נוכח הבחירות הקרובות, נשמעה קריאה מפי מספר נשים חרדיות לשבץ נשים במקומות בטוחים ברשימות לכנסת. מנהיגי החרדים, שדחו את הקריאה מכל וכל, ניסו להמעיט מערך התופעה ולגמד את משמעותה. אך ברור לחלוטין, כי אותן נשים שימשו לפה לנשים רבות במגזר החרדי, השואפות להשתלב בחיים המודרניים בלי לאבד את זהותן הדתית.
קריאתן של אותן נשים לייצוג הולם היא קריאה נכונה ומבורכת, שיש לתמוך בה ולעודד אותה. באותה מידה יש לגנות בכל פה את קריאתו של יו”ר מועצת החכמים של ש”ס, הרב שלום כהן, לנשים חרדיות, שלא לצאת ללימודים אקדמיים. בעיניי זו קריאה המנוגדת למורשתו ולצוואתו הרוחנית של הרב עובדיה יוסף ז”ל. כשנה חלפה מאז פטירתו של מנהיגה הרוחני של ש”ס וכבר מנסים יורשיו לשנות את מורשתו ואת דרכו.
אגב, מגמה זו עולה בקנה אחד עם הנסיגה הכללית ממורשתו של עובדיה יוסף. למשל, בנושאים הלכתיים, כגון דיני השמיטה. אך לא זה המקום לדון בכך.
עוד בסלונה:
מקורות שונים, המיומנים ביחסים הסבוכים בתוך ש”ס, טוענים כי קריאה זו נובעת לא רק מנימוקים הלכתיים כביכול. הסיבה, לדבריהם, היא המאבק הפנים-תנועתי שמתחולל בין מועצת החכמים לבין בתו של הרב יוסף, עדינה בר-שלום, מייסדת המכללה החרדית ירושלים המעניקה השכלה גבוהה לנשים חרדיות. יש אפילו שקושרים את נכונתה של בר-שלום לתמוך במפלגה על רקע ניסיונה להציל את מפעל חייה.
במאמר מוסגר, אני עוקבת באהדה אחר פועלה של הגב’ עדינה בר-שלום לקידום נשים חרדיות באמצעות הקניית השכלה גבוהה. כמו רבים התרגשתי כאשר זכתה להדליק משואה בערב יום העצמאות האחרון וקיבלה את פרס ישראל במוצאי החג. נכחתי אף בטקס בו קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ב”ג בנגב. כמובן שהתאכזבתי נוכח החלטתה שלא לרוץ לכנסת ולחבור לאריה דרעי, תחת הקישוט של “ועדה מייעצת”, אך יש לקוות שהיא תמשיך בעבודתה החשובה.
מדוע הספרדים המתונים נוהים אחרי הרבנים הליטאיים המחמירים?
יש מי שמעלה השערה כי היחלשותה הפוליטית של ש”ס בשנים האחרונות מביאה להקצנה בקרב מנהיגיה. אך מעל הפוליטיקה עומד עניין עמוק יותר. בדומה למגמות בחברות מסורתיות אחרות, חיזוק מעמד האישה הוא איום על המבנה הפטריאכלי של הממסד הדתי. במובן זה התקוממות הרבנים כנגד יציאת נשים ללימודים גבוהים הוא מאבק של אלה המנסים לשמר את הסטטוס קוו הגברי אל מול אלה המבקשות לשנותו.
מי שחשב לתומו שש”ס תחזיר עטרה ליושנה טעה. במקום לחזור לשורשים האמיתיים של יהדות ספרד ומורשתה – שעמדו תמיד בסימן מתינות וסובלנות – החרדים הספרדים נוהים אחרי הרבנים הליטאיים המחמירים. במקום להוות גשר לציבור הכללי הם מסתגרים בגיטאות. למעשה, ש”ס נגסה במסורת הספרדית בה הנשים ממלאות תפקיד חיוני לא רק בכלכלת המשפחה ובחינוך הילדים, אלא גם בחיי הציבור.
מכיוון ששילוב חרדים בשוק העבודה בכלל ונשים חרדיות בפרט הוא אינטרס לאומי, על המדינה להפעיל שורה של כלים ואמצעים כדי לעודד תעסוקת נשים חרדיות. בין היתר, מדובר על הכשרה מקצועית, עידוד יצירת מקומות עבודה המתאימים לקליטת נשים חרדיות, מתן הטבות ותמריצים למעסיקים בגין העסקת נשים חרדיות, סיוע בהשמת נשים חרדיות במקומות העבודה ועידוד יזמות בקרב נשים חרדיות, על מנת שתוכלנה לפתוח עסקים קטנים ועצמאיים. מעל הכל, על הממשלה להיאבק חינוכית ותרבותית כנגד המגמות המסוכנות המנסות להצעיד לאחור את מעמד האישה החרדית.
עוד בערוץ הנשים:
- "אני בת 28 ואני רוצה לשכב עם בן 16. כדאי לי?"
- 10 דברים שאסור לנשים ולגברים לעשות ב-2015
- בגדת? בישראל יאסרו עליך להינשא למאהב שלך אחרי שהתגרשת
יש חרדיות בהיי-טק
הצורך לעודד נשים חרדיות לצאת ללימודים הוא אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה. מכיוון שבמגזר החרדי גברים רבים בוחרים להקדיש את זמנם לתורה, עול הפרנסה נופל על כתפי הנשים. אך לרמת ההשכלה של הנשים יש קשר ישיר ליכולתן למצוא עבודה. ממילא נשים חרדיות נתקלות בחסמים קשים בבואן להשתלב בשוק העבודה והאיסור על לימודים גבוהים אך יחמיר את מצבן.
כיום, יש מספר מקומות עבודה שעושים מאמץ גדול לקלוט נשים חרדיות. הדבר בולט במיוחד בתחום ההיי-טק, כאשר חברות שונות כמו מטריקס ואחרות, מייצרות תנאים סביבתים ומקצועיים נוחים לקליטת נשים חרדיות ורואות ברכה בעמלן. כמי שנוטלת חלק בדיוני פורום ההיי-טק החרדי אני יכולה להעיד, כי מהלכים אלה הביאו להשתלבות של נשים חרדיות רבות בשוק העבודה. אך אין בכך די ויש לפעול לתמרוץ חברות לקליטת נשים חרדיות בעבודה.
לכן, יש להתנגד לקריאתו של הרב כהן, שמבקשת להחזיר לאחור את מצבן ומעמדן של הנשים החרדיות. זו קריאה מסוכנת העומדת בניגוד גמור לשכל הישר, לאינטרס הלאומי ולמורשתו של הרב יוסף.
אני קוראת לאחיותיי, הנשים החרדיות, שלא לחשוש ולא לפחד, אלא להעצים את תפקידן כמובילות דרך, ברוח המסורת הספרדית ובתוקף הכלים שהתרבות היהודית העניקה להן, ולהיות עוצמתיות, חזקות ומתווות דרך.
* הכותבת היא מנהלת-שותפה בקבוצת לוצאטו ויו”ר עמותת יחדיו
המאמר פורסם במקור באתר סלונה