מי אני: ליטל אבצין, בת 25 משלומי. עובדת ברפרנטית במפעל תב מדיקל.
גובה: 1.60 מ'.
משקל לפני הירידה: 58 ק"ג.
משקל אחרי הירידה: 49 ק"ג.
כמה ירדתי: 9 ק"ג.
תקופת השינוי: שלושה חודשים.
"כולם חשבו שהמשקל שלי לא היה גבוה, אבל לא ראיתי את עצמי כמו שרואים אותי"
ליטל אף פעם לא סבלה מעודף משקל קיצוני, אך כנערה צעירה היא התמודדה עם ביטחון עצמי נמוך: "ראיתי שהבגדים אף פעם לא היו נראים עליי כמו על בנות אחרות, חשבתי שבחיים לא איראה כמוהן" ומספרת שהתחבאה תחת בגדים רפויים וגדולים כדי להסתיר את הגוף שלה.
"היו אומרים לי שהפנים שלי יפות, אז למה אני לא עושה ספורט?"
למרות שבמהלך השירות הצבאי הצליחה להשיל קילוגרמים בודדים, לקראת השחרור היא הגיעה למשקל שיא של כ-70 ק"ג. "הביטחון שלי לא הפסיק לרדת, היו אומרים לעתים קרובות שאם אני רק ארזה קצת, אני איראה מעולה. זה היה מעליב אותי. גם כי באמת רציתי ולא הייתה לי את המוטיבציה".
"הנסיעה הזו נתנה לי סטירה"
במהלך נסיעה לשוויץ עם בן זוגה, ליטל הבינה שהיא רוצה לעבור את השינוי ולהתמודד עם הקילוגרמים העודפים: "לא הייתי רואה את זה פעם, אבל בנסיעה שמתי לב שאני לא רוצה להצטלם. פשוט לא אהבתי את איך שאני נראית. בכל תמונה שצילמנו הרגשתי שאני נראית נורא. גם כשחבר שלי אמר לי שהוא אוהב אותי כמו שאני, הייתי חסרת ביטחון".
לאחר הנסיעה, ליטל הצטרפה לקבוצת הרזיה ובמשך חצי שנה הצליחה להשיל 10 ק"ג, כדי להשלים את התהליך, הצטרפה לסדנאות של שר פיטנס. "הגעתי לשם עם חברה מהעבודה שכבר עשתה שם סדנה אחת, ראיתי שהיא ירדה יפה במשקל. נרשמנו ביחד לסדנה נוספת ושם התחיל התהליך".
השינוי התזונתי של ליטל, שנאלצה לוותר על המאפים והשתייה המתוקה שכל כך אהבה, לא היה פשוט בהתחלה. גם השגרה של אימוני הכושר הייתה משהו שקשה להתרגל אליו: "הייתי מישהי שהולכת בעיקר מהספה למקרר, ההבנה שאני צריכה להתאמן בבית ולבצע תרגילים קשים רצו לגרום לי לזרוק הכל ולאכול מה שאני רוצה".
"היום אני יכולה לעבור ליד מאפייה וזה פשוט לא מעניין אותי. האוכל הבריא נותן לי נחת"
כחלק מהשינוי, ליטל עברה ללחם קל או דגנים, היא ויתרה על החלה של שבת ולמדה למדוד את האוכל: "אם פעם הייתי יכולה לסיים סיר אורז לבד, היום אני יודעת ששלוש או ארבע כפות יספיקו. במקום שתי צלחות, אני יודעת שאחת תצליח להשביע אותי", בנוסף, היא משלבת ירקות טריים, מבושלים או מאודים כמעט בכל ארוחה. גם את השתיה החמה היא למדה לשתות ללא סוכר כדי לצמצם את הצריכה שלו. ומה לגבי יציאות עם החברים? ליטל גילתה שיין פחות משמין וגם פחות מזיק לבריאות.
"אני לא מגיעה למצב של פיצוץ – אלא של שובע"
כחלק מתהליך ההרזיה שלה, ליטל מקפידה לשתות לפחות ליטר וחצי של מים ולאכול אחת לשלוש שעות. "אני לא סופרת כל גרם שנכנס לי לפה, אני פשוט אוכלת מתון", היא מסבירה ומציינת שהיא לא מוותרת על הפינוקים כשמתחשק – כי למחרת היא כבר תשרוף את הכל באימון. "אם הולכים לפעמים למסעדה אני כן ארשה לעצמי את המנה השמנונית, אני לא אתפרע אבל גם אם ממש מתחשק לי, יהיה גם קינוח. לא מפסיקים ליהנות מהחיים בגלל זה".
ליטל לא נזקקה לירידה משמעותית במשקל, אך הבינה איך כושר גופני יכול לחטב ולשנות את כל הדרך בה היא רואה את עצמה: "הורדתי בהתחלה המון באזור ההיקפים בזמן שהירידה במשקל הייתה קטנה", לדבריה האימונים הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהחיים שלה. "אני מיישמת את מה שלמדתי בתוכנית בבית. זה משהו שכבר טבוע בי עמוק. צריך להתאמן הרבה כדי לא לאבד איזון. אם אני הפכתי מבן אדם שלא הולך למישהי שמתאמנת 5 פעמים בשבוע – כל אחד יכול".
התפריט היומי שלי:
ארוחת בוקר: דייסת קוואקר.
ארוחת ביניים: מנת פרי או מעדן בעל אחוזי שומן נמוכים.
ארוחת צהריים: חזה עוף עם שלוש כפות אורז וירקות.
ארוחת ביניים: מנת פרי נוספת או מעדן.
ארוחת ערב: ביצה קשה עם טונה, שתי פרוסות לחם מקמח מלא וירקות בצד.
לפני השינה (אופציונלי): מנת פרי או קורנפלקס מחיטה מלאה.
טיפים למי שמעוניינת לעבור שינוי:
לאהוב את עצמך בלי קשר לכמה את שוקלת.
לקחת בחשבון שהתפריט שלך הולך להשתנות ואת תצטרכי לעשות ויתורים.
לא לוותר על ספורט לא משנה מה מזג האוויר בחוץ.
להבין שזה תהליך שילווה אתכן כל החיים.