חתונת השנה! בערך

המלכותיים

אתם חייבים להתחתן כאן כי אתם בני אצולה, כי יש פה זהב וסלסולים וכי תמיד ראיתם את עצמכם כבית ב"משחקי הכס", ואתם יודעים איזה כיף שם בחתונות. בערב אחד, לו חיכיתם כל חייכם, יגלה העולם שכולם מלבדכם פשוטי עם – ואין דרך טובה יותר להוכיח את זה מאשר שימוש אינטנסיבי בצבעי שחור וזהב, אפקט קטיפה, יונים, זיקוקים והמון נוצות במקומות מפתיעים. עוד סממנים בולטים: פמוטי ענק, סושי בטמפורה, נברשות, אירית רחמים, נחשי תאורה, ציפורי אוריגמי כסופות, אבני סברובסקי, כלה שנראית כמו דונטלה ורסאצ'ה, ארבע כנריות בבגדים תואמים והמשפט "הטסנו רב".

החתונו באולמות האירועים המלכותיים נעות בין אנשים שיש להם מלא מלא כסף, ובין אלו שאין להם אבל עדיין חשוב להם להוציא לכולם את העיניים, אז לפחות לאולם שיבחרו יקראו "פברז'ה". המטרה, כך או כך, היא לסייע לעצמם ולאורחים לשכוח, לערב קסום אחד, שהם ממוקמים באזור התעשייה של פתח תקווה.

תת ז'אנר - אולמות שנקראים "הנסיכה": זה היום שלך ואת הקייט פאקינג מידלטון של אשדוד ובגלל זה השמלה שלך מוכנה ארבעה חודשים מראש בעוד שבח"לך יקנה חולצה מזארה יומיים לפני האיבנט. תארים נפוצים נוספים: "לורד", "רויאל", "קווין". החוקיות הבסיסית היא שככל שהתואר רם יותר, כך יהיו יותר חיקויי רדבול בחתונה.  

ארץ ישראל היפה

אתם חייבים להתחתן כאן כי אתם ישראלים שורשיים ושזופים ואין לכם ברירה אלא להינשא במקום שנשמע כמו הפאב הקיבוצי שיצאתם אליו במהלך השירות הצבאי המלא שלכם. כלומר, "הבאר של סבא", "המושבה הקטנה", "מולדת", "הגבעה" ושאר מקומות עם אסוציאציה להופעות זריחה שימוקמו בדרך כלל במושבים נידחים שאפילו הווייז לא יודע איך להגיע אליהם. מילות מפתח: קלאסי, פסטורלי, כפרי, קסום, חתונת צהרים, פינת זולה. סממנים בולטים: חופה עשויה מפרחים ושני אחיינים בחולצות "מי היפה בלבן?" שמפריחים עליכם בועות סבון בזמן שהכלה נכנסת. השיר הנבחר: "תתארו לכם" של שלמה ארצי. החברים יעשו סרט ארוך מדי על איך הכרתם בתנועה, על ההזמנה יהיה ציטוט מהשיר "היום" של אהוד בנאי ובגדול אתם תשלמו בערך כמו אלו שמתחתנים באולמות "המלכותיים", ולו רק בשביל הזכות לשבור את הכוס במקום שצופה על שדה ולא לעבר חניון.

תת ז'אנר – האחוזות:

כמות הגנים והאולמות שבחרו לכנות את עצמם "אחוזה" כל כך גדולה, שהמסקנה האפשרית היחידה היא שישראל היא מדינה של שושלות כפריות עתיקות ששולטות על דונמים ירוקים שעליהם, מדי בוקר, רוכבים מיטב הבנים על סוסים בעודם חובשים כובעים רחבי תיתורת. חשים דאונטון אבי, בקיצור. סממנים בולטים: מריצות עץ עם פרחים, בריכות נוי, כדים, אריחים מצוירים ביד, עצי פרי, ריהוט גן לבן וסביצ'ה בצנצנות קטנות. שימו לב למבואה ממנה יכנסו האורחים, שתמיד תהיה מעוטרת בתמונות מימי החלוצים (עשויות להיות משאטרסטוק כמובן), תפאורה שלמה שמנסה לספר לכם סיפור שלעולם לא תהיו חלק ממנו.  

האוריינטליים

אתם חייבים להתחתן כאן כי אתם תל אביביים שמתחרמנים ממקומות שכותבים את השם שלהם גם בערבית. תמיד חלמתם להתחתן בחמאם תורכי מהמאה ה-18 או בכל מקום אחר שמוכרים לכם כאותנטי, ואז מה אם לפני כן הוא היה למעשה אורווה. מילות מפתח: ציורי, צבעוני, עותומני, יפו. סממנים בולטים: קירות אבן, רצפות מצוירות, תקרות מקושתות, כריות וינטג', סוסי עץ, דודו טסה וזוג שיעשה הכל כדי להדחיק את העובדה שהוא אשכנזי למות. חשוב לציין שקיים יחס הפוך בין המגניבות של הזוג המתחתן ובין הנוחות של האורחים. כך למשל, תמיד יהיה מקום בטקס רק לשליש מהקהל, כולם יצטופפו בחללים קטנים מדי והכניסה לאולם לנצח תמוקם בינות לפחי זבל וחתולי רחוב. ואין חניה. למזלנו, גם כך מדובר בחתונה של 180 אורחים קרובים שיעשו הכל בשביל שהזוג הצעיר יזכה לחוויית קסמי המזרח. גם אם זה אומר להביא מהבית ספריי פלפל כדי לא להיאנס ביציאה מהאולם.

המימיים

אתם חייבים להתחתן כאן כי מדובר במקום ששוכן על הים או בסמיכות למקור מים (בריכה תופס), מה שלמעשה אומר שהוא ממוקם בקיסריה (גם כשהוא באשדוד) ולכן נחשק. פתאום גיליתם שהדבר שהכי מייצג אתכם זה ים כי אתם טיפוסים כל כך חופשיים, ובגלל זה בחרתם במקום עם לוגו תכלכל ועיטורי גלים או כוכב ים סמלי. מילות מפתח: חתונת צהרים, נוף, בריזה, חופה בשקיעה, חול ושיר כניסה של שלומי שבת. סממנים בולטים: אורחות עם עקבי סטילטו תקועים בחריצים של הדק, צדפים בכל מקום, מאווררים שמתיזים קצת מים, צבעי כחול וקרם, המון חוטי רפייה ומוביילים עם קונכיות. השימוש במילים "חוף" ו"ים" תמיד יהיה נדיב במיוחד, בלי קשר לכך שמדובר באירוע ככל האירועים רק שבסמיכות אליו יש ים. המטרה הבלעדית היא שתחשבו שאתם במיקונוס, הדבר העיקרי שתזכרו מהאיבנט הוא הלחות.

התנ"כיים

אתם חייבים להינשא שם כי אתם נשמות עתיקות והאהבה שלכם נצחית כמו המסע שאתם עומדים לעבור יחד. הכרתם במכון ליהדות עכשווית, אתם קצת היפים, ירח הדבש שלכם יהיה במידברן והצבעים האהובים עליכם הם חום וספיה. החתונות האלה מתרחשות לרוב במצפים למיניהם, וכתוצאה מכך לאלבום ישתרבב סלפי עם עז, אבל זה בסדר כי ממילא את מירב תשומת הלב יתפסו סנדלי החבל של הכלה (לאורחים, לעומת זאת, מומלץ להגיע עם נעליים סגורות כי מי יודע מה זוחל שם). מילות מפתח: שורשי, מקומי, טבעי. מאפיינים בולטים: דרוזית שעושה פיתות עם לבנה, עצי זית, עציצים עם צמחי תבלין, מתחמי רביצה, חופה שוויונית, ערימות חציר, תבשילי קדירה בכלי נחושת, אם הכלה עם גלביה. מדובר בחתונה שבה נשארים לעתים לישון באוהלים, ויכול להיות שיבקשו מכם להביא משהו. אם אתם לא חברים קרובים של הזוג, נסו להדחיק את תחושת המרמור הנובעת מכך שנאלצתם ללכת שני קילומטר בשביל עפר ופשוט החמיאו לכלה על כתר החרציות שהכינה בעצמה. ואל תשכחו אלתוש.   

הלטיניים

אתם חייבים להתחתן כאן כי הכרתם בחוג סלסה והאירוע שלכם הוא חגיגה שמחה וחושניות פלוס שילמתם אקסטרה על עמדת אסאדו. מדובר בז'אנר קצת צ'יפ כי ככל הנראה תעשו בו גם את הבריתה של הבת, אבל יהיה ממש שמח והאורחים יפרגנו לכם אבל בדרך הביתה יטנפו על האוכל. ביטויי מפתח: "בסמיכות לצירי תחבורה ראשיים" (=מאחורי תחנת דלק), "טכנולוגיית אור משוכללת" (=תאורת אולטרה סגול), "חבילת אירועים" (= הכי זול שתמצאו למנה). סממנים בולטים: שיפודי סוכריות גומי, פלטת מטוגנים, מפות בורדו.

הטבעיים

אתם חייבים להתחתן כאן כי זה מקום שורשי, קלאסי ומחובר לאדמה. טוב, לא באמת, סתם יש עץ או עלה על הלוגו ואת המילה "גן", ובמקור בכלל מדובר פה במושבניק עם חצר ענקית שמצא דרך לעשות ארגזים של כסף. מילות מפתח: כפרי, פסטורלי, טוסקנה, "תחת כיפת השמיים", אירוע "אחר". סממנים בולטים: בריכה קטנה עם חבצלות מים, כל תמונות הפייסבוק בעולם של חברים עם צ'ייסרים, ריקוד מיוחד שהחברים הכינו מראש, גיבסניות, כלות עם קעקוע קטן, לפחות שיר אחד של אברהם טל בקבלת הפנים. באירועים האלה אין באמת טבע אבל זה בסדר, כי לא חשוב לכם טבע. אתם עירוניים ומעולם לא דרכתם על דשא, פשוט הבנתם שתמונות חתונות נראות טוב יותר עם שיח ברקע.

אלה עם המספרים

אתם חייבים להתחתן כאן כי אתם מעודכנים ואורבניים ואמרתם פעם את המשפט "נתניה? צריך דרכון בשביל זה?". 80% מחתונות הגייז יערכו במקום עם מספר וגם 98% מהחתונות שבהן תהיה הופעת הפתעה של אסף אמדורסקי. מקומות כמו "שבע", "שמונה" והאנגר 11 עפים על זה שהם בתל אביב ומציעים חתונה "מדויקת" או שבכלל קוראים לזה "מסיבה". "49" לעומת זאת, מיועד לאנשים שחולמים להתחתן בעזריאלי (מי אתם?). מילות מפתח: "חלל", "תעשייתי", "אורבני", "תקרות גבוהות", "אירוע אלטרנטיבי". סממנים בולטים: קייטרינג של שף, מקרונים בקינוחים, וידאו ארט על הקירות, עמדת קוקטיילים, ספרים כפריט עיצובי, חלונות גדולים לאיילון. בגדול, מדובר בחתונות שאנשים אוהבים להגיע אליהן פשוט כי לא צריך לצאת מהעיר.  

אלה עם מילה אקראית באנגלית

אתם חייבים להתחתן כאן למרות שזה מרגיש כאילו בעלי האולם סתם נתקעו על קאפס לוק. "ארסטו", "קיארה", "ארקה" - או שזה אולם אירועים או שזה הדראגיסט שמופיע בו. ככל שהשם יותר אקראי, כך גם הלוגו יהיה חסר משמעות, כולל שלל אלמנטים מעוגלים משונים ומשחקי שקיפויות. הם גם לא יקראו לעצמם אולם או גן, אלא ישתדרגו עצמאית ל"מתחם" או, האופציה המעורפלת יותר, "מקום". מילות מפתח: "אווירה", "מוקפד", "אקסקלוסיבי", "קולינרי" או האופציה הסמנטית "קולינארי". מאפיינים בולטים: צילומים בשחור לבן שלכם עושים לב עם האצבעות, שביל חופה מבד מקומט, המשפטים "מבוגרים מעדיפים הגשה" ו"חייבים מזרחית, זה הדבר היחיד שמרים". כאמור, אקראי. אבל אולי דווקא במקומות האלה יש את הכי הרבה כנות: האירוע שלכם הולך להיות גנרי ונשכח ממש כמו שם האולם והחתונה שלכם תתערבב לאנשים בראש עם עוד אלף אחרות כי זה טבען של חתונות, כולם בסוף זוכרים רק את זאת של עצמם.