זה קרה בערך לפני שבועיים. בן זוגי, או ליתר דיוק ארוסי, לקח אותי לטיסה בשמי הארץ. שם, על העננים, חיכתה לי ארוחת מלכים, רביעיית כלי מיתר ושלישיית מלאכים בנאמבר של מחול מודרני. ואז הוא הוציא טבעת והציע לי נישואין. פחחח, יה רייט. מה שקרה באמת הוא שחזרתי משיעור יוגה לבית חשוך ונרות מסביב. ואז, בלי רביעיית כלי מיתר או יונים שעפות בחלל הבית, הוא הציע.
מדהים כמה כוח יש לטבעת אחת קטנה, כאילו היא מינימום הטבעת של פרודו ב"שר הטבעות". המשפחה מתרגשת, החברות מוחות דמעה. פייר? גם אני נכנסתי לאופוריה. שבוע הסתובבתי בתל אביב כאילו אני מינימום הבת של דיזינגוף.
והופס, הגיע שלב הכאפה המצלצלת. גן או אולם? הגשה לשולחן או בופה? שמלת וינטאג' או עם טוויסט מודרני? לפני ששמנו לב נזרקנו למירוץ מכשולים מהזן המלחיץ ביותר. "קודם כל, תרגעי", אמרתי לעצמי בטון הכי לא רגוע שיש. לפני שנתחיל להתרוצץ בין הגנים ולהסתובב באולמות עצומים עד שנקבל סחרחורת, ביקשתי לעצור לעשות חושבים. החדשות הטובות: מצאנו חמש דרכים למציאת מקום לחתונה, וכמעט בלי הצורך לזוז מהספה. החדשות הרעות: כאב הראש רק מתחיל.
מישהו שמכיר מישהו
"הדרך הכי טובה למצוא מקום היא דרך מישהו שמכיר את תחום החתונות, או מישהו שמכיר מישהו שנמצא בעסק", מספר רועי גזית, יועץ שיווקי לעולם החתונות. "האדם הזה צריך להכיר אותך, להבין מה הכיוון שלך ובמקביל להכיר את עולם החתונות מקרוב כדי לדעת לייעץ. זה בדיוק כמו לפני נסיעה לחו"ל, מתייעצים עם מישהו שביקר הרבה פעמים באותה מדינה".
אפשר לסמן וי: הרגע הכרתי את רועי גזית. הבנתם איך זה עובד?
אפליקציה של "מישהו שמכיר מישהו"
אם לא מצאתם מישהו שמכיר מישהו שששמע משהו על מישהו, יש גם פתרון וירטואלי. Piece of Cake היא אפליקציה שפיתח גזית, המבטיחה "למצוא גן אירועים בשתי דקות". דרך הכוונה ושאילת מספר שאלות פשוטות, התוכנה מצמצמת את האופציות של גני האירועים על פי הסגנון, האיזור בארץ, כמות המוזמנים והעונה שאתם רוצים. "מה שניסינו לעשות באפליקציה הוא לפרוס את כל האופציות המתאימות עבור הזוגות. אין כאן קידום של מקום אחד על פני אחר, הכל מאוד אובייקטיבי. בנוסף, ניתן לקבל באפליקציה חוות דעת אמיתיות על הגנים מזוגות בפייסבוק".
אפשר לסמן וי: בורר טוב את האופציות. לאחר מכן גוגל קצר ויוצאים לדרך.
לעבור על הרשימות
פעם, כדי להשיג מידע על עולם החתונות, היו קונים מגזין כלות ומעלעלים בדפי הכרום. היום, אתרי האינדקסים עושים את העבודה יופי: מתחתנים, וואלה מזל טוב, חופה וגם אתרי חוות דעת של מתחתנים כמו mit4mit מציעים מידע לכל דורש. הבעיה היא שברגע שמתחילים לבדוק אולמות מתוך רשימה אינסופית, זה לעולם לא יסתיים. "זה גם קצת מיושן אם נודה באמת. בנוסף, רק מי שמשלם כסף ומפרסם יהיה באזורים אסטרטגיים בדף", אומר גזית.
אפשר לסמן וי: לא. יותר מדי עבודה בשבילי.
עושים את העבודה בשבילך
מסתבר שג'ניפר לופז היא לא היחידה שמתכננת אירועים. יש גם מקצוע אמיתי כזה שלא כולל את מתיו מקונוהיי בתמונה, אבל זה עדיין יכול לעזור: מתכנני חתונות עושים את העבודה בשבילך. אמנם זה אומר שצריך לקום מהספה כדי לפגוש את החבר'ה של איזיווד, או להרים את הטוסיק לכיוון הטלפון ולהתקשר ליעוץ טלפוני בלי-קל, אבל זה שווה. למה? כי הפגישה הראשונה בה מקבלים את כל האינפורמציה שבאמת חשובה (כלומר, כמה כל סיפור החתונה הזה יכול לעלות עלינו!!!) היא בחינם. "מתכנני החתונות עושים את העבודה בשבילך, זה טוב בעיקר לזוגות עסוקים או זוגות שאין להם כוח אפילו להתחיל לתכנן את החתונה", אומר גזית. "הם לא לוקחים כסף מהזוג, אלא מהספקים אותם הם משדכים לזוג. הבעיה היא שהם לא עובדים עם כל הספקים. זה מייצר תחושה שאתה כבול להסכם ולא מקבל את התמונה המלאה של עולם החתונות. מצד שני, זה נותן לך איזה שהוא שקט לדעת שעושים את העבודה בשבילך".
אפשר לסמן וי: קבעתי דייט חינם לשבוע הבא. מקווה רק שהלאטה לא יעלה לי כסף.
משחק הזכרון
דרך שהיא גם משחק חברה: בקשו מכל החברים והקרובים אליכם להיזכר בחתונה השווה ביותר בה הם היו והיכן היא התרחשה. במקביל נסו גם אתם להיזכר בחתונה ההיא של הבת דודה מדרגה שלישית, במקום ההורס ההוא, למרות שהייתם ממש שיכורים. אם הזכרון שלכם באמת במצב קשה, אתם יכולים לעלעל בתמונות בפייסבוק שהעלו מאותה חתונה או פשוט לשאול את הכלה בדימוס. אין כמו המלצות אישיות. מאנשים שאינם שיכורים, כלומר.
אפשר לסמן וי: רק אל תלכו כל כך רחוק בזמן. חתונה ב"אולמי המילניום" כנראה כבר לא תהיה כזה להיט.
