פות, ואגינה, כוס או איבר מין: לא משנה איך תקראו לזה, העיקר שתתביישו בזה. כך לפחות מחנכים אותנו במשך שנים: את הגברים מעודדים לכבוש, לאפשר לזין להוביל אותם. נשים לעומת זאת נדרשות לסגור רגליים, למרוט שיערות להעלים ריחות והמתקדמות יכולות אפילו לפנות למרפאה כדי לעצב את שפתי הפות שלהן בהתאם למה שרואים בסרטי הפורנו.
במקביל ללימודי השנאה העצמית הזאת, והודות לעבודה שהרבה יותר נשים מדברות פמיניסטית, מתנהל היום גם שיח מבורך של העצמה נשית ומה שמכונה "סקס פוזיטיב": דיון פתוח וחיובי על סקס בהסכמה בו שני הצדדים ראויים לעונג. השיח הזה עוזר לנשים להתחבר לגוף שלהן, לדרוש את ההנאה שמגיעה להן. אך לפנינו יש עוד דרך ארוכה לשינוי.
איך הוא אמור להיראות? | "את יודעת, יש לך כוס מדהים״
לאחרונה התפרסמה כתבה לפיה יש חמישה סוגים של פותות - כך לפחות קבעה קוסמטיקאית שעבדה שנים בהסרות שיער. לאחד הסוגים היא קראה "פות בארבי" והיא נראית בדיוק כמו שאנחנו רגילות לחשוב על פות: שפתיים חיצוניות שעוטפות את הכל. זהו הסוג הכי פחות נפוץ. פות הווילונות - שבה השפתיים הפנימיות בולטות מבעד לשפתיים החיצוניות. זהו ככל הנראה הסוג הנפוץ ביותר. אבל בגלל שאנחנו חושבות שרק פות בארבי היא פות נורמלית, אנחנו חוות פחדים לגביה או תגובות שליליות מהסביבה.
דנה התחילה קשר עם בחור, ורגע אחרי שהוא הוריד לה את התחתונים הוא עצר, והמשפט הראשון שיצא לו מהפה היה "מה זה?״ היא ענתה לו: "זה כוס חמודי, לא של סרט פורנו, אבל כוס". בשלב מסוים הוא שאל אותה אם היא בטוחה שהיא נולדה אישה. האינטראקציה הזו פגעה לדנה ביכולת להגיע למצבים אינטימיים עם גברים.
גם לאורטל יש רתיעה מאינטראקציות מיניות עם גברים. היא גבוהה והנרתיק שלה גדול ורחב. ״היו כמה בחורים שאיתם שכבתי שהתלוננו על חיכוך לא מספק בזמן סקס, ואחד שביקש תוך כדי הסקס שאתכווץ שם יותר כדי שיגמור", היא מספרת. ״היום אני בקשר עם מישהו ויש לנו סקס אלוהי ביחד. אבל אחד הפחדים שלי זה שאם ניפרד, איך אמצא מישהו שיתאים לי מבחינה פיזית ונהנה מהסקס כמו שאני נהנית איתו? אני פוחדת שגם הפרטנר הבא יתלונן". לאורטל גם נכנס אוויר לנרתיק בזמן סקס, וכשהיא מתיישבת או נעמדת יוצא אוויר בקול רעש שמביך אותה. אבל למי מאיתנו לא יצאו ״פלוצים״ מהכוס. יש פתח, יש אוויר, כשהפתח מתכווץ והאוויר יוצא זה מה שקורה.
גם מיכל חוותה ביוש כוס. כשהייתה נערה בת 14 החליטה שהיא מוכנה לאבד את בתוליה. ״התחלתי להסתובב עם מישהו שנה מעלי שמאוד מצא חן בעיני ובערב כלשהו פרצנו לאיזה בניין בישוב וניסינו לשכב על מזרן מעופש שהיה שם בחדר. זה לא עבד. הייתי יבשה לגמרי, הוא ניסה עם קונדום, הוא היה ממש עייף ולא כל כך קשה, הכל היה כואב ולא מתקדם לשום מקום. בסוף ויתרנו.״ אחרי המקרה, הנער סיפר לאנשים שיש לה ״כוס קטן מידי״, מה שהפך לסלאטשיימינג בית-ספרי.
גם כשמדובר במחמאה לפות, צריך לדעת איך לתת אותה, למי ובאיזו סיטואציה. אור הייתה בחוף נודיסטים עם בן זוג ועוד חברים, כשלידה ישבו שלושה גברים לבושים. אור וחבריה ביקשו מהגברים לא לשהות שם אם הם לא בעירום, אך אחה התעלמו מהן. בשלב מסוים אור התלבשה כדי ללכת, ואחד הגברים הלבושים אמר לה ״את יודעת, יש לך כוס מדהים״.
אורגזמות | "בדיעבד, אני מצטערת שזייפתי"
מאז ימי "סקס והעיר הגדולה" כולנו הפנמנו שלכולנו מגיע לגמור. אבל איך את אמורה לגמור? זו כבר שאלה אחרת. אם להסתמך על הוליווד את תגמרי מחדירה ואם לא אז משהו לא בסדר בך. השקר הזה יוצר הרבה מאוד תסבוכות בקרב נשים, ובמידה מסויימת מסכסך בינן לבין איבר המין שלהן.
"החבר הראשון שלי היה בגיל 19, ואיתו שכבתי בפעם הראשונה", מספרת נטע (כל השמות בכתבה בדויים אלא אם צויין אחרת). "אני זוכרת ששאלתי חברה איך אני אדע שגמרתי, והיא הבטיחה שפשוט אדע. במשך שלוש וחצי שנים של זוגיות לא גמרתי כלל. גם לא ידעתי למה לצפות. אחרי שנפרדנו התחלתי להתעסק בזה יותר ולדבר על זה. פשוט חשבתי שאני מאלו שלא גומרות. אבל אז הלכתי לקנות לחברה שלי צעצוע מין כמתנת יום הולדת, ובחנות גיליתי את הרוקט פוקט וקניתי לעצמי. חשבתי שיהיה יותר קל לגעת בעצמי בפעם הראשונה עם אביזר חיצוני. כך בגיל 24 גיליתי את האורגזמה לראשונה".
חדירה זה נהדר ואינטימי ומקרב, אבל אם רק היינו מלמדים נערות ונשים שסיכוי גבוה מאוד שההנאה המינית שלהן תגיע ממגע חיצוני, ושזה ממש בסדר שהן יבדקו מה ואיך עובד להן, היו להן הרבה פחות נשים שהיו חושבות שאיבר המין שלהן מקולקל, או שהיו עוברות מערכות יחסים של שנים בלי לגמור. ״בדיעבד אני מצטערת שזייפתי אורגזמות,״ ממשיכה נטע. ״אם הייתי כנה הייתה לי ולו הזדמנות זהב ללמוד וללמד אחד את השנייה״.
מין אוראלי | "אולי הוא בכלל סובל?"
העניינים מסתבכים עוד יותר כשאנחנו מגיעות למין אוראלי. גם אם נשים בצד את הגברים שמסרבים לרדת לבנות הזוג שלהן, יש מספיק נשים שפשוט לא מצליחות להגיע לעונג. המחשבות שלהן נמצאות בכל מקום, פרט לכאן ועכשיו.
דניאל למשל מספרת על הפעם הראשונה עם מישהו. ״תוך כמה שניות הפרצוף שלו היה בפות שלי והכל קרה די מהר. זה הבהיל אותי כי מבחינתי זה אקט הרבה יותר חשוף ואינטימי מלשכב איתו, וממש ממש לא צפיתי את זה. התלבטתי האם להגיד לו משהו. לא רציתי שייעלב אבל גם ידעתי שאין שום סיכוי בעולם שאני אגמור מזה, ואפילו לזייף לא הצלחתי. רצו לי המון מחשבות, למשל על זה שלא התקלחתי וחששתי שאולי הוא בכלל סובל, אז למה להמשיך? הרגשתי הכי לא נוח בעולם. בשלב מסוים החלטתי לעצור אותו". למרות האומץ של דניאל הבחור נעלב וחתך איתה, אבל היא ביקשה לפגוש אותו מאוחר יותר והסבירה לו את הצד שלה. כמו תמיד בסקס - לא להניח שהיא רוצה, אלא לתקשר ולברר.
״אני ביסקסואלית, אבל עד לא מזמן רוב הניסיון המיני שלי היה עם גברים סיס (גברים זכרים),״ מספרת חן. ״נמשכתי לנשים, אבל לא יכולתי לדמיין את עצמי עושה סקס ממש עם אישה. נרתעתי ממש ממגע, ובטח ממין אוראלי עם אישה אחרת. בתור פמיניסטית היה לי ברור שזה חלק ממה שמספרים לנו על הפות, אז עשיתי מאמץ מודע להכיר אותה, גם שלי וגם באופן כללי".
"כשכבר הגעתי לשכב עם אישה, הסתפקתי בהתחלה רק במגע, ורק בפעמים הבאות העזתי לבצע מין אוראלי. נדהמתי מהקלות שזה בא לי, ומההנאה שאני שואבת מליקוק פות. פתאום הרגשתי שאני ממש נהנית להעניק, לא פחות מלקבל. שהיא מגיבה אליי באופן שזין מעולם לא הגיב, עם ניואנסים שהנחו אותי מה ואיך להמשיך. באופן שאולי לא מפתיע, גם המין שלי עם עצמי השתפר אחרי ההתנסות הזאת, והגיע לגבהים חדשים".
הסרת שיער | "הפות שלי נראה כמו חתול ספינקס"
חלק ניכר מהקלות שבה אנחנו מוותרות על האורגזמה שלנו, ובכלל מההנאה המינית, היא בגלל הפקעת הוואגינה שלנו מאיתנו. ההפקעה מתרחשת כשעושים לנו סלאטשיימינג ואומרים לנו שהמיניות שלנו רעה, כאילו שהיא יכולה להיות בכלל רעה, אבל גם כשמכתיבים לנו איך היא אמורה להיראות ולהריח.
"כשהייתי בהריון החלטתי שאני רוצה להוריד הכל כי חברות אמרו לי שרופאים בעיר לא רגילים שלנשים יש בוש", מספרת ברקת. "הלכתי לקוסמטיקאית שלי וביקשתי שתוריד עם שעווה את הכל. היא היתה מאוד עדינה, אבל לא יכולתי להפסיק לחשוב מה היא חושבת על הוואגינה שלי. היא ראה כל כך הרבה. כשחזרתי הביתה הסתכלתי על עצמי במראה והרגשתי פתטית. הכוס שלי נראה כמו חתול ספינקס. פתאום גם ראיתי את השפתיים הפמיניות שעד כה התחבאו מאחורי בוש. המשכתי עם השעווה עד הלידה ואז גידלתי את הכל בחזרה".
הלחץ להסיר שיער מגיע מהפורנו, מפרסומות והרבה פעמים מהפרטנרים מיניים עצמם. מספרת נעה: ״כשהייתי בת 17 הבחור הראשון ששכבתי איתו שאל אותי אחרי בפעם הראשונה למה אני לא מורידה את שיער הערווה, והאם אני מוכנה להוריד לפעם הבאה. מן הסתם, זו הייתה הפעם האחרונה שנפגשתי איתו. בדיעבד גם הסקס היה גרוע". את ליטל, בחור מזדמן שאל למה היא לא מורידה את ה"בוש" שלה ואפילו הציע דרכים לסדר אותו.
האמירות האלו יכולות להיות טראומטיות ולהוביל למודעות מוגברת לאיך שהמפשעה שלך נראית, ואת מתמקדת בהסתכלות עליה מהצד במקום ליהנות ממין.
לידה | "ביקשתי את הרופאה עם הידיים הכי קטנות"
דרך נוספת להפקיע את הוואגינה היא בזמן ההיריון, ובמיוחד הלידה. לענבר הייתה לידה נוראית, והיא ביקשה שלא יחתכו אותה, אבל זה לא עזר. ״אחרי שעה של לחיצות איזה מיילדת אנטיפטית עשתה לי חתך, מבלי לשאול. אני ראיתי שהיא עושה את זה אבל לא הייתי במקום להתווכח בדיוק. חוץ מהחתך גם היו לי קרעים,ומיד אחרי הלידה הגיעה רופאה חמודה ותפרה אותי. לא כאב לי אבל המחשבה שתופרים את הואוגינה שלי הרגישה מוזרה מאוד.
"בהמשך נכנסו לחדר מלא נשות צוות, רופאות ואחיות ואמרו לי שאני לא מפסיקה לדמם. אמרו לי שיכול להיות שחלק מהשלייה נשאר בפנים שיעשו לי הליך כדי להוציא אותו. מה ההליך? להכניס יד לתוך הרחם שלי ולהסיר את השלייה שנשארה. ביקשתי שיסבירו, מה זאת אומרת? התבדחתי - הרחם בגודל של אבטיח, כדי להגיע לקצה צריך להיכנס עד המרפק, כאילו מיילדים עגל. לא, הם תיקנו אותי, זה יותר בגודל של מלון. בצחוק, או חוסר אונים ביקשתי את הרופאה עם הידיים הכי קטנות. כעבור מספר דקות צצה רופאה נמוכה ואמרה לי שהידיים שלה הכי קטנות. ההליך הזה, למרות שמתרחש עם מלא אפידורל, כאב יותר מהלידה עצמה.
״אחרי הלידה הוואגינה הרגישה לא שלי. הדרך הכי טובה לתאר אותה זה סוליה של נעל. לא כל-כך מדברים על זה אז לא ידעתי למה לצפות. האם היא תחזור לגדולתה או תישאר סוליה מוזרה וכואבת. ואם תשתנה, מתי תחזור לעצמה? היא חזרה לעצמה בסוף. זה לקח כמה שבועות מורטי עצבים. היום הדבר שהכי מפריע לי זה החתך. הצלקת המגושמת עדיין מציקה לי ומגדרת".
מצד אחד תחום הרפואה עוסק הרבה בבריאות נשים, מצד שני הרבה פעמים יש חוסר התחשבות בנשים שמטפלים בהן. החל מזלזול בטענות של נשים על כאבים דרך התעלמות מהמצוקה בהפלות ועד למחיקת מדרישות שלנו על הגוף שלנו בזמן הלידה, הפות שלנו הופכת למיצג רפואי מנותק מאיתנו, אז מה הפלא שאנחנו מתנתקות ממנה. זו גם אחת הסיבות שהנחיות הרפואה בארה״ב השתנו וביטלו את הדרישה לבדיקות גינקולוגיות שגרתיות לנשים.