אז נכון שאנחנו לא תמיד מסכימות על ענייני חתונה או ילדים. או בגדים. או אוכל. או בכלל. אבל יש משהו אחד שאנחנו ממש, אבל ממש טובות בו וזו התקשורת שלנו. חילוקי הדעות הרבים בינינו והאופן שבו אנחנו מתקשרות האחת עם השנייה (שלא לדבר על כתיבת הבלוג המשותף), גם עוזרת לנו להתאחד לא פעם למען מטרות זהות. הפתיחות שלנו מייצרת מצבי קיצון, לטוב ולרע. ואנחנו מוכנות לספוג את המצבים הקשים לטובת כל הטוב שיוצא בסוף. אז הפעם החלטנו שבמקום הצד שלה, הצד שלה - ניצור חזית אחת וניכנס בחתן.
כמו כל הגברים, גם אסף מתעקש על זוטות. נושאים כמו עבודה, בריאות ותזונה נמצאים תמיד בחוד החנית. וכמו כל הגברים בערך, גם אסף לא מסוגל לעמוד בפני מניפולציה נשית, קל וחומר מניפולציה של שתי נשים שאחת היא אמו והשנייה היא כלתו. רק אלוהים יכול לעזור לו כאן.
האמבוש הראשון: מבצע בריאות
רקע: לפני מספר שנים אסף החל לסבול, בערך אחת לחודש, ממיחושים בבטן שנטרלו אותו למשך 24 שעות. על אף הלחץ הבלתי פוסק מצד הסביבה, עובדה זו לא סיפקה עבורו תמריץ מספק כדי ללכת לרופא. לשתינו היה ברור שצריך למצוא דרך מקורית להביא אותו לבית החולים.
האסטרטגיה: לחץ מסיבי כפול ומכת מחץ מתואמת.
זמן הביצוע: בהתקף הבא תוצא האסטרטגיה לפועל, בכל זמן ובכל שעה.
תיאור האירוע: בעוד פניו של אסף מחווירות מרגע לרגע, מירב מתחילה ביישום האסטרטגיה: 'אם אתה לא הולך עכשיו לרופא אני עוזבת את הבית!!!'.
זה לא מספיק מבהיל את אסף.
השעה חצות וחצי, מה שלא מונע ממירב לצאת מהביתֿ, לקחת את הטלפון הנייד, ולהרים טלפון: 'אירית, רגע האמת הגיע. כפי שסיכמנו, התחלתי עם האיומים. הבמה כולה שלך'.
בו במקום, אסף מקבל טלפון מאירית, שמבהירה לו שאם הוא לא הולך במיידי לחדר מיון, אמא באה לקחת אותו מהאוזן.
האיום על האוזן עבד. אסף התפנה לחדר מיון, קיבל עירוי לאחר התייבשות והבין שאין לו ברירה. לאחר חודש של בדיקות, התברר שהוא כולה אלרגי ללקטוז. אסף מטופל בהתאם ואנחנו רשמנו לעצמנו ניצחון ראשון, שעודד אותנו ליישום המבצעים הבאים.
האמבוש השני: מבצע עבודה
רקע: לאחר תקופה ארוכה בחברת הייטק גדולה, אסף הרגיש שהוא מיצה והחל להתעורר בו התיאבון להקים משהו עצמאי. צעד קיצוני, ללא ספק, במיוחד לעובד מוערך, עם תנאים טובים וקידום אפשרי בפתח. על פניו, אין שום סיבה לעזוב את החברה. אבל בהכירנו את אסף, הרגשנו שתינו בנפרד את חוסר השקט שלו והרצון העמוק שלו לפרוץ.
האסטרטגיה: רשת בטחון כפולה.
זמן הביצוע: קפה "ספונטני" עם ההורים.
תיאור האירוע: לאחר התעדכנות שוטפת על הפוך חלש עם מעט קצף, סיכמנו בין שתינו על סימן להשקת האמבוש. 'אז מה אסף, מה חדש בעבודה?', שאלנו. אסף מספר על הקידום שבפתח, ההעלאה הצפויה בשכר והקשר החברי הטוב עם הצוות. אמא חופרת קצת יותר לעומק: 'וזה עדיין מעניין אותך?'
'כבר די משעמם לי', הוא עונה ולא מפתיע כלל. ואז יישמנו את האסטרטגיה של רשת בטחון כפולה. כלומר: משפטי חיזוק של אירית עם הנהוני הסכמה של מירב, ומשפטי חיזוק של מירב עם הנהוני הסכמה של אירית:
מירב: עכשיו זאת ההזדמנות שלך
אירית: זה הזמן, כשעוד אין ילדים (למרות שהגיע הזמן כבר, מירב)
מירב: יש לך את התמיכה הכלכלית שלי
אירית: ותמיד יש לכם אותנו לחודשים הלחוצים
מירב: בוא תיקח שנה ותנסה להגשים את החלום להיות עצמאי
אירית: גם אבא לקח לעצמו פסק זמן בחיים וקיבל שנה במתנה כדי להגשים את החלומות שלו
הצלחה: אסף אכן לקח שנה לעצמו לנסות להגשים את החלומות, והוא מודה לשתינו על הדחיפה שעזרה לו לקבל את האומץ וההחלטה.
***
הטיפ של הכלה והחמות: גם אם אתן לא מסתדרות, תנסו לאתר את המצבים בהן אתן מסכימות על סוגייה מסוימת ותשלבו כוחות. רק טוב יצא מזה: גם התוצאה חיובית וגם הקשר ביניכן עשוי להתחזק.
הטיפ של החתן: קשה לעמוד בפני שתי בולדוזריות כאלה. למרות שאני מכיר כל אחת בנפרד, שיתוף הפעולה ביניהן יוצר סינרגיה בלתי אפשרית, וכל פעם אני נופל בפח מחדש. אז לכל החתנים שם בחוץ, אני מציע שתמשיכו לתת להן להרגיש שהן אלה שדחפו לקבלת ההחלטות - הן יהיו מרוצות (שתיים במחיר אחת!) אבל בסופו של דבר אנחנו אלה שמקבלים את ההחלטות.