מי אני
שירי אביב (27) משדרות. עומדת להינשא בקרוב, עובדת במערכת הביטחון.
הירידה
גובה: 1.72 מטר.
משקל לפני הירידה: 122 קילוגרם.
משקל נוכחי: 81 קילוגרם.
כמה ירדתי: 41 קילוגרם.
תקופת השינוי: שנתיים.
"פשוט הרגשתי בודדה"
יותר מהכל, הסיפור של שירי מדגים עד כמה חשוב לפתח הרגלי אכילה נכונים אצל ילדים, וכמה קשה להיפטר מדפוסי אכילה לא נכונים שנרכשו בגיל צעיר. "מאז ומתמיד אני זוכרת את עצמי בתור ילדה שמנה. גדלתי במשפחה מרוקאית מסורתית בה הכול נסב סביב אוכל. בכל יום שישי היו הרבה מאכלים על השולחן, והמשפחה כל הזמן דחפה אותי לאכול יותר מהרמה בה הגעתי לשובע, פשוט כי ככה מקובל אצלנו".
אבל למרות שהייתה ילדה מלאה מאוד, שירי לא הייתה מודעת לעובדה הזו עד גיל הההתבגרות. "הייתי חלק מחבורה שקיבלה אותי ללא תנאים, אבל בגיל העשרה זה השתנה. בנות מסביבי התחילו ללבוש מותגים ולפתח סגנון לבוש משלהן, חברות שלי התחילו להכיר בנים, בזמן שאני לא העזתי בכלל לקיים קשר חברתי מחוץ לחבורה. הן היו הולכות למסיבות, ושמתי לב שבניגוד אליי, הן תמיד מוצאות את הבגדים המתאימים. בטיסה לפולין הרגשתי מאוכזבת כשפתחתי את המזוודה שלי. ראיתי את ההבדל בין הבגדים שלי, שהיו מגושמים וגדולים, לבגדים של שאר הבנות, והתביישתי לחשוף את הגוף שלי בפני החברות בחדר.
"לקראת הצבא הורידו לי את הפרופיל בגלל המשקל הגבוה, והייתי בחרדה אם בכלל יהיו מדים במידה שלי. ואכן, ביום הראשון בצבא לא נמצאה מידה מתאימה ונאלצתי לקחת את המידה הכי גדולה - ואז לעשות בה תיקונים והתאמות. הייתי בודדה מאוד באותו יום, כי לא היה אף אחד שיתמוך בי באותו הרגע, אבל בטירונות הכרתי חיילת מלאה, שהייתה מלאת ביטחון עצמי – והתעודדתי. כשהשתחררתי הרצון לרדת במשקל גבר, כי רציתי להכיר בן זוג כחלק מהפרק החדש בחיים. התחלתי לנסות שיטות דיאטה שונות, ובמשך שנה וחצי מאז השחרור. הייתי יורדת קילוגרמים ספורים והייתי נשברת תוך מספר שבועות, כי השיטה לא התאימה לי, וחוזרת למשקל הקודם".
הרגע בו הבנתי שאני עושה שינוי
אבל למרות שרצתה לרזות כדי להכיר בן זוג, לחיים היו תכניות אחרות – ושירי רזתה דווקא אחרי שנכנסה למערכת יחסים מאושרת עם מי שבקרוב יהפוך לבעלה. "בשנה הראשונה ללימודי התואר הראשון הכרתי את ארוסי. הוא מעולם לא העיר לי על המשקל שלי. עם זאת, מהיום הראשון שהכרנו גבר בי הרצון לרדת במשקל. הרגשתי חוסר בטחון להסתובב יחד ולהתמודד עם הרמת הגבות, כי הוא בחור רזה וגבוה. אבל שנתיים אחרי ההכרות עם ארוסי, סבתי נפטרה. נכנסתי לדיכאון שהתבטא באכילה רגשית, בעקבותיה עליתי במהירות במשקל. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שקיבלתי פרצופים והערות לגבי המשקל שלי מהמשפחה. התחילו להשוות את המשקל שלי עם נשים אחרות ולהציע לי דרכים לרדת במשקל.
"בת דודה שלי, שהצליחה לרזות משמעותית בקבוצה של 'שומרי משקל', שאלה אותי אם אני רוצה לנסות להצטרף אליה. הבנתי שאין לי מה להפסיד, מכיוון שכבר ניסיתי הכל ולא הייתי מוכנה לשמוע על ניתוח, ונרשמתי לקבוצה. לשמחתי, גיליתי שהשיטה מתאימה לי בדיוק, כי היא נותנת למשתתפים שליטה עצמית ובחירה אישית של המזון המרכיב את התפריט".
אבל למרות התהליך המוצלח והתוצאות המרשימות, היו לשירי גם רגעים קשים. "היו רגעים שהייתי מרחמת על עצמי, במיוחד כשראיתי את אבא שלי או בן הזוג שלי זוללים. שניהם רזים ואוכלים מה שהם רוצים, ולפעמים הרגשתי מסכנה לידם, אבל למרות הכול עמדתי בפיתוי. במשך הזמן, הם עברו לאכול פינוקים רק פעם בשבוע בארוחה משותפת איתי, וככה כל אחד מצא את האיזון שלו. בכלל, כל המשפחה עברה שינוי מאז התהליך שלי, ומאכילה של אריחות שחיתות ענקיות מול הטלוויזיה עברנו לסגנון אכילה בריא ומאוזן יותר".
התפריט היומי שלי
בוקר: פרוסת לחם קל עם טחינה גולמית וכפית סילאן, נס קפה.
ביניים: פרי או ירק.
צהריים: חזה עוף או פרגית עם כוס אורז או קוסקוס וסלט ירקות גדול.
ביניים: כוס דגנים עתירי סובין עם חלב ובננה חתוכה.
ערב: קופסת טונה עם ביצה קשה, סלט ירקות ורבע אבוקדו עם 2 פרוסות לחם קל ו-2 כפות קוטג'.
לילה: קרמבו או שורה מחפיסת שוקולד ופרי.
תגובות החברים והמשפחה
הסביבה של שירי לא נשארה אדישה לשינוי, והרעיפה עליה מחמאות ופידבקים. "את הפרגון הכי גדול קיבלתי ואני ממשיכה לקבל מהמדריכה וחברות הקבוצה של שומרי משקל, ומבן הזוג שלי. מעבר לכך, אנשים שלא ראו אותי שנים לא מאמינים למראה עיניהם. פגשתי אימא שלי חברה טובה, שלא ראתה אותי קרוב לשנתיים והייתה בהלם. היא לא האמינה שזו אני, והתעקשה להצטלם איתי כדי לתעד את השינוי. גם המשפחה שלי מאושרת בשבילי, והאחיות שלי התחילו לקחת ממני בגדים ולהתייעץ מאיפה כדאי לקנות. הן הפכו אותי לסטייליסטית המשפחתית, ומתעקשות שאבוא איתן לקנות בגדים כל הזמן".
טיפים למי שמעוניין לעבור שינוי
"השינוי צריך להגיע מתוכך. אם התהליך לא צומח מבפנים, הוא לא ימשיך לאורך זמן. צריך להגיע לתובנה שתמיד יכול להיות טוב יותר ומשם לצמוח. חשוב להיות סבלניים, ולהפנים שההרזיה לא מתרחשת מיד, ולכן כדאי לאמץ הרגלים בריאים לכל החיים".