פעם חתונה הייתה ערב רומנטי שחוגג את אהבתם של בני הזוג – היום זו מפלצת צינית שגובה אלפי שקלים על כל גרעין חמנייה, ומעודדת מחוות מביכות של בני הזוג. רוצה שאצלך זה יהיה אחרת? נסי לא ליפול בגימיקים המגוחכים הבאים
בשנה האחרונה הייתי בשש חתונות. נכחתי בשש שבירות כוס ושש קבלות פנים וחתמתי על שישה צ'קים. כל אלה גרמו לי להפוך מאישיות רומנטיקנית ואוהבת לציניקית חסרת תקנה וטעונה, ואני נשבעת שאין לזה קשר למינוס בעו"ש. אם להיות כנה, גם אם לא אראה יותר בחיי כלה שמחליפה שתי שמלות בערב, חתן שנחנק מעניבת פרפר ודודה שיכורה שמבקשת מהדי.ג'י שוב את השיר מהפרסומת לחישגד, אוכל למות מאושרת ועליזה.
אי אפשר להתעלם מזה: עם השנים קיבל עולם החתונות תפנית אכזרית, מקוממת ונוראית. אם בעבר היה מדובר בטקס צנוע, אינטימי וקטן שכלל 50 איש במקרה הטוב, ארבעה חברים קרובים שהחזיקו בחופה וכלה לבושה בד לבן נטול יומרות – הרי היום מדובר במפלצת תעשייתית שגובה אלפי שקלים על כל גרעין חמנייה שנוסף לסלט עלי הבייבי התפל. יחד עם כל אלו הגיעו גם הגימיקים המגוחכים, שלא רק מצריכים משכנתא אלא גם גורמים לא פעם למבוכה. מה למשל? הנה כמה מהטרנדים העכשוויים שיותר כדאי שנזנח, ויפה שעה אחת קודם.
טוויט טוויט אני גבר נשוי
רשתות התקשורת הולכות ותופסות חלק מרכזי מחיינו, עד כדי כך שכבר נתקלנו בחתן ששינה את הסטטוס שלו בפייסבוק מיד לאחר שאמר "איי דו" בכנסייה, מה שהפך את קשר הנישואים לחוקי וכשר גם ברשת. אלו שלא מצייצים או מעדכנים מיד בפייסבוק ממהרים להפיץ את אלבום החתונה (שכולל משהו כמו 1,500 תמונות) ברשתות הללו.
למה זה מפריע לנו? ובכן, מי נתן לכם את הרשות לשים תמונה שלי שיכורה עם תחתונים מבצבצים בתנועת ריקוד מגוחכת? נכון שאני נמצאת בעמוד 16 של האלבום, אבל אני עדיין יכולה לתבוע אתכם דיבה. מה גם שעם כל הכבוד לאהבת החתן והכלה, אין שום סיבה שתציפו אותנו בתמונות כעורות ביום הכי נורא שלכן ועוד תצפו שנגיב ב"וואי, אתם כל כך יפים. היה ערב מדהים!".
בתולה ולבנה? הצחקתם אותי
הטרנד הצורם ביותר לעין הוא ללא ספק זה של השמלה ששינתה את עורה. לא עוד לבן, קרם או אוף-ווייט. למה שלא ננסה ללכת על שחור, אדום או כתום אש? מצד אחד, אנחנו בעד אמת וכנות. תראו לנו כלה אחת שנכנסת לחופה בתולה וחסודה, ונוסיף עוד 500 שקל לצ'ק. אישה ביום חתונתה היא מנוסה, מיומנת וחרמנית, ומהבחינה הזו אדום הרבה יותר נכון לה. השאלה היא אם אנחנו, האורחים, צריכים להסתנוור מזה. עם כל הכבוד לאמת לפעמים היא מוערכת יתר על המידה, ויש מקום לחרוג ולספר איזה שקר לבן, בצורה שתחמיא לקימורים. לכן אנחנו מבקשות: ישוב הלבן לאלתר. באותה הזדמנות נמליץ גם לוותר על תוספות צבעוניות כמו פרחים, חגורות וטול בגוונים חזקים. לא שזה טרנד, זה סתם מכוער.
שנייה, אני רק מעדכנת שהחלפתי שמלה | צילום:
Evelyn Peyton, Istock
להקטין בשקל תשעים
אנשים נוטים לחשוב שהסיבה שאנחנו בכל זאת הולכים לחתונות היא שלא נעים לנו. הזמינו אותנו, אז אנחנו חייבים. ובכן, זה נכון. אך הסיבה הנוספת והלא פחות חשובה היא שאנחנו רעבים אש. בתמורה ל-150 השקלים שנשים בכניסה (אחרי הכל, הם לא היו בחתונה שלנו), אנחנו נרוקן להם את הדוכנים ונטחן כל עוד נפשנו בנו.
הבעיה היא שלאחרונה החל טרנד של חתונות קוקטייל, מה שאומר הרבה קלאסה ומעט אוכל. מלצרים מסתובבים עם מגשים בגודל של מנה נורמלית לאדם ומציעים אפריטיף עלק. בפועל מדובר במנות ביס שמדגדגות לנו את הקיבה ועושות לנו חשק לטרוף משהו. הבעיה היא שאין שום דבר בנמצא, ואז מה שקורה הוא שבדרך הביתה אנחנו עוצרים ללאפה נוטפת שומן ומוציאים עוד 30 שקלים ששמרנו לחתונה הבאה.
אני לא יודעת לשיר, אבל אעשה זאת בשבילך
לא ברור למה הם עושים את זה לעצמם, אבל משהו בערב הגדול מוציא מהחתן ו\או הכלה אישיות נרקסיסטית, מגוחכת וחסרת כל קשר למציאות, וגורם להם לחשוב שהם יודעים לשיר. קצת אחרי המנה העיקרית זה קורה: הכלה מתיישבת ליד פסנתר ומתחילה לזייף שיר אהבה דביק ומביך. הסיטואציה מביאה לכמה השלכות עגומות: החתן לא מבין מה עליו לעשות, הוא המום מהמאמץ ועוד יותר מהקול, ובמקביל כולם מסתכלים עליו ומצפים שיעטה סוג של הבעה נרגשת, הקהל מנסה להימנע מהמצלמות ובעיקר להשתלט על הצחוק הגדול, והכלה חושבת שהיא שרה יפה ושהבכי של כל האנשים מסביב נובע מהתרגשות.
את לא אנה ארונוב, אז אל תנסי לרקוד כמוה | צילום:
הילה רוטברג
רוקדים עם חתנים
אם חשבנו שהטרנד הקודם מביך, קבלו תיקון: אין דבר משפיל יותר מזוג שחושב שהוא יודע לרקוד ומתאמץ להוכיח את זה בסלואו. במשך ימים הם שקדו על הריקוד, שבמסגרתו האישה מנענעת את כל מה שהיא חושבת שהיא יודעת והגבר נאלץ לעמוד בקצב המסחרר והפשיסטי שלה. בפועל הוא נראה כמו פרפר שהתקרב יותר מדי לאור וכעת הוא בדרכו הכואבת למטה. זה מתיש, זה משעמם, לרוב זה נראה ממש רע, ויותר מהכל, זה מפריע לנו לאכול ומחייב אותנו להתייחס לשטות הזאת ששמתם עליה כל כך הרבה כסף ואתם מצפים שאנחנו נכסה לכם.
ערב טוב, גן הוורדים!
להקות קאבר הן אחלה קונספט לערב מחלקה מגניב או מסיבת נישואים לאבא ואמא, אבל בפירוש לא לחתונה. לא שאנחנו רוצים להמעיט בערכם וכשרונם של המבצעים, אבל יש משהו מביך ולא נינוח בלרקוד לצלילי הביטלס ערב שלם. איכשהו תמיד הקצב אטי יותר מאשר בשיר המקורי, העיבוד מבאס רצח והסולן ממש לא עושה לך חשק להפשיט אותו בשירותים. מה גם שכעבור 5 דקות את מבינה את הקטע ומתה לאיזה מזרחי שיציל את המצב. ועוד משהו – מעולם לא הצלחנו להבין איך כלה שטרחה במשך חודשים להיכנס למשטר אנורקסיה, שהפכה עולמות כדי להיות הדבר הכי יפה ליום אחד, תסכים שמישהו אחר יגנוב לה את ההצגה. וכן, תהיי בטוחה שזמרת הליווי תהיה יותר כוסית ממך.
