האם צריך לקצץ את תקציב הבטחון?

לפיד. הגיע חדור רוח קרב. השאלה אם זה יספיק מול המערכת המשומנת של משרד הביטחון? | צילום: חדשות 2

תקציב הביטחון שוב על הפרק. במסגרת תכניתו החדשה מבקש שר האוצר הטרי, יאיר לפיד, לקצץ כ-4 מיליארד שקלים מתקציב הביטחון. הויכוח על גודל התקציב הוא רב שנים. האוצר תמיד מבקש לקצץ, משרד הבטחון תמיד מתנגד וזועק שיש פה מדינה להגן עליה, ובסוף בדר"כ גם מנצח.

על פי אגף התקציבים במשרד האוצר, תקציב הבטחון לשנת 2012 עמד על 52.6 מיליארד שקלים, הגבוה בתולדות המדינה. אבל האם זה מה שהוצא בפועל? בהערכה זהירה ניתן לקבוע כי צריך להוסיף עוד כ-10 מיליארד שקל לתקציב מערכת הביטחון בשנתיים האחרונות כדי לקבל הערכה סבירה על הוצאות הביטחון של ישראל – כלומר כ-60 מיליארד שקלים.

אבל כמה זה באמת עולה לנו? על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלות הביטחון ב- 2009 עמדה על 6.7 אחוזים מהתמ"ג, התוצר המקומי הגולמי. בארה"ב, לשם השוואה, עוד מדינה עם תקציב ביטחון מנופח, הוצאות הביטחון ב-2009 עמדו על כ-5% מהתוצר. בבריטניה 2.7, באיראן 2.3%, בסוריה 5.3% ובגרמניה 1.2 אחוזים, והדבר כמובן, מעיק מאד על המשק.

אבל כראוי למדינה מתפתחת, עלות הבטחון נמצאת בירידה מתמדת. בלמ"ס מדגישים כי ההוצאה לביטחון ב-2009-2011 נמוכה ב-20% מרמת ההוצאה לצריכה ביטחונית בשנים שאחרי מלחמת יום הכיפורים, אם אחרי המלחמה עמדה ההוצאה על שיא כל הזמנים של 28.7 אחוז מהתמ"ג, כשליש מהתוצר בישראל, ב-1984 עמדה ההוצאה על 19.2 אחוזים מהתמ"ג, בסוף שנות ה-90 היא ירדה אל מתחת ל-10 אחוזים, ב־2011 היא כבר עמדה על 6.2% מהתוצר הישראלי ול-6.7 אחוזים בימינו.

במערכת הבטחון מתגאים בנתונים וטוענים שהם תוצאה של תהליך התייעלות שעבר המשרד בשנים האחרונות, אבל פירוט למספרים המפוצצים לא ממש תמצאו משום שרק 20 אחוזים מהתקציב הבטחון חשוף לציבור.

הלמ"ס: התחייבות של 250 מיליארד שקלים לפנסיה תקציבית

יעלון עם הייגל השבוע. הסיוע האמריקני לא מספיק מול האיומים | צילום: צילום: אריאל חרמוני

על פי הלמ"ס לא פחות מ-53 אחוזים מההוצאה הבטחונית הוא עלות שכר העבודה של החיילים בסדיר, עובדי מערכת הבטחון ואנשי המילואים. מספר העובדים מוערך, על פי פרסומים זרים, בכ-150 אלף.

בנוסף, נתוני הלמ"ס מראים כי מאז 2006, לאחר מלחמת לבנון השנייה, עלות העבודה מכלל ההוצאה על צריכה ביטחונית גדלה בהתמדה — גידול של 5% בשש שנים. עלות העבודה, אגב, לא כוללת את הטיפול בנכי צה"ל, משפחות החללים והפנסיות.

מה לגבי הפנסיות באמת? 4.69 מיליארד שקלים הולכים מדי שנה לתשלומים לגמלאים. הפנסיה התקציבית, אותו מונח חלומי לעובדים, עברה מהעולם ב-2003. אנשי הפנסיה התקציבית זוכים לתשלומים למשך 36 שנה על שירות של 25 שנה, לעומת פנסיה של 20 שנה על שירות של 35 שנה במגזר הציבורי.

ביטולה הקטין את הנטל על קופת המדינה, אבל שייריה נותרו במערכת. כיום יש למשרד הבטחון התחייבות עתידית של כ-250 מיליארד שקלים לגימלאי ועובדי המשרד. על כמה שנים מדובר? גם כאן נתקעים בקיר אטום.

החל מ-2008, הצבא נדרש לעמוד במתווה ברודט

מרכבה סימן 4. להשקיע בטנקים או בלוחמת סייבר? | צילום: דובר צה"ל

עכשיו לקיצוץ: השיקולים בעד קיצוץ ברורים. היחלשות האיומים הקונבנציונליים כשסוריה ומצרים בראשם, שינוי זירת הלחימה, כלומר סייבר במקום שריון והשיח הפוליטי הכלכלי חברתי המעודכן. השיקולים נגדו: פגיעה במוכנות הצבא, התחייבויות קודמות בהם צריך לעמוד, האיום האיראני, החמאסי, החיזבאללה, ובעצם מה לא.

החל משנת 2008, הצבא נדרש לעמוד במתווה ברודט – תוכנית שהייתה אמורה להעניק לו אופק תקציבי רב-שנתי, וקבעה שיש להוסיף למערכת הביטחון 100 מיליארד שקל תוך עשור – אך 30 מתוכם יגיעו מתוך מערכת הבטחון, כלומר, מקיצוצים והתייעלות.

קיימת מחלוקת בין האוצר למערכת הביטחון על היקף ההתייעלות שבוצעה: באוצר סבורים כי ההתייעלות האמיתית נעה בין 0 ל-800 מיליון שקל, בה בעת שבמערכת הביטחון סבורים כי התייעלות חצתה את קו מיליארד השקלים ושמדובר בקיצוץ שאין לו אח ורע בארגונים דומים.

ועדת טרכטנברג קבעה בזמנו כי יש לקצץ 3 מיליארד שקל מתקציב הביטחון לטובת חינוך ורווחה. זה לא יושם, אבל שר האוצר הקודם יובל שטייניץ דיבר אחרי הבחירות על קיצוצים משמעותיים בתקציב הבטחון ובינואר נתן הוראה לקצץ מיידית 3 מיליארד שקלים, הוראה שכבר יצאה אל הפועל. יעד קרוב מאד לזה הציב אתמול לפיד בתכניתו, 4 מיליארד שקלים כשהמטרה היא להעמיד את תקציב הבטחון על 48.5 מיליארד שקלים בשנה בלבד.

גם למערכת הבטחון ברור, קיצוץ יהיה, השאלה היא עד כמה יעמוד שר האוצר על עקרונותיו מול ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר הביטחון, בוגי יעלון.