ז'קלין סאוואג' מצרפת, שוחררה אתמול (יום ד') מהכלא, לאחר שקיבלה חנינה מהנשיא פרנסואה הולנד. סאוואג', שסבלה במשך עשרות שנים מהתעללות פיזית מצד בעלה, ירתה בו למוות, לאחר שבנם המשותף התאבד בעקבות המצב הקשה בבית.
סאוואג' סבלה מהתעללות קשה מצד בעלה: היא הוכתה קשות ונדרשה לא פעם לגשת לקבל טיפול בבית החולים. גם ילדיה הוכו באופן יום יומי, ובנותיה אף הותקפו מינית על ידי אביהן המתעלל במשך שנים. בשנת 2014, כשנתיים לאחר הירי בבעלה, היא נשפטה, נענשה ונגזרו עליה עשר שנות מאסר.
בשנת 2014, סאוואג' החלה לרצות את עונש המאסר שלה, במהלו הגישה שתי בקשות לחנינה שנדחו על ידי בתי המשפט בצרפת. אך קמפיין ציבורי שניהלו בנותיה, שתומך בשחרורה המוקדם, הצליח לעורר את תשומת ליבו של הנשיא הולנד.
לאחר שנפגש איתן מוקדם יותר השנה, בשילוב הלחץ הציבורי שהופעל עליו - החליט הנשיא הולנד לשחרר אותה מהכלא. "החלטתי לחנון את ז'קלין סאוואג', החנינה הזו מסיימת באופן מיידי את תקופת המאסר שלה", צייץ הולנד בחשבון הטוויטר שלו אתמול. מוקדם יותר הוא ציין שמקומה של ז'קלין הוא עם בני המשפחה שלה ולא בבית הכלא.
עם זאת, הבחירה של הולנד לא משמחת את כולם. וירג'ין דובאל, ראש איגוד השופטים הצרפתי טוענת שחנינה היא לא יותר מניסיון של הנשיא לרצות את הציבור שתמך בשחרורה. ושבקשתה של ז'קלין הייתה צריכה להידחות.
גם אצלנו בארץ, מתנהל מאבק על שחרורה של דלאל דאוד, שמרצה כבר ארבע עשר שנות מאסר לאחר שהרגה את בעלה המתעלל והאנס תוך כדי הגנה עצמית. בפוסט שעלה אתמול בחשבון הפייסבוק של חברת הכנסת מרב מיכאלי, ציינה כי תוגש בקשת חנינה לנשיא ריבלין בנושא. נקווה שאולי הפעם, נלמד משהו מאירופאים.