למה נותנים לאישה הזאת להמשיך לסכן נשים ותינוקות

אורה (שם בדוי) עלתה לישראל בהריון מתקדם. היא תיאמה לידת בית עם מיילדת שאחת מחברותיה סיפרה עליה, אישה בשם ג'ודי סלום, והתכוננה ליום הגדול. אבל אי אפשר באמת להתכונן למה שקרה כשהוא הגיע. "הלידה שלי נמשכה 36 שעות, 36 שעות של סיוט מתמשך", מספרת אורה השבוע, תשע שנים לאחר שחוות דעת פסיכיאטרית קבעה כי היא סובלת מפוסט טראומה בעקבות לידתה. "כל השעות האלה התחננתי להגיע לבית חולים וג'ודי לא נתנה לי, היא הכריחה אותי לשכב על הגב ולא נתנה לי לזוז. כמה פעמים היא הכניסה את הידיים שלה לרחם שלי ואני התחננתי שתפסיק כי התינוק עדיין לא יוצא. הרגשתי שהיא נהנית להתעלל בי, לשלוט בי, לראות אותי סובלת".

אורה מאובחנת על הספקטרום האוטיסטי. היא מעידה שיש לה לעתים קשיים להתבטא, לתקשר או להתנגד, אבל אין לה ספק שסלום הבינה שהיא במצוקה. "בגלל שהיא מנעה ממני לזוז, בשלב מסוים איבדתי תחושה בידיים וברגליים. כשבכיתי היא לא הפסיקה לצרוח עליי שאני לא יודעת ללדת, שאני אוטיסטית מפגרת ושאני רוצה להרוג את עצמי".

התינוק, מספרת אורה, לא בכה כשהגיח אל העולם. "ג'ודי לקחה אותו, צרחה עליו ונתנה לו מכות כדי שיתעורר. היא שלפה את השלייה שלי תוך חמש דקות ודיממתי המון, חשבתי שאני הולכת למות. במהלך הלידה היא נתנה לי שתי זריקות של פיטוצין (חומר שגורם לכיווץ הרחם – ל.ש) והייתי בהכרה מעורפלת, אבל אני זוכרת שהיא הכניסה אותי לחדר, כיבתה את האור ולא פתחה את הדלת עד הבוקר. דיממתי שם, צעקתי, דפקתי על השולחן כדי שישמעו אותי, אבל אף אחד לא שמע. בבוקר התפתלתי מכאבים והמשכתי לדמם, רציתי ללכת בית חולים, אבל ג'ודי לא נתנה לי".

כבר בשנת 2004 הזהיר משרד הבריאות את הציבור מפני "כל שיתוף פעולה עם הגברת ג'ודי כהן סלום שמציגה את עצמה כמיילדת. המשך פעילותה מסכן יולדות ויילודים"

כמה זמן זה נמשך?
"שבוע. הלידה הייתה בבית של מכרה משותפת, ככה שפשוט נשארתי שם וג'ודי הייתה באה מדי פעם ונכנסת אליי לחדר כדי לוודא שלא הלכתי לרופא. אבל ביום השמיני סבלתי מחום של יותר מ-40 מעלות, התכווצתי ורעדתי בלי שליטה, והצלחתי סופסוף להגיע לבית החולים בלי שג'ודי תדע. אבחנו אותי עם קרעים באיבר המין וזיהום קשה ברחם, הייתי מאושפזת שבוע. למזלי הילד לא נפגע".

סיפרת לצוות על מה שקרה בלידה?
"שאלו אותי מי יילד אותי, אבל ג'ודי השביעה אותי לא לספר שהיא הייתה מעורבת. אמרתי להם שיילדתי את עצמי, פחדתי ממנה פחד מוות".

מאז הלידה מקדישה אורה מזמנה ומכישרונה להתמודדות עם הטראומה. היא כותבת בלוג שבו מתוארת ההתמודדות המתמשכת שלה עם מה שקרה, ויוצרת אמנות המושפעת מהחוויה; האיורים המופיעים בכתבה זו הם פרי יצירתה. עם הזמן ניסתה גם לפעול ישירות מול ג'ודי סלום. "בשנת 2017, אחרי שקראתי על עוד נשים שנפגעו ממנה, אזרתי כוחות והתלוננתי למשרד הבריאות", מספרת אורה. "שלחתי להם מייל מפורט עם כל האבחנות הרפואיות שלי מאז הלידה, והם ענו שיבררו את העניין. מאז לא שמעתי מהם".

במשרד הבריאות הכירו את שמה של סלום גם לפני הפנייה של אורה. כבר בשנת 2004, בצעד לא שגרתי, הוציא המשרד הודעה רשמית: "משרד הבריאות מבקש להזהיר את הציבור מפני כל שיתוף פעולה עם הגברת ג'ודי כהן סלום שמציגה את עצמה כמיילדת, והמשך פעילותה מסכן יולדות ויילודים". האזהרה פורסמה לאחר שהתקבל מידע על חמש לידות שבהן נגרם סיכון לחיי האם והיילוד; אז התברר שסלום ניהלה אותן, כמו מאות לידות ביתיות אחרות, למרות שאינה מורשית כלל לעבוד כמיילדת בישראל. כעבור ארבע שנים הוחלט להטיל עליה סנקציה: התליית רישיונה כאחות למשך שלושה חודשים.

אורה (שם בדוי), שהאיורים בכתבה הם פרי יצירתה: "התחננתי להגיע לבית חולים וג'ודי לא נתנה לי. הרגשתי שהיא נהנית להתעלל בי, לשלוט בי, לראות אותי סובלת"

באפריל 2012, שמונה שנים לאחר האזהרה החריגה, חשף כתב הבריאות יואב אבן בחדשות ערוץ 2 (כיום חדשות 12) סיפור על תינוק שנגרם לו נזק מוחי בלתי הפיך בעקבות לידה ביתית. היולדת, בת 38, דיממה באופן שגרם סכנה ממשית לה ולתינוק ושניהם אושפזו במצב קשה בבית החולים שערי צדק. גם את הלידה הזאת ניהלה ג'ודי סלום.

בחודש האחרון פנו אלינו 12 נשים שרואות בעצמן נפגעות של סלום, וכמו כן שוחחו איתנו גורמים מארגון המיילדות בישראל ומארגון מיילדות הבית. כל המרואיינות שסלום יילדה העידו שהגיעה לבתיהן ללא כל ציוד מקצועי; כמעט כולן מדברות על כך שהשמיעה במהלך הלידה אלימות מילולית, קללות והשפלות; אחדות מספרות על אלימות פיזית ופגיעות פיזיות בהן וביילודים. ובאופן שהדעת אינה מעכלת, שתיים מהנשים טוענות שנפלו קורבן להטרדה מינית מצדה של המיילדת. 

התינוק שלי נולד בצבע לבן

כמעט עשור עבר מאז שהלידה שלה פתחה מהדורות, ותהילה (שם בדוי) עדיין לא מצאה מרפא לפצעים. "אני מגדירה את עצמי כפגועה נפשית", היא מספרת על מה שקרה מאז החשיפה של אבן. "עברתי טראומה רצינית ועד היום אני מתעוררת מחרדות באמצע הלילה, זה אירוע שילווה אותי לכל החיים. ולא רק אותי אלא גם את הבן שלי".

הוא כבר בן תשע. מה שלומו?
"הוא סובל מבעיה רפואית מהרגע שנולד, ואני בטוחה שזה בגלל הלידה שעברתי".

דנה (שם בדוי): "הרגשתי שג'ודי הגיעה לסיפוק מיני מהמצב שהייתי בו. זה התחיל בהערות קטנות, הצעות מגונות ואלימות מילולית, ונגמר בזה שהיא נכנסה למצב פסיכי"

מה בעצם קרה שם?
"נפגשתי עם ג'ודי בתחילת חודש תשיעי. היא הציגה את עצמה כדולה וכמיילדת, וחשבתי שיהיה נכון שהיא תלווה אותי בלידה בבית החולים. היא לא אהבה את הרעיון של בית חולים, אבל הסכימה בכל זאת. כשהתחילו צירים התקשרתי אליה והיא הגיעה, אבל כששאלתי באיזה שלב כדאי שניסע לבית החולים היא אמרה 'מה זאת אומרת? ברגע שהתינוק ייצא'. הבהרתי לה שאני לא מעוניינת ללדת בבית, אבל שעתיים עברו וכבר הייתה לי פתיחה של ארבעה סנטימטר. ואז ג'ודי בדקה אותי ואמרה שהתינוק במצג עכוז".

הבנת שהמשמעות היא מיקום לא תקין שלו ברחם?
"הבנתי, נלחצתי ואמרתי לה שאני רוצה לבית חולים. ג'ודי החזיקה אותי, אמרה שלא נספיק ושהיא חייבת לבצע את הלידה בבית. פתאום היא הכניסה את היד שלה לגוף שלי ואמרה שהיא צריכה לבצע פקיעת מים. לא הסכמתי, אבל היא התעלמה ויצאו מים מקוניאליים (מי שפיר המהולים בצואת העובר, סימן אפשרי למצוקה עוברית – ל.ש). שוב צעקתי שאני רוצה לבית החולים, היא שוב לא הסכימה, ובשלב הבא כבר הייתי בפתיחה מלאה עם צירי לחץ ולא מאופסת. להוראתה המשכתי ללחוץ, וראיתי שפלג הגוף התחתון של התינוק יוצא אבל הכתפיים והראש נתקעים בתוך הגוף שלי. ג'ודי ניסתה להוציא אותו, וכשלא הצליחה התחילה לצעוק עליי שאני לא יודעת ללדת ושאני פוגעת בתינוק שלי. צעקתי לבעלי שיזמין אמבולנס, וכשהיא שמעה את זה היא עוד יותר נלחצה. אחרי כמה דקות האמבולנס הגיע, וג'ודי לקחה מהר את התיק הקטן שלה ויצאה מהבית שלי".

מה קרה בבית החולים?
"התינוק שלי נולד בצבע לבן. עם דופק, אבל ללא נשימה. בגלל המצב שהייתי בו הפרמדיקים לא רצו להוציא את השלייה שלי והעבירו אותי ואת התינוק לבית החולים. הגעתי לשם מעורפלת, איבדתי כמויות של דם. הרופאים חשבו שנקרע לי הרחם והחתימו אותי על טופס לכריתת רחם, אבל כשהרדימו אותי גילו שלמזלי לא צריך לכרות. רק אז הבנתי מהרופאים שהייתי בסכנת חיים".

והתינוק?
"הוא סבל מהיפותרמיה וביממה הראשונה לא הצליח לנשום באופן עצמאי. במקביל הוא נתן שתן עם דם, מה שמעיד על טראומה. אחרי שבועיים הורידו את ההתערבות הנשימתית עד שהוא הצליח לנשום בכוחות עצמו והריאות חזרו לתפקד".

בכירה לשעבר במנהל הסיעוד: "כשסלום עבדה ב'משגב לדך' הגיעו אלינו עדויות שהיא התייחסה ליולדות באופן לא מקצועי ומבזה. הוחלט להפסיק את לימודיה ואת הסמכתה"

הדיווח הראשוני של אבן דיבר גם על נזק מוחי.
"בימים הראשונים היה חשד כבד שזה מה שקרה. לשמחתנו, לפחות זה נחסך ממנו".

במבט לאחור, מה את חושבת על ההתנהלות של ג'ודי סלום בלידה שלך?
"אני חושבת שעליה הומצא הפתגם 'הניתוח הצליח אבל החולה מת'. לדעתי לא אכפת לה מה קורה במהלך לידה או אחריה, העיקר שהיא תעשה הכל לבד".

ג'ודי סלום כהן (65), בעלת תואר ראשון בסיעוד מאוניברסיטת קולומביה ותואר שני במיילדות מאוניברסיטת מינסוטה, עברה בארה"ב הסמכה כמיילדת בית ב-1983. באותה שנה עלתה ארצה וביקשה לעבוד כמיילדת, אלא שלפי פקודת המיילדות הנהוגה בישראל מאז 1929, במקצוע היילוד רשאיות לעסוק רק נשים הרשומות בפנקס המיילדות הישראלי. הרישום מותנה ברישיון מטעם משרד הבריאות, תואר בסיעוד והשתלמות של שנה בקורס מיילדות.

"כשג'ודי סלום עלתה לישראל היא קיבלה רישיון זמני לעבוד כמיילדת בבית החולים 'משגב לדך'. תוך כדי היא הייתה צריכה לעבור הכשרה מקוצרת בתל השומר כדי להוציא רישיון ישראלי למיילדות, אבל במהלך העבודה שלה בבית החולים הגיעו אלינו מספר לא קטן של עדויות על אירועים שבהם היא התנהלה בצורה לא מקצועית והתייחסה באופן מבזה ליולדות", מספרת ג', לשעבר בכירה במנהל הסיעוד במשרד הבריאות. "במהלך הלימודים בקורס היא הפרה את הסמכויות שלה בלי הפסקה, והוחלט שחוסר המקצועיות שלה עלול לגרום נזק ליולדות ויילודים. הוחלט להפסיק את לימודיה ואת הסמכתה, ולא להעניק לה רישיון ישראלי לעסוק כמיילדת".

ענת (שם בדוי): "ג'ודי אמרה שחם לה, אז היא פשוט הורידה את החולצה ואת החזייה ונשארה עם פלג גוף עליון חשוף כשאני יולדת ובעלי בחדר"

ר', גורם במשרד הבריאות: "ג'ודי סלום נעלמה מבחינתנו לכמה שנים אחרי הקורס. הפעם הבאה ששמענו את שמה הייתה לפני כ-20 שנה, כשלבתי החולים התחילו להגיע במצב קשה יולדות שעברו לידת בית אצל מיילדת בלי רישיון. היא ביקשה מהיולדות לא לספר שהיא יילדה אותן, אבל אחרי בירור איתן חיברנו את הנקודות והבנו שמדובר בג'ודי. השם שלה נעשה מוכר בחדרי הלידה באזור ירושלים, אבל היא אף פעם לא הגיעה לכאן. היא יודעת שהיא עוברת על החוק, והיא לא רוצה להסתבך. היא לא רוצה שיעצרו אותה".

הרגשתי שהמיילדת שלי אונסת אותי

בדיוק לפני שנה עברה דנה (שם בדוי) את הלידה הרביעית שלה. בהמלצת חברה פנתה לג'ודי סלום, שהגיעה לביתה עם הצירים הראשונים. הלידה, שהגיעה לאחר היריון תקין והחלה ללא בעיות, נגמרה בתחנת המשטרה עם תלונות על רשלנות רפואית, אלימות מילולית והטרדה מינית. "בשלב מסוים בלידה", אומרת דנה, "הרגשתי שהמיילדת שלי אונסת אותי".

מה בדיוק קרה?
"הרגשתי שהיא הגיעה לסיפוק מיני מהמצב שהייתי בו. זה התחיל בהערות קטנות, הצעות מגונות ואלימות מילולית, ונגמר בזה שהיא נכנסה למצב פסיכי. מאז הלידה אני מטופלת נפשית ויש לי חרדות ובעיות אמון".

ספרי מה היה באותו יום.
"ג'ודי הגיעה עם תיק קטן מלא באוכל. לא היה לה ציוד מקצועי, לא חמצן, לא מד לחץ דם, לא סט לעירוי. רק אוכל ומשקל לתינוק. בתחילת הלידה היא קיבלה טלפון, נראה שהיא ממהרת, ואז היא הסתכלה עליי כמה שניות והחליטה שאני בפתיחה מלאה. באותו רגע התחיל הסיוט. היא אמרה שצריך לעשות לי בדיקה פנימית ונעלה את הדלת כדי שאמא שלי לא תוכל להיכנס, וכשביקשתי שתפתח היא לא הסכימה. התחילו לי צירים חזקים, והיא הכניסה את הידיים שלה עמוק לתוך הרחם שלי וצעקה עליי שאני אמא גרועה ואני לא יודעת ללדת. צעקתי מכאב ומפחד עד שאמא שלי דפקה על הדלת בטירוף וג'ודי הייתה חייבת להכניס אותה. בשלב הבא היא החליטה לעשות לי פקיעת מים, אבל לא היה לה ציוד מתאים לפרוצדורה, אז היא הכניסה את היד וקרעה לי את השק מכל הכיוונים. אמרתי לה להפסיק והיא המשיכה, דחפה את הידיים יותר יותר עמוק כאילו שהיא נהנית מזה".

שירה (שם בדוי): "ג'ודי שלפה את השלייה, אבל חלק נשאר בתוך הגוף. נותחתי ונאמר לי שלא אוכל להרות יותר. אי אפשר להגיד בוודאות שזה בגלל הלידה, אבל לי אין ספק בכך"

את באמת חושבת שזה מה שהיה?
"לא הייתי מעלה את זה בדעתי עד שהיא אמרה שהיא רוצה למצוץ לי את הפטמות כדי לזרז את הלידה".

איך הגבת?
"הייתי בשוק וסירבתי. באותו רגע היא נשכבה על הגב והתחילה לגעת לעצמה בשדיים ולהשמיע קולות. זה נמשך בערך רבע שעה".

מה גרם לה להפסיק?
"אני צעקתי מכאב והיא הוציאה מהתיק שלה פרקוסט (תרופה נרקוטית אופיאטית – ל.ש) ולחצה עליי לקחת. אמרתי לה שאני לא רוצה, וזה הכעיס אותה מאוד. היא התחילה להשתמש באלימות מילולית – 'את לא אמא טובה', 'את לא אוהבת את התינוק שלך'. לא הייתי מסוגלת לשמוע אותה ואיכשהו מצאתי את הכוחות והתיישבתי באמבטיה, שם היה לי ציר לחץ וילדתי לבד. ג'ודי הגיעה אחריי מרוגשת, ליטפה את עצמה בידיים וברגליים והתחילה לצעוק 'תודה'. אני ביקשתי מאמא שלי להחזיק את התינוק ולא לתת אותו לג'ודי. גם זה הרגיז אותה, והיא התחילה לצעוק בבית. בסופו של דבר הוצאתי את השלייה שלי לבד כי ג'ודי הייתה מנותקת".

לאחר הלידה הגישה דנה תלונה במשטרה על הטרדה מינית, מעשה סדום ורשלנות רפואית. התלונה הועברה לפרקליטות, שם הוחלט לסגור אותה מחוסר ראיות. תלונה קודמת, שהוגשה ב-2013 למשטרה בעניינה של סלום ולפיה גרמה סיבוך בלידה ונזק ליולדת, נסגרה גם היא מחוסר ראיות, אלא שמכתב אזהרה נשלח אל המיילדת מטעם הפרקליטות.

לצד סיפורה של דנה, גם ענת (שם בדוי) טוענת שסלום הפגינה במהלך הלידה שלה התנהגות בעלת אופי מיני: "ג'ודי אמרה שחם לה בחדר, אז היא פשוט הורידה את החולצה ואת החזייה שלה ונשארה עם פלג גוף עליון חשוף תוך כדי שאני יולדת ובעלי איתנו בחדר".

עינב (שם בדוי): "ג'ודי נתנה לי סטירות וצעקה שאם אמשיך לדמם אני אהרוג את עצמי. היא אמרה שאסור לגלות לרופאים שהיא הייתה בלידה, אחרת לא יטפלו בי כמו שצריך"

שירה (שם בדוי) הבינה שעברה הטרדה מינית רק שנים לאחר מעשה. עד אז הזיכרון הטראומתי שלה מהלידה עם סלום התרכז בניתוח החירום שעברה בבית החולים. "זו הייתה הלידה הרביעית שלי", היא מספרת, "וג'ודי לחצה עליי ללדת כמה שיותר מהר. היא דיברה אליי בגסויות והציעה בלי הפסקה למצוץ לי את הפטמות. אחרי שהתינוק יצא היא לקחה אותו ממני, ועוד לפני שהספקתי לראות אותו קרעה בכוח את חבל הטבור, הכניסה את היד שלה לרחם שלי ושלפה את השלייה. באותו רגע התחלתי לדמם בלי הפסקה, אבל היא אמרה שזה בסדר, נשארה איתי והרגיעה שלא צריך להגיע לבית חולים".

אלא שהדימום של שירה נמשך לסירוגין שלושה חודשים. רק לאחר צילום אולטרסאונד התגלה כי חלק מהשלייה עדיין נמצא ברחם. "באותו רגע הכניסו אותי לניתוח חירום כדי להוציא את כל מה שנשאר", היא מספרת, "וכשיצאתי מהניתוח נאמר לי שאני לא יכולה להרות יותר. אף אחד לא יכול להגיד בוודאות שזה בגלל אירועי הלידה שעברתי, אבל לי אין ספק בכך".

שמעתי אותה מתווכחת עם בעלי כשאיבדתי את ההכרה

סלום כתבה במשך השנים עשרות מאמרים ולפחות שני ספרים העוסקים בלידת בית. היא פרסמה אותם בעמוד הפייסבוק העסקי שלה, ועשרות מהם צויצו בטוויטר על ידי דולות ומיילדות שרואות בה סמכות בתחומה. למרות האזהרה העומדת של משרד הבריאות וחשיפתו של יואב אבן מ-2012, חלק מהמאמרים תורגמו לעברית ופורסמו בפורומים של מיילדות ישראליות.

את רוב מאמריה מקדישה סלום לשיטת הלידה "פרוטוקול ג'ודי 345". היא מסבירה זאת כך: "שלוש דקות לאחר הלידה חותכים את חבל הטבור, ארבע דקות לאחר הלידה היולדת נכנסת למצב סקוואט, וחמש דקות לאחר הלידה שולפים החוצה את השלייה".

למה נשים פונות לסלום מלכתחילה? תשובה אחת היא כסף: התעריף שלה ללידת בית הוא כ-2,000 שקלים. עלות לידת בית שנערכת בהתאם לנהלים מגיעה עד כ-10,000 שקלים

שליפת השלייה המהירה הייתה ככל הנראה הסיבה לכך ששירה נאלצה לעבור ניתוח חירום. השיטה אינה מוכרת על ידי מומחים בתחום רפואת המיילדים ונראה שהיא המצאה של סלום. איריס רז, ראש ארגון המיילדות בישראל: "ברוב הלידות השלייה נפרדת מהיולדת בצורה ספונטנית תוך חצי שעה עד 40 דקות מרגע הלידה. אם אחרי פרק הזמן הזה השלייה עדיין לא מראה סימני היפרדות - אז בלידות בית צריך לפנות את היולדת לבית החולים. שם היא תעבור פרוצדורה רפואית להוצאת השלייה בהרדמה מלאה, אלא אם השלייה נפרדה בדרך לבית החולים".

שליפה מהירה של השלייה כמו ב"פרוטוקול 345" עלולה להיות מסוכנת?
"חבל הטבור יכול להיקרע כשמוציאים את השלייה בכוח, ויכול להיווצר מצב שחלק מהשלייה יישאר נעוץ בחלל הרחם. במצב כזה האישה יכולה לפתח דימום ברמות שמסכנות חיים ובהמשך לפתח זיהום".

גם הלידה של עינב (שם בדוי) הסתבכה בעקבות פרוטוקול 345. "רגע אחרי שילדתי ג'ודי אמרה שאסור שהשלייה תצא מהגוף באופן טבעי, וחייבים להוציא אותה תוך חמש דקות. לא הספקתי לשאול שאלות והיא כבר הכניסה את היד לרחם שלי וניסתה לשלוף אותה בכוח. היא משכה כל כך חזק שהשלייה נקרעה והתחלתי לדמם באופן קיצוני. צעקתי לבעלי שיזמין לי אמבולנס ושמעתי אותה מתווכחת איתו על זה כשאיבדתי את ההכרה לסירוגין. היא הזריקה לי פיטוצין, הכניסה שוב את היד לרחם ושוב ניסתה לשלוף בכוח את מה שנשאר מהשלייה. היא לא הצליחה ונכנסה לסוג של טירוף".

מה זה אומר?
"היא נתנה לי סטירות, הרביצה לי בידיים וברגליים וצעקה עליי שאם אני ממשיכה לדמם אני אהרוג את עצמי. בעלי ניסה להרגיע אותה והיא לא הפסיקה להגיד שאסור לגלות לרופאים שהיא הייתה חלק מהלידה הזו, אחרת לא יטפלו בי כמו שצריך. היא לא גזרה לי את חבל הטבור, כדי שזה ייראה כאילו ילדתי את עצמי, וכשהגיע האמבולנס היא ברחה. בבית החולים הייתי מאושפזת שבוע במצב קשה וקיבלתי המון מנות דם. עד עכשיו לא סיפרתי לאף אחד שילדתי אצל ג'ודי כי פחדתי ממנה. זו פעם ראשונה שאני מספרת את סיפור הלידה שלי".

רונית (שם בדוי), דולה במקצועה, הייתה עם עינב באותו יום. "הייתי דולה מתחילה והגעתי ללוות יולדת בלידה ראשונה שהייתה אמורה להתבצע בבית החולים. התחלנו בבית, וכשהיא הגיעה לפתיחה גדולה יותר התלבטנו אם לנסוע לבית חולים. לא הכרתי את ג'ודי אבל זכרתי שהיא גרה קרוב, והצעתי לעינב שנקרא לה לייעוץ. כשג'ודי הגיעה היא בדקה את עינב, הגיעה למסקנה שהיא מוכנה ללידה ופתאום אמרה: 'אתן לא הולכות לבית חולים, עכשיו אני כאן'. עינב מחתה, אבל ג'ודי לא הפסיקה לערער אותה ולהגיד שבית חולים זה מסוכן ושהיא כבר בלידה וחבל על הזמן".

דנה (שם בדוי): "ג'ודי השתמשה באלימות מילולית. 'את לא אמא טובה', 'את לא אוהבת את התינוק שלך'. איכשהו התיישבתי באמבטיה, שם היה לי ציר לחץ וילדתי לבד"

מה קרה במהלך הלידה?
"עינב שכבה והתחילה ללחוץ. בדרך כלל נהוג למרוח שמן מיוחד על איבר המין של היולדת, אבל בגלל שלא היה לה כזה, ג'ודי לקחה שמן קנולה מהמטבח והשתמשה בו. ניסיתי לשאול מה קורה, אבל ג'ודי השתיקה אותי ולא נתנה לי לדבר".

מה השתבש עם השלייה?
"ג'ודי שלפה אותה בכוח והיולדת התחילה לדמם בלי הפסקה".

עינב מדברת על מכות וצעקות.
"כשג'ודי נלחצה היא התחילה לצרוח עליה, נתנה לה סטירות והכאיבה לה. אבל באיזשהו שלב גם ג'ודי הבינה שזה או להזמין אמבולנס או לאבד את היולדת, ומאותו רגע עניין אותה רק שלא נספר לרופאים שהיא הייתה מעורבת. היא תפסה אותי בידיים והתחננה שלא אגיד את השם שלה, כי רודפים אחריה מהמשטרה ואם אספר שהיא הייתה מעורבת בלידה אז יכניסו אותה לכלא. עינב לא סיפרה בבית החולים שמדובר בג'ודי, אבל אני לא יכולתי לשתוק וסיפרתי הכל".

איך הם הגיבו?
"הם ידעו במי מדובר, ישר דיברו על 'עוד אחת מנפגעות ג'ודי'. אגב, כמה ימים אחר כך ג'ודי התקשרה אליי כדי לוודא שלא הזכרתי את שמה ולדרוש תשלום עבור הלידה. אמרתי לה, 'תגידי תודה שאני לא תובעת אותך, את עבריינית'. מאז היא לא יצרה איתי קשר, ואני עד היום מכה על חטא בקשר ללידה הזו. הייתי צריכה לקחת אחריות ולפעול כנגד ג'ודי. הלב שלי כואב על עינב, אני כל כך רוצה להתנצל בפניה, אבל אחרי מה שעבר עליה היא העדיפה לנתק איתי כל קשר".

מי שמגיעה בלי חמצן ללידת בית היא פושעת

למה נשים כמו עינב, שירה, אורה ודנה פונות מלכתחילה למיילדת שחיפוש קצר בגוגל חושף את ההיסטוריה הבעייתית שלה? תשובה ברורה אחת היא כסף: התעריף של סלום ללידת בית הוא כ-2,000 שקלים. לפי מיכל בורשטיין, ראש ארגון מיילדות הבית בישראל (אמה"י) ובעצמה מיילדת מוסמכת, עלות לידת בית שנערכת בהתאם לכללים ולנהלים מגיעה עד לכ-10,000 שקלים. "בישראל יש מעט מאוד מיילדות בית, בגלל שאין ביטוח אחריות רפואית. אף גוף לא מוכן לבטח אותן, ומשרד הבריאות פשוט משאיר את זה ככה. המון מיילדות היו רוצות לעשות את זה, אבל לא מוכנות בהיעדר ביטוח. לכן קשה למצוא מיילדת מתאימה, וזה גם יקר ולא מסובסד בשום צורה".

איריס רז, יו"ר ארגון המיילדות (בתמונה): "הגיעו אלינו המון תלונות על הלידות של סלום. היא פוגעת בשמן של המיילדות, אבל אין לנו מה לעשות חוץ מלדווח למשרד הבריאות"

איך זה מגיע ל-10,000 שקל?
"התהליך כרוך ביותר מעשר פגישות עם האישה, הלידה יכולה לקחת שעות, ואנחנו תמיד נשארות איתה אחרי שהכל נגמר ובאות לביקורי בית - מאמצע ההיריון עד שבועות אחרי הלידה. בגלל התנאים שמציב משרד הבריאות והמחיר הגבוה, נשים מחפשות לשלם פחות לגורמים שאינם מקצועיים".

שמעתן לאורך השנים תלונות על ג'ודי סלום?
"עליה ועל אחרות. נשים בהחלט פונות לארגון אמה"י כדי להתלונן על כל מיני מצבים בעייתיים בלידות בית עם מיילדות לא מורשות. בכל אופן, הארגון שלנו לא עוסק באכיפה. את נושא האכיפה צריך לבדוק במשטרה ובמשרד הבריאות".

אלא שאפילו בסטנדרטים של הביורוקרטיה הישראלית, סיפורה של סלום אינו מתקבל על הדעת. 17 שנים לפחות היא מציגה עצמה בגלוי כמיילדת בית למרות שהציבור הוזהר מפניה, משתמשת בזהותה האמיתית וכותבת ברשתות החברתיות על חוויות מקצועיות. גורמים במשרד הבריאות מסבירים שלא לייחוס כי מדובר במקרה קלאסי של מלכוד 22: הסנקציה נגד מיילדת שסרחה היא שלילת הרישיון שלה, אלא שלסלום אין מלכתחילה רישיון שניתן לשלול.

באופן רשמי הפנה אותנו משרד הבריאות אל המשטרה, שם התקבלו בעבר תלונות על סלום, אלא שתגובת המשטרה לא מבהירה דבר. "איננו מוסרים מידע מהמרשם הפלילי", מסרה דוברות המשטרה למגזין mako. "נדגיש כי כל תלונה המעלה חשד לביצוע עבירה פלילית נבדקת ונחקרת במקצועיות וביסודיות במטרה להגיע לחקר האמת ומיצוי הדין עם המעורבים במעשה. בסיום החקירה מתקבלת החלטה על סמך התשתית הראייתית ובהתאם לשיקולים עניינים".

מה לגבי העובדה שאין לג'ודי סלום רישיון ליילד בישראל? הרי זו בפני עצמה עבירה על החוק.
"זוהי תגובתנו ואין לנו מה להוסיף עליה".

בתגובה לטענות מסרה סלום: "אין שום תיעוד של אישה שהחלה לאנוס בגיל 65. הפרסום הזה הוא התעלמות ממשרד הבריאות, מהמשטרה ומההיסטוריה המתועדת של העולם" 

ג'ודי סלום עצמה מכחישה זה שנים את ההאשמות בעניינה, אבל אינה מכחישה שהיא פועלת ללא רישיון (ר' למטה). ב-2004, כשהתבקשה להגיב לאזהרת משרד הבריאות בעניינה, השיבה: "אין לי מושג על מה הם מדברים. עשיתי הכל בסדר. בני הזוג שאצלם עשיתי את הלידה יודעים שזה משהו שהם עשו, ולא שאני עשיתי. אני לא אשמה בכלל". על כתבתו של אבן בשנת 2012 הגיבה: "אני לא מעוניינת לדבר על זה. אני חושבת שמה שאתם עושים זה לא חשוב. זה זבל. אין לכם שום מידע. אתם לא יודעים על מה שאתם מדברים".

סלום, אומרים גורמים במשרד הבריאות, משוכנעת שהמערכת רודפת אותה. "היא שולחת לנו מיילים לגבי רישיון היילוד שלה וקוראת לנו 'נאצים' כי לא נותנים לה רישיון ישראלי ליילד", מספר ר'. בנובמבר 2017 פתחה סלום אירוע פייסבוק בשם "ציד מכשפות"; בתיאור האירוע, שסלום עצמה הייתה המשתתפת היחידה שאישרה שתגיע אליו, נכתב: "בערך פעם בשנה, מחלקת הסיעוד של משרד הבריאות מתקשרת אליי לחקירה. בדרך כלל הם מבטלים אותה יום קודם לכן, זו הדרך שלהם להציק לי".

לצד היחסים המעורערים שלה עם משרד הבריאות, שמה של סלום מקפיץ את ארגון המיילדות בישראל. "לאורך השנים הגיעו אלינו המון תלונות על הלידות של ג'ודי, אבל אין לנו מה לעשות איתן חוץ מלדווח למשרד הבריאות", אומרת היו"ר איריס רז. "אני מכירה היטב את הסיפור שלה. מבחינתי היא פוגעת בשמן של המיילדות ובתפיסה המקצועית של מיהי ומהי מיילדת, ובעיקר פוגעת ביולדות ובתינוקות".

בואי נבהיר את הנקודה: מה שהיא עושה מהווה עבירה על החוק?
"היא  אינה מוכרת כמיילדת בישראל. כשהיא מיילדת נשים בתשלום למרות שאין לה הסמכה להיות מיילדת, ברור שזו עבירה על פקודת המיילדות".

נשים מספרות שהיא מגיעה ללא ציוד. זה מקובל?
"יש רשימת ציוד מאוד ברורה כדי לאפשר לידת בית בטוחה ולתת סיוע אם משהו קורה. מי שמגיעה בלי חמצן ללידת בית היא פושעת".

מיילדות מספרות שקיבלו ממנה פרקוסט ופיטוצין. מי מוסמך להחליט על מתן התרופות האלה?
"פרקוסט היא תרופת מרשם, ולג'ודי סלום אין רישיון להנפיק מרשמים. פיטוצין היא תרופה שמותר למיילדת מוסמכת לתת לאישה לאחר לידה".

סלום היא אחות מוסמכת. זה משנה?
"אחות מוסכמת אינה רשאית לתת פיטוצין ללא מרשם רופא".

מה לגבי מציצת פטמות? זאת פרקטיקה מקובלת?
"פעם ראשונה בחיים שלי שאני שומעת על זה, זה נשמע לי מוטרף ולא עומד בשום סטנדרט של טיפול. לפעמים, כשיש ירידה בקצב הופעת הצירים, אנחנו מנחים את האישה לעסות לעצמה את הפטמות. אבל למצוץ? אין מצב. אם היא העזה לינוק מהשד של האישה אז זה פשוט חולני".

>> יש לכם מה להוסיף לסיפור? פנו ישירות אל ליאור שלו: lior.shalev@mako.co.il >>

סלום: "תלונות של קומץ ערפדים רגשיים שאיש לא מוכן להקשיב להם מלבד כתבים צעירים ורעבים"