נהגות אוטובוס הן מחזה נדיר גם בישראל 2015, ונהגת אוטובוס ערבייה - על אחת כמה וכמה. ככל הנראה יש רק אחת כזו - סוהילה פדילה, בת 44, אם לארבעה, כבר שלוש שנים על ההגה.
פדילה, תושבת טירה שבמשולש, היא מוסלמית אדוקה החובשת חיג'אב, מקפידה על לבוש צנוע - ונוהגת באוטובוס של חברת מטרופולין בכפר סבא. "אני מכירה את העיר היטב עוד מהימים שבהם עבדתי עם בעלי בבית הספר לנהיגה שלנו", היא אומרת, "ומטרופולין לא עובדת בטירה".
איך נהפכת לנהגת תחבורה
ציבורית דווקא?
"תמיד אהבתי לנהוג, וכשבעלי החליט לעשות רישיון לאוטובוס שאלתי - למה לא אני?".
יחד עם בעלה עברה את הבחינות והתחילה הכשרה ארוכה, תיאורטית ומעשית - כשנוכחותו של בעלה מאפשרת לה להמשיך ללמוד, אשה יחידה בין גברים. בעוד הבעל המשיך ללמד נהיגה, פדילה התקבלה לעבודה כנהגת מהמניין — חמישה ימים בשבוע, שבע שעות ביום.
"הם הולכים לקראתי הרבה", אומרת פדילה על מעסיקיה בחברת מטרופולין. "אני לא יכולה לעבוד ביום שישי אז הם לא התעקשו אתי, וגם בלבוש הם מקפידים בעיקר על הצבעים — שחור־סגול. אז הבגדים שלי שחורים, והחיג'אב סגול". בעוד החברה מספקת לגברים וגם לנהגות אחרות את הלבוש, פדילה קונה אותו בעצמה כדי לעמוד בדרישות הדת, ולובשת חצאית שחורה אלגנטית מעל המכנסיים השחורים.
בשלוש השנים שבהן היא עובדת בחברה, הספיקה פדילה להתערות בה יפה ואף זכתה בתחרות עוגות שנערכה לכבוד חג השבועות. "עד היום מבקשים ממני להביא את העוגה הזאת", היא אומרת. "כמו הנהיגה, גם אוכל הוא תחביב".
עוד בערוץ הנשים:
- איך המציאו את הזומבה? סרטון מגניב מציג את הטרנדים הבולטים בכושר נשי
- המדריך לשפתון בשלושה צעדים קלילים
- הסרגל שיגלה לך מה חושבים עליך לפי אורך החצאית שלך
הייתי רוצה להיות נהגת של רכבת"
כדי להגיע לעבודה שמתחילה ב–6:45 בדיוק, פדילה קמה בכל בוקר ב–5:00, מתפללת, מתארגנת ויוצאת ב–6:00 מהבית. את בנה בן ה–14 (שלושת בניה האחרים כבר בוגרים) מעיר בעלה, שגם שולח אותו לבית הספר.
פדילה מספרת שכל הסביבה שלה מפרגנת, וכי לא נדרשה להתייעץ עם אף גורם דתי. "אני מוסלמית אדוקה, אבל לא הייתי צריכה אישור של אף אחד כדי לקבל את העבודה", היא אומרת. "אני יודעת בדיוק מה מותר ומה אסור - למשל, לא לעלות על מונית שיש בה רק גברים - לכן אני מגיעה ברכב הפרטי שלי לעבודה. אני גם יודעת שאין איסור על נהיגה באוטובוס".
במדינה שבה היחסים בין יהודים לערבים אינם טובים, מהווה פדילה אי של תקווה. עד היום היא נתקלה רק פעמיים בתגובות שנבעו מהמראה החיצוני שלה, פעם אחת היתה כששתי חיילות עמדו בפתח האוטובוס ואחת אמרה לשנייה, "על זה את לא עולה".
"זה קורה מעט", היא מספרת, "ואני רק מחייכת וממשיכה בדרך. בעיקרון אין בעיה עם הנוסעים, שחלקם קבועים, וחלקם מזדמנים. כולנו חיים ביחד".
במשך הנסיעה בתוך כפר סבא מתברר שהנוסעים באמת לא מתרגשים מהנהגת השונה. "היא 100%", אומר אחד הנוסעים הקבועים, קשיש משדה ורבורג. "1,000% אפילו. אין מה לפחד". גם מנכ"ל מטרופולין, אילן קרני, מרוצה: "סוהילה היא דוגמה לנהגת מקצועית בעלת תודעת שירות ומחויבות גבוהה לנוסעיה", הוא אומר.
פדילה רואה בעצמה מודל לנערות צעירות מן החברה הערבית, אך גם לנהגים אחרים. "לנו, הנהגים בישראל אין תרבות של כבוד אחד כלפי השני", היא אומרת. "כולם נדחפים, חותכים, לא זהירים. צריך לחיות בשלום גם על הכביש". אף שפדילה אוהבת את עבודתה, היא כבר סימנה את החלום הבא: "אמרתי לבעלי שאני רוצה להיות נהגת של רכבת. אני מאמינה שגם זה יקרה".
בקרוב: קורס לנהגות אוטובוס ערביות
בקרוב כנראה תאבד פדילה את מעמדה כנהגת האוטובוס המוסלמית היחידה בישראל: משרדי האוצר והתחבורה משתפים פעולה בהכשרת 30 נשים ערביות לנהיגת אוטובוס, לאור המחסור בנהגים. את הפיילוט מבצעת נתיב אקספרס שבבעלות משפחת עפיפי, ובימים אלה מגייסים משתתפות. ההכשרה התיאורטית והמעשית תימשך שישה חודשים, והמשתתפות בקורס יקבלו דמי קיום של 1,500 שקל בחודש. כך, מקווים באוצר, שבתוך שנה נראה יותר נשים חובשות חיג'אב נוהגות באוטובוסים.