מי אני: עינב טייב פליגלמן, בת 28, נשואה+2, מחיפה. מאפרת מקצועית וסטודנטית לדוקטורט בכימיה.
.jpg "עינב טייב אחרי הירידה במשקל")
מי אני במספרים:
גובה: 178 ס"מ
משקל לפני הירידה: 102.5 קילו
משקל נוכחי: 70 קילו
כמה ירדתי: 32.5 קילו בתשעה חודשים
שומרת על המשקל: שנה
עינב מאז ומעולם נחשבה ל'ילדה השמנה'. "בכיתה ג' שקלתי 60 קילו, ואז גם התחלתי את הדיאטה הראשונה שלי. בכל פעם שירדתי במשקל עליתי בחזרה באופן די קבוע. אבל אף פעם לא ויתרתי לעצמי ולא התייאשתי". עינב מאמינה שמראה חיצוני הוא מאוד חשוב: "זהו הרושם הראשוני ביותר, ולכן אולי החשוב ביותר. אז גם אם הייתי מלאה, היה לי חשוב להראות טוב. מדי יום נהגתי לטפח את עצמי, להתאפר ולהתלבש יפה, אך תמיד דימוי הגוף והמשקל העודף גרמו לי להרגיש רע. הטיפוח והאיפור היו בעצם רק כיסוי, מסכה לשומן".
"אני לא אתן לאוכל לנהל אותי"
הרגע בו הבנתי שאני עושה שינוי: "לאחר לידת בתי השנייה הגעתי למשקל שיא ולראשונה בחיי כבר לא הצלחתי להסוות, להסתיר ולייפות את עודף המשקל הזה. פשוט הרגשתי רע, הרגשתי מוזנחת. החלטתי שאני חייבת לקחת את עצמי בידיים והפעם אחת ולתמיד, אך מכיוון שלא מצאתי את הכוחות לעשות זאת לבד החלטתי לפנות לשומרי משקל בעקבות אחותי ואימי שרזו במסגרת זו.
בבוקר שאחרי הפגישה הקבוצתית הראשונה,בה למדתי על שיטת הנקודות, התעוררתי עם החלטה: 'אני לא אתן לאוכל לנהל אותי, אני לא מוכנה להתייאש!'. כבר באותו הבוקר עמדתי במבחן הראשון, כל חבריי ללימודים חגגו יום הולדת עם כיבוד עשיר שכלל בורקסים ועוגות. אני הכנתי לעצמי פריכיות עם קוטג' והמון ירקות, אכלתי עם כולם ושבעתי. לא הרגשתי מסכנה בכלל, להיפך, הרגשתי שאני עושה מאמץ בשביל עצמי ובשביל להרגיש טוב יותר. התמכרתי לשיטת הנקודות, התמדתי יום אחרי יום עד שהשיטה הפכה לדרך חיים".
אין לעינב זמן בכלל לכושר, היא אמא לשתי בנות קטנות ומתרוצצת כל היום במהלך העבודה במעבדה. אבל למרות הלו"ז הצפוף היא מתאמצת לשמור על סדר יום קבוע מבחינה תזונתית. "אחד הגורמים שתרם להרזיה שלי הוא ההקפדה על זמנים: ארוחת הבוקר היא בשעה יחסית קבועה, בעבודה כולנו אוכלים יחד צהריים גם כן בשעה קבועה ובערב כל המשפחה אוכלת ארוחת ערב ביחד. כך שהתזונה שלי מאוד מאורגנת".
עינב לא זוכרת רגעים קשים בדיאטה. "גם כשחרגתי מהנקודות, לא לקחתי את זה קשה והמשכתי הלאה. הרבה מזה בזכות המדריכה שלי, שתמיד הכניסה אותנו לפרופורציות. כשהרגשתי צורך, הרשתי לעצמי לאכול יותר, ללא רגשות אשמה וללא צורך 'לשבור את הכלים'. ההתנהלות הזו היא גם הסיבה העיקרית לכך שהשמירה על המשקל מרגישה לי טבעית ולא כמו איזה עינוי".
התפריט היומי שלי: "אני שומרת על כמה כללים פשוטים: ארוחת הבוקר שלי לא קטנה, את ארוחת הצהריים אני מביאה כל יום מהבית כך שאני יודעת בדיוק מה יש לי בצלחת וכמה שמן שמתי. אין לי בעיה עם אכילת לילה, כל עוד היא מבוקרת. הקיצוץ העיקרי שלי היה במתוקים, שאותם אני במילא לא ממש אוהבת, ובבצקים שומניים שאותם אני דווקא מאוד אוהבת.
בוקר - קפה, ארבע פריכיות עם קוטג' ויוגורט עם פייבר 1.
צהריים - פחמימה (אורז, פתיתים, פסטה), עוף או בשר וירקות.
ביניים - חטיף אנרג'י וקפה.
ערב - טוסט/ חביתה/ כריך/ מרק בתוספת סלט/ חציל קלוי".
לגוף שלי נמאס
כיצד הגיבה הסביבה לשינוי? "המשפחה המדהימה שלי, בעיקר בעלי והוריו שעזרו לו עם הבנות בזמן הפגישה, אפשרו לי להגיע בכל שבוע לשומרי משקל. הם תמכו ברצון שלי לא להכניס הביתה אויבים ופיתויים. אמא שלי דאגה להכין לי דברים ב-0 נקודות כך שאתמלא בארוחות המשפחתיות.
הסביבה מאוד התרגשה מהשינוי. בחתונה של אחותי, לפני שירדתי במשקל, קרובים רחוקים היו בטוחים שאני אימא שלה. לאחר הירידה, פגשתי אותם שוב ולפתע הם חשבו שאני האחות הקטנה במשפחה, בת 17".
החברים בלימודים לא הפסיקו להחמיא לי, הם ממש נסחפו איתי לתוך התהליך והתחילו לחשוב בעצמם על מה שהם אוכלים. הם תמיד דאגו שיהיה לי מה לאכול בכל מסיבה ומפגש, ובאירועים כמו ימי הולדת דאגו להביא עוגה דיאטטית כדי שאוכל עם כולם".
טיפ למי שמעוניין לעבור שינוי: "בניגוד מוחלט לדיאטות הקודמות, לא רזיתי למטרה מסוימת, לא למסיבה או לחתונה. לא הצבתי לעצמי משקל יעד, אלא חשבתי על הטווח הארוך. לגוף שלי נמאס, נמאס לו לאכול דברים שומניים שהוא לא יודע איך להתמודד איתם, נמאס לגוף להיות כבד ועייף. זה מה שאני ממליצה גם לאחרים - אל תציבו מטרה זמנית, לכו על זה עד הסוף".
יש לך סיפור הצלחה משלך? נשמח לשמוע ממך. שלחי את פרטייך ל-women@mako.co.il
>> רגע לפני החתונה, השילה מיכל 15 קילו ממשקלה