יקוצץ או לא יקוצץ?
הויכוח הגדול על הקיצוץ בתקציב הביטחון מגיע לשיאו. הפוליטיקאים מביעים קונצנזוס נדיר בעד, וכך גם פרופסור עומר מואב, שהיה יועצו של שר האוצר שטייניץ. אבל הביטחוניסטים נלחמים בכל הכוח: "הקיצוץ יפגע בביטחון. צריך לפרוס אותו לכמה שנים. אי אפשר לגעת בתקציב 2013" ועוד: "יקצצו X, ומתוך ה-X יחזירו Y, כמו תמיד". מה אתם חושבים? יקוצץ או לא? התוצאות ב"העולם הלילה"
הבוקר (א') קיימו ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר לפיד ושר הביטחון יעלון דיון בקבינט כדי להחליט האם לקצץ בתקציב המשרד. במשרד האוצר מזהירים כי אם הקיצוץ שהם דורשים לא יאושר, יוטלו גזירות נוספות על הציבור. בישיבה שמעו השרים סקירה של הרמטכ"ל רב אלוף בני גנץ ושל שר הביטחון משה (בוגי) יעלון בנוגע לקיצוץ הצפוי בתקציב המשרד על סך ארבעה מיליארד שקלים וההשלכות.
על אף ההכרזות על הקיצוץ הנרחב בתקציב הביטחון מצד האוצר, נראה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יתמוך במהלך וידרוש קיצוץ של שני מיליארד שקלים בלבד.
ברלב: "בניגוד למה שמנסים למכור לנו, מצבנו הביטחוני- אסטרטגי טוב משהיה בעבר" | צילום: ערוץ הכנסתלעומר מואב, שהיה יועצו הכלכלי של יובל שטייניץ כשזה היה שר האוצר, ברור שצריך לקצץ ועכשיו: "אני בעד קיצוץ מסיבי בתקציב הביטחון, קודם כל שעדיין יש בורות שומן מאד גדולים, בעיקר בתחום השכר והיציאה המוקדמת לפנסיה, אבל בנוסף, חל שינוי דרמטי באיומים הקונבנציונלים על ישראל. למעשה כמעט לא קיים היום איום קונבנציונלי מצד מצרים ירדן סוריה ולבנון והתחושה היא שיש פחד של מקבלי ההחלטות להגיד שאפשר לקצ. דרמטית, בצבא הסדיר, בטנקים ומערכות שנועדו להתגוננות מפני לחימה קונבנציונאלית".
"צריך צבא חזק, ישראל ללא צבא חזק לא יכולה להתקיים, אבל חוסר ההתאמה והשינויים ורק הגדלה של התקציבים כל הזמן הם לא סבירים. צבא חזק נשען על כלכלה חזקה וצבא חזק מדי יכול לפגוע בכלכלה. הצבא תמיד נלחם על התקציב שלו, זה הלובי הכי חזק במדינת ישראל ותפקידו של ראש הממשלה ושר האוצר לקצץ בתקציב ולעמוד על שלהם. צריך ראש הממשלה חזק ולצערי הרב הוא חלש מאד".
לעופר שלח, מאנשי "יש עתיד" ופרשן צבאי שנים רבות, דיעה דומה: "אם אכן יאושר קיצוץ של 4 מיליארד בביטחון - ושלא יהיה ספק, אם לא יאושר הכסף שיחסר יצטרך לבוא ממקום אחר - לא תהיה למערכת ברירה אלא לקצץ איפה שאפשר, ולאו דווקא איפה שצריך. אבל אם ייעשו במהלך השנה וחצי הקרובות השינויים האמיתיים שנדרשים - בכוח אדם, בפנסיות, בפרוייקטים שלא מתכנסים עם צרכי הביטחון האמיתיים - אפשר יהיה ב-2015 להחזיר כסף למקומות שייפגעו ולבטל את הסיכונים שעכשיו מוכרחים לקחת כדי שלא להיכנס לסחרור כלכלי".
"אסור ללכת בדרך הקלה ולפגוע בתקציב הביטחון", אומר השר לאיכות הסביבה עמיר פרץ, "זה נכון שכולם מתכווצים, אבל צריך להיזהר מקיצוץ גורף וגדול". לעומתו שר הכלכלה נפתלי בנט נחוש ש"כולם צריכים להיכנס תחת האלונקה של הנטל הכלכלי חברתי יחד עם שאר הציבור".
איילנד: "כשמגיע דיון על התקציב, מתקבלות אוטומאטית החלטות על קיצוץ בלי לחשוב על המשמעות" | תמונת AVI: makoח"כ עומר ברלב, מפקד סיירת מטכ"ל בעבר, הוציא הבוקר הודעת תמיכה בקיצוץ: "בניגוד למה שמנסים למכור לנו, מצבנו הביטחוני- אסטרטגי טוב משהיה בעבר. היתרון היחסי של צה"ל הוא גדול יותר לאין שעור. כיום, אין מדינה פרט לאיראן שמהווה איום אסטרטגי על עצם קיומנו. המעצמה הגדולה בעולם) לצידנו. יש לנו הסכם שלום עם מצרים וירדן, אשר טרודות בענייני פנים. המשטר הסורי מתפורר ואתו גם צבאו של אסד והפער הצבאי ביננו לבין החיזבאללה והחמא"ס, הוא פער גדול שעליו צריך לשמור".
"כפי שכתבתי כבר בעבר, כוחנו באדם שבטנק ולא רק בטנק ולכן, אני מציע לשר האוצר, לראש הממשלה ולשר הביטחון- עיזרו לאדם שבטנק וקצצו בתקציב הביטחון. לא בצורה מופקרת ודרסטית. אני בהחלט מסכים כי את הזרועות הארוכות של צה"ל יש לשמר ואף לחזק כנגד האיום האסטרטגי האיראני, אבל בכל היתר ולא רק בשומן יש לקצץ".
סגן שר הביטחון, דני דנון, נאמן לתפקידו כמובן, חושב אחרת: "יהיה קיצוץ בתקציב הביטחון. ברור לכולנו, אנחנו חלק מהעם. השאלה לאיזה גובה ולכמה שנים נפרוס אותו. אנו מוכנים לקצץ אבל לא מייד ולא עכשיו. צריף קיצוץ רב שנתי. זה יפגע בביטחון ובעשרות אלפי עובדי התעשיות הביטחוניות, כלומר לא רק ביטחון, אלא גם חברה. לא הכל על כתפי הביטחון. נשתדל שקיצוץ לא יהיה על חשבון ימי מילואים או סדיר. ואי אפשר להפסיק פיתוח בנמצא באמצע שלו. לא יהיה קיצוץ של 4 מיליארד. גם אצלנו יהיה קיצוץ שכולנו נהיה ערוכים לו. יש חיזבאללה, טרור, חמאס, אי אפשר לדעת מה יהיה בעוד חמש שנים. צריך צבא חזק".
תת אלוף במיל מהרן פרוספר, לשעבר יועץ כלכלי לרמטכ"ל: "ב-2013 אי אפשר לעשות קיצוץ, רוב ההזמנות כבר יצאו לדרך. ב-2003 הייתי בדיונים שרצו שנקצץ בלי לפגוע בשום דבר. קשה לנהל מערכת בצורה כזאת. לדעתי גם אם יקצצו 3 מיליארד יחזירו אותם בהמשך השנה. בגלל שלא עשו מהלך של תכנית רב שנתית, אי אפשר לבדוק את הדברים באופן עמוק ויסודי, יקצצו X, ומתוך ה-X יחזירו Y. וסביר להניח שיגיעו לאותו מספר. בגלל שלא עושים תכנית רב שנתית מסודרת ומעמיקה".".
"הרי מראש מסכמים שמגיע למשרד הבטחון 55 מיליארד נניח, אבל כדי שתקציב המדינה ייסגר, מורידים ל50 ומבטיחים ש-5 ניתן לכם בהמשך. זה משהו מסוכם מראש. משרד הביטחון מעולם לא חרג מתקציב מאושר".
אלוף גיורא איילנד, לשעבר ראש המטה לבטחון לאומי: "משרד הביטחון אינו משרד התחבורה. כשמגיע דיון על התקציב, מתקבלות אוטומאטית החלטות על קיצוץ בתקציב הביטחון בלי לחשוב על המשמעות. ותפקיד הרמטכ"ל להסביר את המשמעות ואז משנים את ההחלטה. תג המחיר של המינימום ההגנתי הוא 40 מיליארד שקלים. מעבר לזה, 2 מיליארד על כיפת ברזל. יכולת לתקוף באירן? זה עולה עוד 2 מיליארד. נכון שיש לצבא היום להתמודד מול מצרים וסוריה ואם מישהו אומר שבחמש השנים הקרובות לא תהיה מלחמה ולכן תרדו בסד"כ ובמלאי ואני לוקח את הסיכון. זה החלטה עקבית. אבל זה לא מה שאומרים. השאלה איזה תפוקה בטחונית רוצים שתהיה לצבא. ולכן הדיון אינו מספיק מעמיק. תקציב הביטחון יישאר כמו בתוכנן, יהיה אפשר לקצץ ב-2014, וגם לזה אני בספק גדול".