ניתוחים פלסטיים תופסים תאוצה, החל מניתוח הברבי שעשתה אביבית בר-זוהר, דרך השתלות שיער ועוד ועוד. אבל מתברר שיש עוד הליך כירורגי שמושפע גם הוא, איך לא, מהרשתות החברתיות - עיצוב הפות: "בשנים האחרונות ישנה חשיפה הולכת וגוברת מגיל צעיר לדימוי מושלם של הגוף. נשים מפרסמות צילומי תקריב שלהן בבגדי ים מזעריים וניכר שכל אזור הפות חלק, הדוק וללא כל בליטה. כמובן שזהו מצג שווא", אומר פרופ' אסף זלצר, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית ורפואה אסתטית במרכז הרפואי רמב"ם. מטרת הניתוח, לדבריו היא לתקן רפיון, לשנות את הגודל של השפתיים ולעצב מחדש: "כפי שממצקים את הפנים ואת החזה כך גם נשים רוצות לחזור אחורה בזמן לאחר סיום פרק הלידות".

בנוסף לאסתטיקה, אומר זלצר, יש גם סיבות רפואיות: "אחד המקרים הזכורים לי הוא של נערה בת 15 שהגיעה עם אמה לייעוץ בגלל שכבר לא יכלה לרכוב לבית הספר על אופניים. לאחר בדיקה נראה שאכן השפתיים הפנימיות היו מוגדלות בצורה חריגה והפריעו בתפקוד היומיומי והיא עברה בהצלחה ניתוח".

במקביל, הוא מציין, הרבה נשים חשות רפיון בנרתיק ואיבוד התחושה כפי שהייתה בעבר. "הדבר פוגע בביטחון העצמי שלהן במיוחד במערכות יחסים ובקיום יחסי מין". סיבה נוספת היא תפקודית: לא מעט נשים מדווחות על אי נוחות במהלך קיום יחסי מין, תחושת לחץ בבגדים צמודים בזמן הליכה או פעילות ספורטיבית, ובמיוחד כשהן לובשות בגד הים. "בעשורים האחרונים עבדתי בבלגיה, ואם בעבר הייתי מבצע שם ניתוחים כאלה חמש פעמים בשנה, הרי שבשנים האחרונות ניתחתי עשר נשים בחודש".

פרופ' זלצר עבד כאמור כ-30 שנה בבלגיה. הוא שב לארץ לפני כשנה, ולדבריו, בחודשים האחרונים ביצע כבר מספר ניתוחי עיצוב פות. ואכן מנתונים שפורסמו ב-Nature עולה שמדי שנה מבוצעים בעולם 165 אלף ניתוחים כאלה - עלייה של 73% לעומת שנת 2015. בנוסף, מנתוני האיגוד הבינלאומי לכירורגיה פלסטית - ISAPS - לשנת 2020, עולה שניתוח מסוג זה עלה למקום ה-15 מבין כל הניתוחים בתחום הכירורגיה הפלסטית. "בישראל, בדומה לאירופה וארצות הברית, יש מודעות גבוהה לאסתטיקה של הגוף, ואף שאין נתונים מדויקים התחושה היא שיש עלייה גם אצלנו".

_OBJ

מי בעיקר פונה לבצע ניתוח כזה?
"יש שלוש שכבות גיל. הראשונה כוללת נערות בסביבות גיל 16 שחשות מבוכה רבה, שמתביישות ללכת לים ולבריכה. בדרך כלל מראה הפות נורמלי לחלוטין ואין צורך בהתערבות כלשהי. במקרים כאלה אני בעיקר מרגיע את החששות. כפי שתווי הפנים שונים מאדם לאדם כך גם הפות שונה מאישה לאישה. כך שרק חלק מהנערות אכן סובלות מבעיות תפקודיות הדורשות התערבות ניתוחית.

"שכבת הנשים נוספת הן נשים המבקשות לפתוח בפרק ב' עם בן זוג חדש ולא מרגישות בנוח עם הגוף שלהן, ומבקשות לעשות שינוי כדי להשיב לעצמן את הביטחון העצמי. שכבת גיל שלישית הן נשים בנות 50 ומעלה המבקשות למצק ולהצעיר את הגוף כולו לרבות עיצוב הפות והצרת הנרתיק".

עם זאת, מציין זלצר, הוא לא מסכים לנתח בכל מחיר: "אני לא מנתח נשים שהמבנה שלהן נורמלי לחלוטין, גם אם הן מתעקשות. היו כמה מקרים של נשים שהגיעו עם בן הזוג שלהן, והוא הציג את ה'בעיה' וביקש לנתח. זכורה לי אישה בת 35, אמא לשני ילדים קטנים, שהגיעה עם בעלה והיה ברור שהיא לא חשה בנוח בפגישה. ביקשתי מהבעל לצאת וביחד עם אחות מלווה בוצעה בדיקה במהלכה נמצא שמדובר באשה עם מבנה רגיל חלוטין, ללא כל חריגה או פגיעה תפקודית. בשיחה ללא נוכחות הבעל היא הודתה שהיא איננה מעוניינת בניתוח. קראתי לבעל ואמרתי שאין כל בעיה שמצריכה התערבות כירורגית".

הניתוח השכיח ביותר הוא הקטנת השפתיים הפנימיות. "אפשר להקטין או להחזיר להן נפח שאבד עם השנים על ידי הזרקות של שומן שנשאב מחלק אחר בגוף או באמצעות הזרקת חומצה היאלורונית. גם את הנרתיק אפשר למצק על ידי הזרקת חומרי מילוי או הצרה של הוואגינה. עם זאת, מוסיף זלצר, "כשיש מבנה רגיל, שלא מפריע לתפקוד ולא גורם לאי-נוחות פיזית ופסיכולוגית, אין לנתח. אצל צעירות שטרם מלאו להן 18 התשאול ארוך יותר, והבדיקות מקיפות יותר במטרה לוודא שאכן נדרשת התערבות ניתוחית. כמו כן אני תמיד ממליץ לנשים להיבדק תחילה על ידי גניקולוג כדי לשלול בעיות גניקולוגיות".

כמו בכל ניתוח, גם כאן עלולים להיות סיבוכים: "יכולה להיווצר פתיחה של התפרים, זיהומים ובעיות של שינוי תחושה באזור". ההחלמה, הוא אומר, לוקחת כשלושה שבועות, "אף שניתן לחזור לשגרה לאחר כחמישה ימים, ובתנאי שהיא אינה כרוכה במאמץ. בימים הראשונים יכולה להיות צריבה ואי נוחות באזור בהליכה או לאחר מתן שתן. כמו כן צריך לקחת בחשבון שמומלץ לא לעסוק בספורט ולא לקיים יחסי מין כשישה עד שמונה שבועות לאחר הניתוח".