ביום החתונה שלה שרי קרן-מערבי קיבלה החלטה לא כל כך שגרתית: לגזור את השיער שלה ולתרום אותו לחולת סרטן דרך עמותת "זכרון מנחם". היא אמנם לא נשארה עם קארה קצוץ ולא עברה מהפך דרמטי שיותיר אתכם שמוטי לסת, ובכל זאת - ההחלטה לא היתה פשוטה עבורה.
"מאז ומתמיד אני זוכרת את עצמי עם שיער ארוך יותר מהרגיל. אף פעם בחיים לא היה לי שיער קצר", היא מספרת ל-mako נשים. "לפני החתונה התחלתי לשחק עם הרעיון לעשות איזשהו שינוי, וכשהתייעצתי עם הספר שלי, שימי ביטון, הוא הציע לי לתרום את השיער, כי גם ככה יש לי הרבה ממנו והוא מתאים לתרומה. בכלל לא ידעתי שיש אפשרות כזאת. ברגע האמת היה לי התקף חרדה קל, אבל סמכתי עליו וזרמתי איתו".
קרן-מערבי מספרת שהקרובים שלה מאוד הופתעו לראות אותה עם השיער המקוצר. "פחדתי שזה יהיה כמו סיפור שמשון הגיבור, שכל כוחי בשיערי ושאם אחתוך אותו - אאבד את הייחוד שלי. פחדתי גם מהתגובות. אבל כולם החמיאו לי שיותר מתאים לי ככה. אני באמת אוהבת את השיער שלי, אני יודעת שאעשה את זה שוב. שיער זה משהו שצומח. תתרמו זה עושה טוב לאנשים. אם זה המעט שאני יכולה לעשות אז למה לא".
"כולם היו המומים, זה היה מאוד עוצמתי"
גם מעיין גיל תרמה את שיערה, אך היא לא עשתה את זה ביום החתונה - אלא ממש באירוע עצמו. גיל, בת 27, כבר תרמה פעמיים את שיערה בעבר, ולקראת החתונה האריכה אותו שוב כדי לתרום בפעם השלישית. תוך כדי ההכנות, עלה לה הרעיון להפוך את התרומה לקמפיין כדי לעודד נשים אחרות. היא הציעה את הרעיון ל"זכרון מנחם" ואף הזמינה את התקשורת לאירוע. סרטון הגזירה הופץ באתרי חדשות ובפייסבוק, ונהיה ויראלי.
"במקור, היה אמור להגיע מעצב שיער של זכרון מנחם" גיל משחזרת בשיחה. :אבל משהו בדרך לא הצליח, והכתב חיכה והיה בלחץ, אז ביקשתי מבת הדודה שלי לספר אותי. כולם היו המומים ומאוד התרגשו. זה היה רגע מאוד עוצמתי ומרגש. אני מאוד שמחה שעשיתי את זה דווקא ביום החתונה שלי כי זו הזדמנות מעולה להעלות את המודעות".
גיל מגדירה את הקמפיין שלה כהצלחה. יומיים אחרי החתונה חברה נוספת שלה תרמה משיערה, והיא קיבלה עדכונים על חברות ובני משפחה נוספים שהלכו בעקבותיה. "לכלות מאוד חשוב להתחתן עם שיער מלא, זה ברור למה. שיער זה הכתר של האישה. אמא שלי למשל תמיד היתה לוחשת לספר לא לקצר לי יותר מדי. גם אני מאוד אוהבת שיער ארוך ובא לי שהוא יגדל כבר - אבל גם כשהוא יגדל אני אלך ואתרום שוב."
במספרה או באולם
האם מדובר במקרים בודדים או בגל שצובר תאוצה? בשיחה עם הספר שימי ביטון, שעובד כבר ארבע שנים עם עמותת זכרון מנחם, הטרנד התחיל כבר בשנה שעברה - אך נראה שבעונת החתונות הנוכחית. עוד ועוד נשים מבקשות לקצר את השיער ביום החתונה שלהן כדי לתרום לנשים שאיבדו את השיער הטבעי שלהן עקב הטיפולים הכימותרפיים. חלק מהתורמות עושות את זה בבוקר במספרה וחלק מסתפרות ממש באולם.
"כל פעם שמישהי מגיעה לניסיון, היא שואלת אם היא יכולה לתרום. גם אם הן חוששות בהתחלה, הן מבינות מה הערך של זה והן מאושרות. אני יודע שזה רגע שהיא לא תשכח אף פעם כי היא בחרה לתת לזה עוד משהו. זה טהור וזה מעלה את הערך והרמה הרגשית של זה". ולמי שחוששת מתספורת קצרה, שימי מרגיע ומציין שזה אחד הטרנדים הבולטים של הקיץ. וזה לגמרי בחינם.
אחרי שהכלה, או כל אישה בעצם, תורמת את השיער שלה - הוא מועבר דרך העמותה לאישה שזקוקה לפאה. בין הנשים לא נוצר קשר: התורמת לא מכירה את המקבלת, ולהיפך. ח', נערה בת 16 מירושלים, מכירה את הסיפור משני צידיו, ויכולה לספר איך זה מרגיש לתת וגם לקבל.
כשהיתה בת תשע, ח' תרמה את צמתה הארוכה סתם, "כי זה נשמע לי מדהים", שנה לאחר מכן, בעצמה אובחנה כחולת סרטן. "בהתחלה אמרו לי בבית החולים שהולך לנשור לי השיער. אני חשבתי שהוא יהיה דליל. כשזה קרה לא חשבתי שאהיה באמת קירחת. לא יצאתי מהבית ולא נפגשתי עם חברות. בתור ילדה מאוד התביישתי".
במהלך הטיפולים במחלקה האונקולוגית, זכרון מנחם הכירו לה פאנית שהצליחה לשכך ואולי במעט, את הכאב הפנימי שחוותה. כיום, בגיל 16, היא מסבירה מה המשמעות של התרומות בשביל נשים שאיבדו את מה שהכי מזוהה איתן: "כשקיבלתי את הפאה הפסקתי להתבייש, אנשים הפסיקו לחשוב שאני בן. התחלתי לצאת יותר, לפגוש חברות. שיער זה משהו שמאפיין אותנו בתור נשים. הפאה נתנה לי חיות". היום ח' תורמת בעצמה שיער כל עוד היא יכולה. כשהיא מבינה יותר מכולן, כמה כוח הדברים הקטנים יכולים לתת.
לפרטים נוספים אודות תרומת השיער ניתן למצוא באתר של עמותת עמותת זכרון, שעובדת עם ספרים בכל רחבי הארץ שישמחו להעניק לתורמות תספורת בחינם.