התכוננת, אזרת אומץ וניהלת את השיחה המאתגרת להעלאה בשכר. כמו בכל בקשה אחרת, צריך לקחת בחשבון שהתשובה עלולה להיות שלילית. לא תמיד הסירוב יהיה נעוץ בחוסר שביעות רצון מעבודתך, אך גם אם זו הסיבה, הרי שזו הזדמנות עבורך להבין מה מעמדך בחברה, להתייעל וללמוד מהביקורת שבגינה לא קיבלת העלאה או להגיע למסקנה שהגיע הזמן לחפש עבודה חדשה. להלן מדריך שיאפשר לך להבין כיצד להתמודד עם תשובה שלילית בשיחת שכר:
איך בכלל להגיב ל"לא" של מעסיק?
תשובה שלילית ראשונית לא אמורה לגרום לך לוותר על ההעלאה לחלוטין. התגובה הנכונה היא להקשיב בתשומת לב למה שאומר המעסיק ולדרך שבה הוא אומר את הדברים.
אם המעסיק לא ציין זאת, כדאי לברר לעומק מדוע לא קיבלת את ההעלאה. קבלת סירוב מבלי לשאול אודות הסיבה עשויה להיתפש על ידי המעסיק כחולשה, אך הבירור משדר רצינות ואכפתיות. רצוי לוותר על ניחושים ולבקש הסבר ברור. הנה כמה משפטים שיסייעו לך: "אני מבינה. הייתי מעוניינת לדעת מדוע. האם זה קשור להישגיי? האם יש משהו שהיית מצפה שאשתפר בו?". תשובת המעסיק לשאלה זו תקבע איך תנהלי את המשך השיחה.
"מזלך שאת עדיין איתנו": איך להתמודד כאשר המעסיק מעלה טענות הנוגעות לתפקודך?
ביקורת על עבודה היא לגיטימית. אם הסירוב אכן קשור לתפקודך, הרי שזו הזדמנות עבורך לפתח עם המעסיק דיאלוג ישיר במסגרתו תבדקו יחד כיצד תוכלי להשתפר. גם אם קשה ולא נעים לשמוע דברי ביקורת, חשוב שתביעי הבנה לביקורת ותנסי לנהל שיח חיובי, במסגרתו תוכלי ליצור את התנאים שיאפשרו לך לקבל תשובה חיובית בפעם הבאה שתבקשי העלאת שכר.
"יש קיצוצים בחברה": איך להגיב כשהמעסיק אומר שזה זמן לא טוב מבחינה ארגונית להעלאת שכר?
במקרה כזה, כדאי לברר מתי יהיה זמן מתאים יותר להעלאת שכר ולבקש שוב באותו זמן. חשוב לנסות לקבל מהמעסיק תשובה קונקרטית לגבי המועד שבו יהיה אפשר להעלות את הנושא שוב ("בעוד חצי שנה/ אחרי שתתקיים ישיבת ההנהלה הבאה" ולא תשובה עמומה כמו "בהמשך") כדי שהדברים יהיו ברורים.
איך להגיב אם את יודעת שכל האחרים קיבלו העלאה מלבדך?
מכיוון שברוב מקומות העבודה בישראל מקיימת מדיניות שכר אישית ולא מקובל להשוות בין העובדים, לא מומלץ להעלות נקודה זו. שימוש בטקטיקה זו תיתן למעסיק לגיטימציה למצוא סיבות שבגללן את באופן ספציפי לא קיבלת העלאה. טיעון זה עלול להסיט את הדיון לכיוון של שיחת ביקורת, סיטואציה שלא כיוונת אליה.
האם כדאי לרמוז לבוס שבעקבות השיחה את מחליטה לחפש עבודה חדשה?
האפשרות לרמוז למעסיק, שאם לא תהיה העלאה בשכר, תאלצי לחפש עבודה אחרת, היא סוגיה מורכבת. כדאי לשקול בכובד ראש לפני שפונים לאפיק זה, ולנקוט בו רק אם עזיבת הארגון היא אופציה שאת אכן מוכנה לקחת על עצמך. בשום אופן לא כדאי לאיים באיומי סרק. נוסח אפשרי הוא: "אני מאוד רוצה להישאר במקום העבודה הזה, אבל לצרכי האישיים/ לצורכי המשפחה שלי, אני חייבת לבקש הכנסה נוספת. אם לא אצליח לממן את הדברים שאני זקוקה להם, אצטרך לשקול את צעדיי."
"אני יודע שמגיע לך, אבל כרגע זה לא אפשרי": איך להגיב אם המעסיק מביע אמפטיה לבקשתך?
אם המעסיק הביע הערכה לעבודתך, כדאי לנסות לבדוק האם הוא יכול לבוא לקראתך בדברים אחרים. אפשר לנהל משא ומתן על תנאים ולא רק על כסף, לדוגמה: יום עבודה מהבית, שעות גמישות, מתן אפשרות להשתתף בקורס מקצועי שיעלה את סיכויי הקידום, הגדלת ימי החופש, קרן השתלמות על חשבון המעסיק ואפילו הטבות קטנות אך משמעותיות מבחינה כלכלית כמו סבסוד ארוחות צהריים. כפי שניתן לראות, ישנן אפשרויות רבות שיכולות להחליף את העלאת השכר המסורתית וכדאי להיות מודעים להן.
איך להגיב אם חזרת למעסיק בפעם השנייה והוא שוב אמר לא?
אם חזרת למעסיק במועד שסיכמתם והוא עדיין אומר לא, ייתכן שהוא חושב שיוכל להסתדר בלעדייך. אם התחושה המתקבלת היא של חוסר הערכה וביחוד אם הוא לא מוצדק, ניתן להתחיל לשקול מעבר למקום אחר. בכל מקרה, חשוב מאוד לסיים את השיחה ולחזור לעבודה ברוח טובה כדי שהעזיבה, אם תהיה כזו, תהיה כתוצאה של החלטה שלך ולא בגלל פיטורים.
חשוב להבין שמשא ומתן עם המעסיק לגבי שכר ותנאים הוא תהליך בלתי נפרד מעולם העבודה, שיש בכוחו לבטא ביטחון עצמי, עוצמה, עמידה על הערכים שלך והכרה בערכך. לעתים, שיחה חד פעמית איננה מספיקה על מנת לזכות בהעלאת שכר, אך בה בעת חשוב שלא לוותר על קיומה. לעתים קרובות מדי נשים מרוויחות פחות מגברים, בין היתר מכיוון שהן מרגישות לא בנוח לבקש או לדרוש את מה שמגיע להן בזכות ולא בחסד.
הכותבת היא מנכ"לית נטע - המרכז לפיתוח קריירה, הפועל לסייע לנשים לממש את שאיפותיהן המקצועיות וליצור תרבות ניהול המקדמת הוגנות מגדרית