אולי זה חלק מהעניין של התבגרות. אם בגיל שלוש עשרה חשבתי שהגומיות של הגשר זה הכאב הכי בלתי נסבל שאחווה בחיי, בפאתי גיל עשרים ושלוש גיליתי את הכאב של הלב כשהוא נשבר. חשבתי שזהירות תספיק כאן, שראיתי מספיק סרטים והבנתי איך זה עובד. גם חשבתי שאני לא אהיה כמו כל הנשים טובות הלב והתמימות. כן כן, אני לא מהסוג שנותן את הלב שלי לכל אחד שמתלבט אם לקחת. אמ;לק: טעיתי.
החורף הוא זמן מעולה לנבור בתוך לבבות שהתרסקו בקיץ. כלומר – שלי. אני לא בן אדם פסימי וקודר בדרך כלל (עוד שקר שסיפרתי לעצמי, אגב) אבל כרגע הבילוי המועדף שלי הוא היקברות בתוך המיטה, רצוי בנוחת עובר כשאני צופה בעיניים דומעות בשמש נצחית. במקביל אני משכנעת את עצמי שאהבה היא הרגש הכי מחורבן בעולם. פתאום אני ג'ואל והוא קלמנטיין. ואני כל כך רוצה שהוא ייעלם. אבל במקום זה יוצא לי אובססיה. אופס?
אז זהו, שכל הסיפור של אובססיה נראה מאוד משעשע בקומדיות רומנטיות, אבל מרגיש לך מאוד פתטי בינך לבין עצמך כשאת נועלת את נעלי הגיבורה. כלומר, הטיעון הזה תקף כל עוד את לא קארי בראדשו, כי אז ממש לא אכפת לי ללקק פצעים בנעליים של דיור.
בכל אופן, החלטתי הפעם לחשוף את סודות האובססיה (וכנראה להלחיץ את כל הגברים ברדיוס שלי) כדי שתראו שכולנו די דומות:
1. מגיעה לבר שלו ממש "במקרה"
שיעור ראשון באובססיה, זה לדעת איפה הבחור אוהב לבלות עם הפרלמנט הגברי שלו. בתור תלמידה מצטיינת למדעי הסטרס והקריפיות, אני יודעת שהכי יהרוס לו את הערב אם אני אשב שם עם חברה, ממש שולחן לידו והכי "במקרה". הרי היא בכלל בחרה את המקום ואני זרמתי כי אני כזאת חברה כיפית וזורמת. משהו שאתה שכחת/לא מעריך. אז אני כאן כדי להזכיר למקרה שאתה מתחרט כמובן.
2. מתחילה ליהנות מסרטים עצובים
זה לא עניין סדיסטי, רוב האנשים מתענגים על האפי אנד. אבל בשלבים המתקדמים של שברון הלב אני מתנחמת בנקודה שהגיבור הכי סובל בה. החיים שלו מתפרקים, אשתו שוכבת עם החבר הכי טוב שלו, פיטרו אותו מהעבודה, הוא דרך על קקי של כלב עם נעליים לבנות ובכלל כל עוד זה מגיע בצורה של גבר שונא את חייו ורק רוצה שיכה בו ברק – אני הכי בהיי.
3. הגורל מפגיש בינכם כשזה לא מתאים
אני לא יודעת איך זה אצל אחרות, אבל אני והאובססיה שלי גרים בשכנות. לא טובה במיוחד. הגורל גם ממש בעניין של מפגשים מאולצים בסופר, או לחילופין בפח הזבל כשאני לבושה במיטב הבגדים הסרוחים והמחוררים שלי. אבל החלק הכי גרוע זה להעמיד פנים שלא ראיתי אותו כששנינו יוצאים לבלות באותו מקום בסוף השבוע. הרי הרגע שהמבטים שלנו נפגשים מגיע בסוף. והם הופכים לשיחת החולין הכי גרועה בעולם שהיא בעצם מלחמה קרה. הווייב: ממש הורס לי את הלילה לראות אותך כאן. בפועל: פליז תבקש לחזור אליי.
4. יש לו מישהי חדשה ואת בטוחה שתמותי לבד
בוקר, קופת חולים, אני והרופא המסכן שלי. התרחיש: הבחור העלה תמונה עם בחורה והם נראים הכי מאוהבים בעולם. יכול להיות שזו בת הדודה שלו אבל לי לא אכפת כרגע. יש מישהי בעולם שהוא אוהב יותר ממני. הוא עבר הלאה ולא יאהב אותי עוד לעולם ואני לא רוצה לצאת מהמיטה אי פעם. הרופא שלי מבולבל, מותש ומרגיש שהאצלתי עליו יותר מדי סמכויות. הוא מסביר לי בעדינות שמשבר נפשי לא מצדיק יום חופש מהעבודה. וגם לא מחזור. שוביניסט.
5. מחפשת סיבות ממש גרועות כדי לדבר איתו
כלפי חוץ כולם יודעים שמחקתי אותו מהפייסבוק, בפועל אני עוקבת אחריו מפרופיל פיקטיבי. ובגלל שאני סוכנת שב"כ סמויה, שמעתי שהוא צריך ארון חדש לדירה. אז ברור שאני אחרוש עכשיו את כל רחובות העיר כדי לחפש ארונית רעועה ומתפרקת למסירה. כי שוב ממש "במקרה", חברה סיפרה לי שהוא צריך ולי יש אחד וזה כבד אז הוא יצטרך להגיע עד אליי כדי לפרק ולקחת אותו. וזה ייקח כמה דקות שאצטרך למלא בשיחה איתו. נרשם ניצחון נוסף לאובססיביות.