הבשורה הרעה: הפכתי לקלישאה הכי גדולה שיש בעולם הרווקות.
הבשורה הטובה: מדויק יותר לומר שמדובר בחתולה וזה זמני. שבועיים ליתר דיוק.
שחררתם עכשיו אנחת רווחה, נכון? גם אני.
אז בשבועיים האחרונים אני עושה בייביסיטר על תותי, החתולה של חבר טוב שלי. בזמן שהוא טס לו לניו יורק, לראות קצת עולם, לעשות הרבה שופינג ולחוש מעט חופש מתובל בהרבה חופש, אני נשארתי פה מאחור עם החתולה שלו.
אין מה לומר, מצד אחד היא הורסת, ממש. מדובר בחתולה מהזן הכובש ביותר שיש. היא יפה, מלאת פרווה וחמודה עד בלי די. מאידך, זה שהיא יפה לא עוזר לחולת ניקיון כמוני לחיות בשלום עם כל 468 השערות הנושרות בדקה מהפרווה המרשימה שלה. וכן, אני לא חוששת לספר שבמשך שבועיים אני מסתובבת עם מטאטא ויעה שמולחמים לי לשחלה השמאלית, שמצב הצבירה שלי בכל הזמן הזה הוא התכופפות על ארבע כדי לתור אחר שערות, שהספה שהוגדרה לתותי כמחוץ לתחום כמובן נכבשה על ידה ושבאופן כללי השבועיים האחרונים הורידו לי שנתיים מהחיים, בעיקר כי חששתי אפילו לצאת מהבית – רק שהיא לא תחוש בודדה. לא פשוט לדאוג לרווחתו של מישהו אחר ללא הפסקה.
עוד בערוץ הנשים:
- ניסינו 20, בחרנו אחד: הליפסטיק האדום הכי לוהט ומומלץ
- סיפור הרזיה: למרות הגירושים, הצליחה לרדת כמעט 40 קילו
- ג'ניפר אניסטון: החבר שלי גונב לי מוצרי טיפוח
הייתם חושבים שאחרי כל היחס החביב הזה המלכה תותי תעריך אותי, נכון? תלוי מתי. לעיתים אני מתהלכת בבית והיא נכנסת לאמוק חרדתי ובורחת ממני כאילו אני היטלר צורר החתולים, ולפעמים היא מגיעה, מנפיקה איזה מיאו וחצי חמוד במיוחד ומתחככת בי כרומזת לי להרימה לספה ולפצוח בסשן ליטופים מאחורי אוזנה. מצליח לה כל פעם, לכלבה.
החתול כמסננת דייטים
האמת, הייתי קצת בלחץ שהבחור החדש שלי יעקם את הפרצוף או יקבל התקף אפילפטי למראה גוש הפרווה המדובר, כי בכל זאת, יהיה קשה לבחור בין בחור חדש המתעב חתולים לבין מחויבות ועזרה לחבר טוב. שני חברים שלי, רווקים בגילי ובעלי חתולים משלהם, סיפרו לי שגם בעבר וגם היום הם בחיים לא יצאו עם מישהו שלא אוהב חיות. מסתבר שאצל שניהם יש שימוש נוסף לבעל החיים, והוא מתפקד על תקן גלאי אנרגיות חיוביות בבני הזוג שאותם הם מביאים לביתם.
הבחורה סיפרה שהחתול שלה משמש עבורה כמסנן. הוא מרחרח את הגבר שנכנס אליה הביתה חזור ורחרח, ובמידה והוא לא מתקרב מעבר, היא מבינה שמשהו לא תקין ברמת האנרגיות של האדם. הבחור סיפר שכשבחורה מגיעה אליו הביתה, חתולתו אהובתו מתחילה ברחרוח ראשוני בו היא בודקת שהבחורה לא הגיעה מהאשפתות וכי היא ראויה לאדון שלה. במסגרת השלב הזה היא הופכת לשומר במועדון לילה ממוצע בדרום תל אביב: היא בודקת את כליה של הבחורה, שואלת האם יש כרטיס מועדון, מבררת לאן מועדות פניה על ידי חבטת זנב קלה באזור הלחי וכן הלאה. בשלב השני החתולה מחליטה האם להתמסר ולאשר או לפסול ולשמור עליו מרחוק: אם הבחורה לא הצליחה לעניין ולכבוש את ליבה החתולי, היא תעביר את הערב בישיבה על השיש במטבח או על אדן החלון כשהיא בוחנת את התנהלותה של הבחורה במבט האומר "אתה רציני? זה מה שהצלחת להביא?!".
השיחה הזו גרמה לי לשאול את עצמי מה הייתי עושה אם תותי הייתה שלי באמת ובן זוג חדש היה מסרב לקבל את נוכחותה. התחלתי לחשוב באופן כללי על אילו דברים אנחנו מתפשרים היום, בגילנו, שבעבר לא היינו מוכנים להתפשר עליהם, ועל אילו דברים אנחנו ממש לא מוכנים להתגמש, שפעם היו לנו הרבה פחות חשובים?
המשכתי לתחקר את החבר והחברה בנושא, במטרה לראות איך בני שני המינים תופסים את המימד הזה של הגיל בהקשר של הדברים שחשובים יותר ופחות בבן זוג. התשובות, באופן לא צפוי, הפתיעו אותי.
פעם חיפש מיס עולם, היום לא בוער לו לרייר עליה
הבחורה סיפרה שבעבר היה אצלה ווטו מוחלט על גבר גרוש (כשאנחנו צעירות זה נראה לנו סוף העולם), גבר גרוש עם ילדים (העולם נחרב, הומת, נכחד), מגורים מרוחקים (לא נוח), מגורים בחו"ל (עוד יותר) וגבר ללא תואר ראשון בבילויים (היינו סתומות וחשבנו שחנונים זה לא מגניב). כיום אלו דברים שהיא לגמרי תחיה איתם בשלום. מצד שני, להבדיל מבעבר - היום היא לא תהיה מוכנה לקבל גבר שלא נראה לטעמה חיצונית (בזה היא ספציפית הודתה שמתקשה להתפשר); גבר ללא עבודה (מראה על חוסר יציבות); גבר שבגיל שלושים פלוס גר עדיין עם ההורים (מעיד על עודף יציבות, במקום הלא נכון); גבר צעיר מדי (אנחנו בקטע של לגדל ילדים מסוג אחר); גבר חסכן (מדי); גבר דתי (פשוט כי היום היא מבינה כמה יהיה מורכב לחיות יחד), ושימו לב למהפך - גבר שכל מה שמעניין אותו זה בילויים ויציאות (חצי מגברברי מדינת תל אביב).
לעומת החברה, הבחור העיד שבעבר העדיף בחורות מבוגרות ממנו, והיום הוא מכוון רק לבנות גילו. כיום הוא לא יצא עם מבוגרת בגלל לחץ הביציות שלה, ובאותה מידה לא יצא עם צעירה מדי, בגלל לחץ הביציות שלו. בנוסף, הוא כבר לא יהיה מוכן לצאת עם מישהי בעלת דעות קדומות או חשוכות (שונאת הומואים, למשל) או עם בחורה קלת דעת או ללא עבודה (משליך אצלו על אחריות אישית ועל היכולת שלה להתנהל בצורה בוגרת ואחראית, למשל בעתיד עם הילדים שלו או בניהול הבית). גרושות הוא דווקא לא פסל בעבר, אבל היום הוא מעדיף דף חלק בהקשר הזה. פעם הוא היה הרפתקן, והיה מוכן לכתת רגליו בכל מיני ערים רחוקות בשביל האהבה - אבל היום הוא מתקשה לראות את עצמו עולה על אוטובוס או רכבת כדי למצוא את האחת (למרות שברור לו שהוא מפסיד בחורות טובות בגלל זה). והכי מפתיע - פעם הוא חיפש מיס עולם, והיום הוא מוכן לקבל מישהי שתיראה טוב, אבל לא בוער לו לרייר עליה כל היום. ואם בעבר הוא חשב שסקס זה הדבר החשוב ביותר בקשר, כיום, לאחר לא מעט קשרים וניסיון, הוא מבין שסקס אומנם חשוב - אבל לא הכי חשוב, ושחוץ ממנו קורים עוד הרבה דברים בקשר. ואם פעם הוא חיפש מישהי עם ביצועים של סרט פורנו 5 כוכבים, היום הוא מוכן לקבל גם בחורה שלא תהיה שועלת מין במיטה.
אז מסתבר שאין כזה הבדל גדול בין גברים לנשים: כשהם צעירים, שני המגדרים קלילים פלוס, פרקטיים פחות וטיפשים הרבה יותר. ככל השנים עוברות, שני המינים מבינים כמה זה קשה למצוא את שאהבה נפשם. תקראו לזה התפשרות, אני קוראת לזה התבגרות.
* דבורי ויינר היא בעלת הבלוג beerburim