1. קרן פלס: החופש להיות חושנית | נגה כהן
״תפסיקי להיות סקסית לאיזה שש דקות,״ אמר גורי אלפי לקרן פלס בראיון משותף באמבטיה בתכנית הלילה שלו. היא באמת כל הזמן סקסית. מעקב אחרי תמונות האינסטגראם שלה, הקמפיינים שהיא משתתפת בהם ובמיוחד השער המדובר של ״לאשה״ אליו היא הצטלמה בבגד ים, גורם למיצים לזוז בגוף.
מהתמונות והסרטונים עולה אשה חזקה שנהנית מהמיניות שלה, שמחוברת בביטחון לגוף שלה וששולטת על מה שהיא משדרת, במקום שיעמידו אותה בפוזיציות כדי שייהנו ממנה. פלס גם מדברת בחופשיות על הצורך של נשים, ובמיוחד של אימהות, להיות סקסיות, בעולם שמנסה למנוע את זה מהן. תמשיכי ליהנות מעצמך, קרן, ולהעניק השראה להרבה נשים להתנהג כמוך.
2. אלישיה קיז: החופש להסתובב נטורל | רתם איזק
לפני שבועיים שכחתי את תיק האיפור במשרד. גיליתי את זה בערב כשיצאתי מהמקלחת וביקשתי להתארגן לדייט עם בן זוגי, אדם שכבר ראה אותי בלי איפור, ובכל זאת צרחתי בבהלה. יש לי עור סבבה, טרם הגעתי לשלב הפיגמנטציה והקמטים, ועדיין אני לא מסוגלת להוריד את הזבל בלי נגיעה של BB קרים (הביבי היחיד שאני מאמינה בו). העולם לימד אותנו למרוח את עצמנו בשכבות של צבעים כדי שיוכל להישיר אלינו מבט, ואני הפנמתי את הציווי כהוגן. אני מתאפרת כי אני אוהבת להתאפר, אבל ביני לבין עצמי אני יודעת שאני מתאפרת כי אני לא רגילה לראות את עצמי בנטורל. כל כך הרבה שנים תחת מייק אפ, לכי עכשיו תאהבי את עצמך בגוון ניוד.
אבל אז הגיעה אלישיה קיז, הזמרת שאת הדייטים שלה עושה במקומות נוצצים בהרבה מרחוב יהודה המכבי, והחליטה שנמאס לה להסתיר. במניפסט נפלא למגזין של לינה דנהאם היא כתבה ״אני לא רוצה לכסות את עצמי יותר. לא את הפנים, לא את הנשמה, לא את המחשבות, לא את החלומות, לא את המאבקים, לא את הצמיחה הרגשית שלי. כלום״ ואז עשתה את הבלתי יאמן (במונחיי העולם המודרני) והגיעה באוגוסט האחרון לטקס פרסי ה-mtv כשהיא נטולת איפור לחלוטין. מדובר בלא פחות ממרד, שהרי אם כוכבות ילכו בעקבותיה ויתחילו לשדר לנו שאפשר לתרגל קבלה עצמית מבלי לערבב שלושה סוגים של קונסילר על הפרצוף, אנו עלולות, רחמנא לצלן, להתחיל לאהוב את עצמנו כפי שאנחנו. ועם נאהב את עצמנו, ממה תתעשר תעשיית היופי, הקוסמטיקה, הפלסטיקה והדיאטות?
3. שני גולדשטיין: החופש להגזים | צליל הופמן
לא חסרות לי גיבורות פמיניסטיות לדבר עליהן אבל אי אפשר לברוח מהעובדה שכמעט אף אחת לא מגיע לכמות כזאת של צופים, פעמיים בשבוע בפריים טיים ועוד עם צבא מאמינים משלה בפייסבוק. השעה היפה של שני גולדשטיין היא השעה היפה של כל הנשים המוגזמות, הדרמטיות, אלו שבוכות בקול וגם צוחקות בקול ובעיקר לא מתכוונות להעמיד פנים ולו לרגע שלא מזיז להן. אה, הן גם לא מתכוונות לתת לאף אחד לגרום להן להאמין שהן צריכות להעמיד פנים שלא מזיז להן וזאת שני גולדשטיין.
בא לה לצחוק, בה לבכות, בה לאסוף את השיער ברישול ולהודיע לעולם כולו ולדיירי הבית ההוא בפרט שהם יכולים לא לאהוב אותה, הם יכולים לצחוק עליה מאחורי הגב והם יכולים גם לטעון שהיא מזייפת הכול אבל הם לא יכולים לקחת ממנה דבר אחד - את הלגיטימציה. את כל זה היא עושה כשהיא הולכת תמיד על קאט ווק דמיוני, מגיעה למקום השני עם מאות אלפי אנשים מאחוריה על אפם ועל חמתם של הפשיסטים, שוחרי המדון והדמגוגים שניסו לעוות את דמותה. זוהי שעתן של הנשים המוגזמות ואמן שהיא לא תיגמר לעולם.
4. עירית לינור: החופש להיות דודה | נטע חוטר
אני חולה על עירית לינור. היא זאת שמעוררת בי השראה, אם להיכנע לטרמינולוגיית ערוץ הנשים, כי גם אני הייתי מעוניינת ביכולת להתעלם מכל מה שכולם אומרים ולדהור קדימה בעודי מחזיקה ארגזים של פאסון. לא משנה כמה דברים מזעזעים היא תאמר, שלא תואמים את השקפת העולם השמאלנית ליברלית חומלת שבה אני מעמידה פנים שאני אוחזת, אני תמיד אעריץ את האסתטיקה הרטורית המופלאה שלה שהופכת את הכל להגיוני, נכון, פשוט.
כל ויכוח פייסבוק שלה יהיה רהוט, נטול אמוציות וגמגומים והיא תצא ממנו כשידה על העליונה. קלאסה נצחית בעולם של איכרים נבערים. לכל אחד יש דעה ולעירית לינור יש יותר דעות מלכולם, את אף אחת מהן היא לא לוקחת ברצינות. גם את עצמה לא. ובזכות זה, לא משנה כמה דודתיות שמרנית ועתיקה היא תפגין, היא עדיין תהיה יותר כיפית, מעניינת ורדיקלית מכל אחד אחר.
5. קרין גורן: החופש להשמין בשקט | יובל פגי
היה זה ערב שישי שגרתי בבית הורי החיפאים. בני הבית היו עסוקים בלהתאושש מהארוחה ולאכול את הקינוח בו זמנית, ובטלוויזיה קרין גורן הורידה פתאום מהראש את מה שהתברר כפאה וחשפה פריזורה גלוחה, סתורה ובעיקר לא צפויה. זה היה מגניב לאללה. היא חייכה חיוך רחב והעבירה את האצבעות במחלפותיה הקצרות לקול קריאות ההפתעה של האורחים באולפן. כמה דקות אחר כך, בהפסקת הפרסומות, שודרה פרסומת לחטיף דיאטטי, וקול נשי מתפנק דקלם את הסלוגן השערורייתי "החופש לאכול שוקולד".
הזעם מהפרסומת התחלף בסיפוק כשדמותה של הרוקנ'רולית של גורן חזרה למסך. אישה שבאמת ובתמים את מגלמת החופש לאכול שוקולד, גם כשהוא ממש לא דיאטטי, גם כשאת עושה את זה בפריים טיים, ובעיקר כשהטוקבקיסטים מוציאים עליך בהמוניהם את התסכול שהצטבר משנים של דודא לבגט עם נוטלה.
אותה תחושה אוטונומית לחלוטין של חופש לעשות מה שבא לך היא גם האחראית לגלאח (שאגב, בניגוד לתפיסה הרווחת על שם בריטני – לא בהכרח מעיד על מלטדאון פסיכוטי), לקריירה המפוארת ובעיקר לבטחון הברזל שמלווה את כל אלה. ועכשיו שמישהו יעשה לטקסט הזה דיבוב מצחיק בבקשה.
6. ציפי רפאלי: החופש לחגוג גם כשאת מתברגת | ויטה קיירס
בראיון המדובר שערכה החודש הדס בשן עם בר רפאלי, הדוגמנית סיפרה קצת גם על המהפך של אמה. "היא תמיד הייתה בחורה שמחה וחיובית וחייכנית וחברותית, היא מהאנשים שנכנסים לחדר וכולם מסתכלים עליהם. אבל מאז שהיא רזתה, היא אוהבת להתלבש, לצאת, להיראות. יש קלילות שמגיעה עם הגוף הבריא". בר לא מגזימה. יצא לי פעמיים לראות את ציפי רפאלי באירועי אופנה שהתגנבתי אליהם, ואני מודה: לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים.
אני עוקבת אחרי ציפי באינסטגרם ובסטוריז כבר כמעט שנה. אם היא לא חוגגת עם לאה שנירר באיזו הופעה - היא צוללת עם לאה שנירר באילת, ואם היא לא במים, היא באוויר בדרך לחופשה. מהתמונות נראה כאילו האישה החליטה לדבוק במוטו "חייה כאילו זה יומך האחרון", ודבר לא יעצור אותה. אולי רק דייט עם פולה הקוסמטיקאית.
ומה לנטע חוטר יש להגיד על אמא ציפי?
קל לטעון שזו הצגה, חיוך גדול שמסתיר חיים פחות זוהרים, אולי אפילו אומללות. אבל בחשבונות האינסטגרם של כולנו יש קצת זיוף של אושר, אז למה שהיא תנהג אחרת? לאישה במעמדה וברמת ההשפעה שלה בוודאי נדבקים גם כל מיני טפילים וקרציות, ובטוח שהחיים הם לא רק דבש, ועם זאת אני בוחרת להאמין לבר, שהשינוי הגופני שאמא ציפי עברה גורם לה לרצות להיראות וליהנות. ואם יש משהו שאני לומדת מדמותה הווירטואלית של ציפי רפאלי זה שמותר לך להשוויץ בחיים ואת לא חייבת להתחכם כל הזמן.
7. פיונה אפל: החופש להיות פגיעה | גילי נוי
כשהייתי בת 16, ההגדרה אליה אני וכל החברות שלי שאפנו במודע או שלא במודה הייתה "מוצלחת". להיות מוצלחת משמעו: כתב יד עגול ויפה, גיליון ציונים שעושה הורים גאים, סניקרס שעולות מעל 400 ש"ח, משקל מתחת ל-50 קילו, הדרכה בצופים, חבר חייל, שיער ארוך וחלק וסקוואד של חברות-הכי-טובות שכולן, כמובן, מוצלחות גם הן. גם אני שאפתי לאסוף את כל הקלפים במשחק הזה של חיי התיכון, ואפילו נראה שעמדתי לפחות בחלק מהקריטריונים בהצלחה. אבל מתחת למוצלחות היחסית שלי הסתתרו גם חוסר ביטחון קיצוני, הפרעות אכילה, בחורים מבוגרים ששולחים ידיים, בדידות ופחד.
ואז הכרתי את פיונה אפל. יפה, עצובה, חולנית וחזקה. הייתי קוראת את מילות השירים שלה בשקיקה, ומבינה שלא רק שאני לא הפגומה היחידה אלא שגם יש בכאב הזה המון יופי ושבלהפגין חולשה יש המון עוצמה. והיא לימדה אותי שלהיות מוצלחת זה הדבר הכי משעמם שאפשר להיות, ושפגיעות זה הדבר הכי מעניין. אז תודה.
8. ג'ניפר אניסטון: החופש לוותר על ילדים | ערגה שילוני
הפעם זה אמיתי: ג'ניפר אניסטון בהריון! אניסטון נצפתה בחוף במקסיקו עם בן זוגה ג'סטין ת'רו ומה שנראה כמו בטן הריונית. מקורבת לאניסטון מוסרת: "היא מאוד מתרגשת!".
המצאתי את זה לגמרי עכשיו מהמוח היצירתי שלי, ולא בגלל שיש לי יכולות כתיבה מרשימות, או קראתי הרבה מדורי רכילויות, או כי יש לי פטיש משונה לג'ניפר אניסטון וגוגל אלרט עליה שמעדכן אותי בכל פעם שידיעה כזאת יוצאת בעוד מגזין מיותר, המצאתי את זה לגמרי כי היו כבר 7,398 ידיעות כאלו בצהובונים, אליהם מצורפת תמונה של ג'ן חטובה ושזופה כתמיד בתוספת מה שנראה עדיין רזה יותר מבטן של כל אחת מאיתנו אחרי בירה של בוקר בחופשה ביוון.
זה הפך כל-כך טרחני ומשעמם שאפילו התגובות בנוסח "תעזבו את ג'ניפר אניסטון במנוחה" לידיעות הללו הפכו טרחניות ומשעממות. מה שבאמת מעניין בסיפור הזה, הוא שאחרי שנים של הכחשות לפתע יצאה לאוויר העולם ג'ניפר אחרת, כזו שלא רק אומרת: עזבו אותי במנוחה, גופי הוא ברשותי, זה שהייתי נשואה לבראד פיט ובזבזתי את הזרע שלו לא אומר שאתם יכולים לנטור לי לנצח, עכשיו היא אומרת: אני אישה ואני לא חייבת להביא ילדים לעולם. אמאל'ה! מה יותר משחרר מזה שהאישה שהכי מצופה ממנה בעולם להיות בהריון (והרי מצופה מכל אחת מאיתנו בתור נשים לדבר הזה, אז בטח כשזה כתוב בעיתון במשך יותר מעשור) אומרת לעולם: כולכם על הכוס שלי.
9. מלאניה טראמפ: החופש לא לדפוק חשבון | ניצן סניור
מה לא כתבו על האישה הראשונה של ארה"ב? שהייתה נערת ליווי, שהיא כנועה, טיפשה, אומללה, מדוכאת, מנוצלת, לא מבינה איפה היא נמצאת ובגדול שהיא מאוד מסכנה ואין לה שליטה על חייה. ניתחו סרטונים שלה, כתבו עליה מאמרים, פוסטים וציוצים, כאשר כולם נורא דואגים לה ומבקשים ממנה להתעורר. מעבר לעובדה שאני חושבת שאם לא הייתה נראית כל כך יפה ומהממת המילים הארסיות עליה לא היו נכתבות, דרך ההתמודדות של הפירסט ליידי החדשה והמהפנטת, מהפנטת בפני עצמה.
מלאניה מיישמת את הטיפ השוביניסטי של "תהיי יפה ותשתקי" אבל הפוך על הפוך. השתיקה של מלאניה עוצמתית. זו אינה שתיקה של הסכמה - אלא של בחירה להתעלם מהנשמות הטובות שרוצות להציל אותה. בעיני היא אומרת בשתיקתה - אני כאן, תתפוצצו, ואני לא מתכוונת לענות על הציפיות שלכם. תפסיקו להתגעגע למישל אובמה.