יודעת כל אישה ששירתה בצבא: או שאת אוהבת את הנשק שלך, וגאה להסתובב איתו ברחובות הכרך, או שאת שונאת אותו, ורק חושבת על שטפי הדם הנוראיים שהוא עושה לך על הגב והרגליים. בארצות הברית, מתברר, יש בין 15 ל-20 מיליון נשים ששייכות לקבוצה הראשונה ומטפחות רובה או אקדח שבבעלותן. 78 מתוכן מתועדות כעת בספר צילומים חדש שזכה לשם הפשוט: בחורות עם אקדחים". תוכלי למצוא שם אמא בג'ינס עם ילד ביד אחת ורובה בשנייה, שוטרת לצד הכביש, וילדה שמתגאה ב"בובה החדשה" שלה שהיא במקרה רובה ורוד. האם מדובר באקססורי מבוקש לכל אישה?

אין תמונה
ניו יורק היא עיר שדורשת שיכתבו עליה, בשבילה, לכבודה

"הידיעה שאלמד את בני לירות על נשק גורמת לי לחייך"

"המראה של אישה עם נשק קטלני משנה את התפיסה שלנו לגבי הדמות הנשית והאימהית", מתאר בדיוק מאמר הפתיחה של הספר, שמסביר למה אנחנו חשים כזו אי נוחות כשאנחנו רואות אם שחובקת את תינוקה ואוחזת אקדח ביד השני. "הייתי כל כך מופתעת מהשוני של הנשים שצילמתי", סיפרה מחברת הספר לינדזי מק'קרם. "יש כל כך הרבה סטריאוטיפים על רובים, אבל המציאות מורכבת הרבה יותר. למדתי שני לקחים עיקריים בעבודה על הספר – אחד הוא שלכל אחד יש מה להגיד על נשק. והשני הוא שכשיוצאים מהערים האמריקאיות הגדולות, לכולם יש אחד".

אין תמונה
ניו יורק היא עיר שדורשת שיכתבו עליה, בשבילה, לכבודה

לצד כל תמונה בספר מופיעות כמה פסקאות שכתבה המצולמת. "הידיעה שיום אחד אלמד את הבן שלי לירות על הנשק הזה, גורמת לי לחייך", כותבת אלכסנדרה נייט, בת 38 מטקסס שמצולמת עם תינוק עירום, בנה טרואט בן ה-9 חודשים שצולמה לאחת התמונות הכי פרובוקטיביות בספר. "זה אקדח שהועבר אלי מסבי, ויום אחד אעביר אותו לבני. התמונה הזאת מסמלת את מעגל החיים".

גרטה, הצעירה שמופיעה על כריכת הספר, מספרת שאת האקדח הראשון שלה קיבלה עוד כשהייתה פעוטה קטנה. את רישיון הצייד קיבלה ביום הולדתה העשירי. ת'רזה ממינסוטה פונה אל האישה האופנתית שבך, ומספרת על אקדח זהוב ומנומר שיש לה: "אחד האקדחים הכי גדולים וחזקים שיש. כל בחורה מבינה כשאני מסבירה לה את ההרגשה שזה משהו שראיתי, ואני חייבת שיהיה לי. חלק מהנשים מרגישות ככה על בגדים או תכשיטים – אני מרגישה את זה כלפי כלי נשק גדולים".

אין תמונה
ניו יורק היא עיר שדורשת שיכתבו עליה, בשבילה, לכבודה

אין תמונה
ניו יורק היא עיר שדורשת שיכתבו עליה, בשבילה, לכבודה

ילדים, לא לשכוח: לא משחקים עם אקדח

דווקא הנושא המתבקש של בטיחות בשימוש בנשק לא עולה בספר באופן דידקטי – למרות שאפשר לצפות שספר שיש בו באמהות וכלי נשק ייגע בנושא המפחיד. ובכל זאת, ליז, בלשית במשטרה, מבהירה כי ביום שבו יהיו לה ילדים תיפטר מכלי הנשק הטעונים שהיא מחזיקה בשידה ליד המיטה. ואניטה השוטרת מספרת איך לימדה את ילדיה לא להתקרב לאקדח. "אני אם חד הורית, ויש לי שני ילדים בני 7 ו-8. לקחתי אותם לירות באבטיחים, והם פחדו מהרעש והאבטיחים שהתפוצצו. ככה הם הבינו שאסור להם לעולם לשחק עם אקדח".

אין תמונה
כריכת הספר. גרטה על השער

אין תמונה
בשמלה אדומה ורובה. מה קרה לברבי?

אבל לא רק אופנה ומשפחה – את יכולה להניח שאם זה ספר שמביא סיפורים נשיים כל כך, ישתרבב לשם גם איזה סיפור אהבה. ובאמת, רבות מהנשים בספר פגשו את בני זוגן בתחרויות קליעה או ירידי נשק. מה שמוכיח שהמילים של אנני אוקלי, הצלפית הכי מפורסמת בהיסטוריה, שאמרה ש"לעולם לא תשיגי גבר באמצעות אקדח", היו שגויות לגמרי. תשקלי את זה, למקרה שנמאס לך מג'יי דייט.

>> 42 דברים שאישה לא צריכה לנסות