לא צריך להיות אנתרופולוג גדול כדי לראות שבני דור המילניאלס (מי שנולדו בשנות השמונים ותשעים) דוחים את החתונה לגיל מאוחר יותר. התופעה הזאת קיימת בעולם, וגם בארץ: לפי נתונים השלכה המרכזית לסטטיסטיקה, גיל הנישואין הממוצע היום (בקרב יהודים) עומד על 28, וזה אומר המון ניג'וסים מצד אמא ואבא להתמסד כבר.
קראו גם: הסיבה האמיתית שאת עדיין בלי טבעת
המשמעות הנוספת לדחיית החתונה היא גם דחייה של האירוסים ורכישת הטבעת המנצנצת. אבל אל תחשבו שאלו חדשות רעות לתעשיית היהלומים. לפי אנליסטים מבנק אוף אמריקה, היהלומנים דווקא מרוויחים מהמצב.
הסיבה הגיונית ופשוטה: ככל שהרווקים מתבגרים יותר - כך משתפר מצבם הכלכלי. במילים אחרות, אם בגיל עשרים וטיפלה הם יכלו להרשות לעצמם לרכוש טבעת צנועה עם יהלום קטן ומלוכלך, בגילאי השלושים פלוס הם כבר יכולים לפנק בחתיכת סלע.
וכך הם מסבירים: "רכישת תכשיטים מציינת לרוב אירוע גדול בחיים, כמו אירוסים ונישואים. מילניאלס דוחים את החתונה לגיל מאוחר יותר, מה שמוביל לירידה במספר החתונות ב-15 השנים האחרונות. עם זאת, אוכלוסייה אדירה של בני 20-39 צפויה בעתיד לקזז את הירידה... לאנשים שנוטים להתארס בגיל מאוחר יותר בחייהם, יש לרוב יותר הון פנוי לרכישת טבעות, מה שמסייע לקמעוניי התכשיטים".
מעדיפים חוויות על פני יהלומים
ביזנס אינסיידר, שדיווח על מסקנות האנליסטים, מעלה שני סייגים למסקנות אלו. ראשית, האנליסטים חושבים שלמילניאלס יש יותר כסף זמין לרכישת תכשטים מאשר להוריהם - אבל למעשה, נתונים שפורסמו כבר ב-2014 מראים שלמעשה, הדור החדש מעדיף טבעות "לא מסורתיות", במילים אחרות: נטולות יהלומים, אלא אבני חן או שימוש בחומרים אחרים לגמרי. הם רוצים להיות מיוחדים יותר, והיהלום - המינרל הקשה והמבריק ביותר - הפך, מה לעשות, לסממן לסחיות.
שנית, האנליסטים חושבים שהמילניאלס עדיין בכלל רוצים טבעת, בעוד שמחקרים חדשים מעידים שהם בכלל מעדיפים להוציא כסף על חוויות מאשר על חפצים.