הקרב על הנמלים: בנט וכץ בתפקיד רונלד רייגן
שר התחבורה לא יגייס את חיילי צה"ל להחליף את עובדי הנמלים במקרה של שביתה, אבל כל האפשרויות האחרות עומדות על הפרק במאבק נגד אחד הוועדים החזקים במשק. "אם הם לא יצייתו לחוק, נידרש לנקוט אמצעים שיבטיחו את הפעלת הנמלים". האם בנט וכץ יוכיחו שהם יכולים לעמוד מול האיגודים כמו רייגן ב-1981?
רייגן ב-81'. השובתים הבינו שעומד מולם מנהיג רציני | צילום: Getty Images, GettyImages IL הפרסום הבוקר "בידיעות אחרונות" על הכוונה לגייס את חיילי צה"ל לתפעול הנמלים במקרה של שביתה בהם, עורר סערה בשל הקו האגרסיבי שהציג שר הכלכלה והמסחר נפתלי בנט, שהגיע עד לכדי הענקת השם "1981" לתוכנית. זאת, על שם המאבק ההיסטורי של נשיא ארצות הברית לשעבר רונלד רייגן, בארגון פקחי הטיסה.
בשנה הראשונה לכהונתו נאבק רייגן בפקחים, שהפרו את תנאי העסקתם בגוף ממשלתי בכך שיצאו לשביתה. הוא איים בפיטורים על כל פקח שלא ישוב לעבודתו תוך 48 שעות, מימש את האיום והטיל סנקציות חמורות על העובדים. הנשיא, שנחשב עד אז בעיקר לשחקן קולנוע ואף נתמך במערכת הבחירות על ידי האיגודים המקצועיים, הביא לסירוס כלי השביתה בארצות הברית.
בתחילה נראו הצהרותיו של רייגן כריקות מתוכן, והאמירה "סכנה לאומה האמריקנית" לא נלקחה ברצינות. אך כששלף את פקחי הצבא ממקומותיהם ושלח אותם להחליף את השובתים, וניסה לגייס את העובדים הקנדים - ללא הצלחה - הבינו השובתים כי הנשיא שמולם רציני. רק עשירית מהם חזרו לעבודה, וכשפג האולטימטום, ב-5 באוגוסט, פוטרו כולם והוטל עליהם איסור לחזור לעבוד בשירות הציבורי. האיגוד עצמו נקנס בסכומי עתק, ופורק.
המצב בארצות הברית היה שונה מאשר בישראל: עובדי השירות הציבורי הורשו להתאגד, אך לא לשבות, ורייגן אף ציטט את השבועה שלהם, "לא אשתתף בכל סוג של שביתה נגד ממשלת ארצות הברית". מאז, ניתן כוח גדול יותר למעסיקים לפטר עובדים.
כץ כבר הבהיר שהצבא אינו נכלל בתכנית
שר התחבורה, ישראל כץ, אמנם הבהיר הבוקר בראיון לגלי צה"ל כי הצבא אינו נכלל בתוכנית ולא ייעשה בו שימוש כדי לאכוף את החוק, אך הדגיש כי ייעשה כל מאמץ למנוע מהעובדים לשבות, מה שיגרום למשק נזק המוערך בכ-25 מיליון שקל לשבוע: "אם לא יצייתו לחוק, נידרש לנקוט אמצעים שיבטיחו את הפעלת הנמלים", אמר כץ, "נקדם חקיקת בזק של חוק בוררות חובה, שיאסור על שביתה בשירותים חיוניים במשק". מתחילת השנה, פנתה התאחדות התעשיינים ארבע פעמים לבית הדין לעבודה, בבקשה להפסיק עיצומים של 3,000 עובדי הנמלים.
התוכנית תובא לאישור תוך חודשיים. נתניהו וכץ בישיבת הממשלה (ארכיון) | צילום: AP כץ הבטיח כי התוכנית להוספת הרציפים תובא לאישור תוך חודשיים, במטרה להוציא אותה לפועל תוך ארבע-חמש שנים. זו תהיה למעשה הרפורמה המשמעותית השנייה בנמלים, אחרי שבאמצע העשור הקודם פורקה רשות הנמלים והוקמו שלוש חברות ממשלתיות: בחיפה, באשדוד ובאילת. האחרונה הפכה בשנה שעברה לחברה פרטית, באיחור של כשנתיים לעומת התכנון המקורי.
לדברי הגורמים המקצועיים במשרדי התחבורה והכלכלה, כ-90 אחוז מהייבוא והייצוא של ישראל עוברים דרך הנמלים, ולכן חוסר התחרות מביא לעלייה במחירי כמעט כל השירותים והמוצרים. לדברי כץ, "התחרות חשובה יותר מההפרטה. אם התחרות היא בין חיפה לאשדוד, הקהל שבוי למעשה בגלל הריחוק הגיאוגרפי. רציף מול רציף ייצור תחרות והתייעלות".
בעקבות התערבות יו"ר ההסתדרות עיני מיתן חסן את דבריו ו"ירד למחתרת", אך שר הכלכלה ענה לו, גם כן בפייסבוק: "אסור לנו להירתע מאיומים כוחניים של הוועדים החזקים. הם חזקים, אבל לא צודקים. חצי מהציבור משתכר פחות מ-6,600 שקל, ואין לו לובי בכנסת. אותו חצי ציבור משלם מחירים יקרים מאוד בשל אי היעילות בנמלים. הם אינם יכולים לשבות כי אין להם זמן להרים את הראש".