להתחתן בחמישי עולה הרבה יותר ויש מלא פקקים, אבל להתחתן באמצע השבוע זה תיק לאורחים שצריכים לקום לעבודה. מתי עדיף להתחתן, באמצע השבוע או ביום חמישי? הכלות מורידות את הכפפות והולכות על זה מכות
אני האחות של הכלה, ואני לא יורדת מהרחבה למרות שמחר יש לי ראיון עבודה בשבע בבוקר | צילום:
אורית ליטמנוביץ
נגד חמישי: מה מגניב בעמידה בפקקים שעתיים וחצי?
המיתוס שחתונה ביום חמישי מקלה על כולם הוא בהחלט אחד שצריך לנפץ, למעוך, לדרוס ולשבור. ראשית, השיקול הכספי. הידיעה שמדובר ביום מבוקש הגיעה כמובן לידיעתם של כל בעלי הגנים ויתר הספקים באירוע, מה שמעניק להם כאילו לגיטימציה לדרוש עשרות אחוזים יותר מבכול יום אחר.
שנית, בואו נדבר רגע על הכבישים ביום חמישי, בשבע בערב. יש לכם שעתיים וחצי לדון בנושא? כי זה בערך הזמן שתיאלצו לעמוד בפקקים אינסופיים, חנוטים בתוך שמלת ערב, זוג סטילטו כואבים וחולצה מכופתרת, שבסופה של הנסיעה לא תזכור את הגיהוץ שעברה בתחילת היום. כי ככה זה, כולם רוצים להתחתן בחמישי. או לנסוע לצפון. או לחזור הביתה מהעבודה מוקדם. וכולם עומדים בנתיבי איילון ורוצים לרצוח אחד את השני. תזכירו לי מה מגניב בזה?
שלישית, בדבר הטיעון החזק ביותר במקרה המדובר: "הכי כיף חמישי. ככה לא צריך לקום מוקדם ביום שישי", יש לי לומר את המילה המופתית הבאה: "פחח..." עם דגש על שלוש נקודות. מיהם האורחים שיישארו מאוחר יותר ביום חמישי? דודה עליזה? החברות של אמא מהעבודה? האם אנחנו באמת זקוקים להם במקום גם בשלוש בלילה? אני בגישה שהאנשים שבאמת ישמחו לשמוח איתכם ביום חגכם הם המשפחה הקרובה והחברים הטובים. והם, נאמנים ומדהימים ונותני צ'קים מרהיבים, יישארו לפזז על הרחבה בשתיים בלילה גם ביום ראשון, שני, שלישי ורביעי.
ואם כבר, אז עוד קטנה בנושא: מי בכלל אמר שחתונה טובה היא כזאת שנשארים בה עד הזריחה? רחמים על הכלה שלא אכלה כלום משבע בבוקר. תעשו טובה ותלכו הביתה שעה מוקדם יותר, גם ביום חמישי. (לילי שרצקי אלמליח)
רואים את דודה של אמא שלי רוקדת איתנו? לא? לזה התכוונתי | צילום:
פוטוגנים
בעד חמישי: מתבאסת לקבל הזמנה לחתונה באמצע השבוע
כשאחותי תתחתן, אני אקח שבוע חופש – כמה ימים לפני בשביל להתכונן, וכמה ימים אחרי בשביל להתאושש. כשהחברות הכי טובות שלי יתחתנו, אני לא אקבע ישיבה חשובה למחרת בבוקר, ואפרגן לעצמי חצי יום חופשי להשלים שעות שינה. אבל חוץ מבשני המקרים האלה, אין שום סיכוי שאני אשמח בהזמנה לחתונת אמצע שבוע. הייתי עדינה: אין שום סיכוי שאני לא אתבאס.
באמצע שבוע אני לעולם לא יוצאת מהבית שלי אחרי השעה עשר בערב. באמצע השבוע אני משתדלת ללכת לישון מוקדם, כדי להופיע רעננה ליום העבודה הצפוי לי למחרת. באמצע השבוע אני לא במצב-רוח לחגיגות, אלא להישרדות: לקפל כביסה, למצוא מה ללבוש למחר, לשטוף את הכלים משלשום, להחליף כמה מילים עם בעלי. מה חתונה עכשיו? מה זה קשור? מה פתאם מתעלמים בבוטות מהעובדה שאני – וכמוני, מן הסתם, רובם המוחלט של המוזמנים – אישה עובדת?
נכון שביום חמישי יש פקקים, וזה מבאס. ולא, לילי, גם אני לא חושבת שהצלחתה של חתונה נמדדת בשעה המאוחרת בה היא מסתיימת - אבל היא כן נמדדת במצב הרוח של האורחים. לא הייתי רוצה שהאורחים שלי יגיעו לחתונה מבואסים כי הם בקושי הספיקו לקפל את הכביסה, עוד לא בחרו בגדים לעבודה מחר ועל הבוקר יש להם ישיבה חשובה אליה הם אמורים להגיע רעננים. התקמצנתי על הרבה דברים בחתונה שלי, אלוהים עדי – אבל במקרה הזה כיבדתי את האורחים העובדים שלי, ולא חסכתי על חתונת יום חמישי שפותחת את סוף השבוע בחגיגה. (נועה יחיאלי)
_c.jpg "אנשים רוקדים בחתונה (צילום: פוטוגנים)")