"החברה הכי טובה חגגה יום הולדת באחד החופים באזור חדרה. זה קרה ימים ספורים אחרי שהתחתנתי, וכמה זוגות חברים של בעלי היקר והטרי החליטו שהם עושים לנו ירח דבש בחוף טנטורה, לכן לא יכולתי להגיע ליום הולדתה. היא כעסה עליי נורא ואמרה שלא הייתי צריכה ללכת ודרשה שאתנצל. כמובן שהצטערתי שפספסתי את יום הולדתה, אבל לא התנצלתי על כך שנסעתי לירח דבש עם בעלי. חשוב גם לציין שבתאריך האמיתי של יום הולדתה, 5 ימים לפני החתונה שלי, יצאנו יחד ונהינו, אז לא הרגשתי גם צורך לוותר על ירח הדבש. קיצר, מאז הקשר ממש ניתק ולא לגמרי ברור לי למה זה היה צריך להיגמר ככה".
בגידה כפולה
"פעם הייתה לי חברה ממש ממש טובה, כמו אחות. איבדתי אותה כי היה לה קשה עם זה שלי יש בן זוג ולה אין. היא כל כך קינאה שבדיעבד גיליתי שהיא יצרה איתו קשר, הם נפגשו ובגדו. הוא לא ממש הזיז לי כי יצאנו רק פעמיים, אבל היא הייתה חברת נפש שלי במשך שלוש שנים. היא הסתירה את הבגידה שלה אבל כשראתה שאני יודעת את כל הפרטים - היא פרצה בבכי ואמרה שלא עשתה דבר. הלכתי לישון וכשקמתי קיבלתי הודעה ממנה: 'אני לא יכולה לשקר לך, כן היינו ביחד' ומאז מחקתי אותה. אפשר לומר שזכיתי לאבד 'חברה'".
היא לא הייתה שם בשבילי, אפילו אחרי הפלה
"היינו חברות מכיתה ט', למרות השוני המטורף בינינו שכן אני דתיה והיא חילוניה. רוב השיחות שלנו נסבו סביבה כך שאני זוכרת את כל בני הזוג שלה בע"פ, והיא לא זוכרת אפילו את הראשון שלי. לפני חודש וחצי גיליתי שאני בהיריון, שהסתיים בצער רב בהפלה. כשאושפזתי, היא אמרה לי שהיא רוצה לבקר אותה. לא הרגשתי בנוח להגיד לה שאני לא רוצה לראות אנשים, אז המתנתי לה. בסוף, אחרי יום שלם שהיא מרחה אותי, אמרה שתבוא ואפילו ביקשה שאחכה לה ערה ולא אלך לישון (למרות שהייתי כאובה ומסכנה), היא סימסה שלא תגיע. כתבתי לה שנפגעתי ושנדבר. כתגובה, קיבלתי מטר הודעות על כך שאני לא בסדר שנעלבתי ממנה כי זה אומר שאני לא מעריכה את הרצון הכן שלה לבוא לבקר. בקיצור, היא לקחה את הסבל שלי אליה והאשימה אותי בזה. מחברה שלא עברה שעה בלי שנסתמס אני כבר לא מדברת איתה מעל שבוע ולשתינו ברור שזה נגמר. ככה גיליתי שרק לה יש מקום במרכז של הקשר הזה".
מאקו נשים גם בפייס: יאללה, בואי
הקשר בינינו נגמר אחרי שילדתי
"איבדתי את החברות שלי ברגע שילדתי. זה היה לפני שנה ואני הייתי רק בת 18 ובגלל שאין לנו את אותם תחומי עיניין (לדעתן) אז הקשר הפסיק. עכשיו אני מאד בודדה, מחפשת עם מי להיות בזמן שאני יוצאת לטיול בשכונה עם הבת שלי. מאד חבל לי על הנטישה הזאת, אבל הבנתי שהן לא היו חברות כל כך טובות מלכתחילה. היום אני גם מבינה שאנחנו פשוט במקום אחר מהרבה בחינות".
היא שכבה עם כל מי שהתחיל איתי
"כשהתחלתי את האוניברסיטה הייתי די בודדה כי הייתי אחרי פרידה, סבלתי נורא במעונות ולא הכרתי אנשים. איכשהוא נעשיתי חברה טובה של מישהי ששונה ממני מאד: הן מבחינת ערכים והןן מבחינת לבוש. כשהתחלתי לצאת עם מישהו, זה צרם לה נורא וגיליתי שהיא ניסתה להתחיל איתו, למרות שידעה שהוא מעוניין בי. החלקתי על זה, אבל בשנים אחרי - ראיתי שמדובר בדפוס קבוע אצלה. היא שכבה עם כל בחור שהתעניין בי קודם, נגעלתי ממנה והתרחקתי. כמו כן, למרות שידעתי שהיא צבועה כלפי בנות אחרות לא חשבתי שהיא מדברת גם עליי מאחורי הגב וזה התגלה לי מאוחר יותר. מאז אנחנו 'חברות' פייסבוק ותו לא".
היא הידרדרה לסמים
"הכרנו בבית הספר היסודי וישר נהיינו חברות טובות. עם השנים החברות התהדקה. בכיתה י"ב התחילה ההתדרדרות. היא התחילה לגנוב מחנויות, בהתחלה דברים קטנים כמו לאקים ואחר כך בגדים והלבשה תחתונה. אני 'בת טובים' ראיתי את זה בעין מאוד לא יפה. בסופו של דבר היא נתפסה בעת שהיא גונבת חולצה. לקחו אותה למשרד מנהל החנות ואמרו לה שתשלם על החולצה 300 ש"ח או שקוראים למשטרה. היא התקשרה אלי והתחננה שאבוא לעזור לה ושאין עליה כסף. לקחתי מהורי 300 ש"ח, שילמתי לחנות על החולצה ולקחתי אותה הביתה. היא הבטיחה שתחזיר לי את הכסף מה שכמובן לא קרה. כשהתגייסנו היא התחברה עם חבר'ה שעשנו סמים ואני התרחקתי מזה. בפעם האחרונה שבעצם יצאנו ביחד נפל לה מהתיק כדור כחול קטן. שאלתי אותה מה זה והיא אמרה אקמול, שיש לה כאב ראש. את הערב הזה סיימנו במיון. מיותר לציין שזה לא היה אקמול. היא לקחה איזה 3 כדורים ולא הגיבה טוב. כך נפרדו דרכינו. שנים התגעגעתי אליה ולחברות שהייתה לנו. כל פעם שניסיתי ליצור קשר מחדש הבנתי שאנחנו במקומות שונים לגמרי בחיים והקשר כבר לא ישוב".
מי תצלצל קודם?
"איבדתי חברה בגלל אגו של שתינו. למרות שלא היינו מדברות הרבה אחרי שהכרנו בצבא, בכל פעם שנפגשנו היינו חוזרות להיות הכי קרובות ושמרנו על קשר במשך שנים למרות המרחק הגיאוגרפי. פעם אחת קבענו להפגש וברגע האחרון לא התחשק לה והיא לא ענתה לי לטלפון. כנראה שכל כך לא היה נעים לה שלא שמעתי ממנה יותר ואני גם נעלבתי כל כך שלא התקשרתי בעצמי למרות שזה לא היה נראה לי כזה ביג דיל. כך או כך, עברו חמש שנים כבר ולא דברנו מאז".
"ההיריון שלי לווה בהורמונים רבים (שהוחדרו אליי חיצונית כדי להחזיק את ההיריון) ובאופן כללי הייתי בסיכון גבוה, מרבה להקיא ולהתאשפז. חברה טובה שלי מגיל שלוש באותה תקופה נפרדה מבן זוג וטענה שלא הייתי שם בשבילה. היא אמרה לי שהיא מחליטה 'להיפרד' גם ממני משום שחשבה שאני מתנהגת בצורה אגואיסטית. מה שהורס אותי זה שהיא ידעה שלפני ההיריון עברתי שתי הפלות והבינה במה ההיריון הזה היה כרוך. אני מניחה שהיא תתחרט על ההחלטה שלה כשהיא יום אחד תהיה בהיריון בעצמה".
היינו בהריון באותו זמן והיא הפילה
"איבדתי חברת ילדות מהתיכון. אחרי שהיא התחתנה היא עברה הפלה בחודש מתקדם והייתי איתה לאורך כל הדרך. אחרי זה נכנסנו להיריון בהבדל של מספר שבועות. היא שוב הפילה מוקדם וההיריון שלי נמשך. היא התחילה להתרחק ממני עד כדי כך שכשהבת שלי נולדה היא לא התקשרה להגיד מזל טוב אפילו. לפני שנתיים בערך היא ילדה והתקשרתי לאחל לה מזל טוב וניסינו לחדש את הקשר אבל לצערי זו צלחת שנשברה לרסיסים ואי אפשר היה להחזיק את הקשר לקדמותו. על כן, ניתקתי את הקשר מיוזמתי אחת ולתמיד".
היא כמו אחות שלי ואני כל כך מתגעגעת
"איבדתי חברת נפגש בגלל מרחק גיאוגרפי. הכרנו בצבא. היא מהדרום ואני מהצפון אבל רוב השירות שלי היה בדרום ואפילו גרנו יחד תקופה מסוימת. בגלל תפקיד שובצתי חזרה בצפון והיא בדיוק נישאה. שנה אחרי אני נישאתי ונשארתי לגור בצפון. מאז אנחנו מדברות בטלפון פעם בכמה זמן אך מספיקה שיחה טובה אחת כדי להתעדכן על הכל. היא חסרה לי ברמות מטורפות. עברו כבר 11 שנים ובכל יום אני חושבת עליה ומה היה אם היא הייתה גרה על ידי. אין חברות כמוה. היינו ממש אחיות ומרוב ששרצנו יחד כל היום כבר חשבו שאנחנו באמת אחיות. אני נורא מתגעגעת".