כבר חצי שנה שאני כותבת את הטור הזה, ומדי שבוע נתקלת שוב ושוב באותן התגובות: "את רק רוצה להרוס לגברים את החיים", "אתן הפמינאציות רוצות לקחת מאיתנו הכל", "את ממומרמת וקנאית" ועוד כהנה וכהנה. אני מרגישה שאני לא יכולה להתעלם יותר מהפניות האלה ולכן החלטתי לחשוף, באופן בלעדי בפני קוראות וקוראי מדור mako נשים את האמת. כן, כולכם צודקים.
לקראת הווידוי כינסתי אסיפה דחופה במועצת הפמיניסטיות, באמצעות מסר מקודד שעבר בסטטוסים של הח״כיות זהבה גלאון, מרב מיכאלי, שלי יחימוביץ׳, מיכל רוזין ותמר זנדברג. חילקתי תווי חניה למטאטאים ומספרים ללוקרים עבור הכובעים המחודדים. וידאתי שכל מי שנכנסת לא הורידה שיערות בבית שחי לפחות שנה בשנה האחרונה ומד המרמור שלה הוא לפחות 7 מתוך 10.
ואז, אחרי שסיימנו לרמוס זכויות גברים (פיזית, לקחנו את כל ספר החוקים שהוא ברובו זכויות של גברים, ודרכנו עליו) ישבנו ומיפינו את 5 המטרות הגדולות שלנו לשנים הבאות.
1. להרוג את הרומנטיקה
היה היו ימים שבהם היה מקובל שכל גבר שרצה בכך, יכול היה לחפון את התחת של כל מי שעבדה תחתיו, לשכר נערות ולחדור אליהן כשהן לא בהכרה, ולחלק ציונים על החזה של כל מי שעברה לידו. יותר מזה, היו ימים שבהם נאמר לגברים שאלה חלק מהפריווילגיות שלהם כבעלי כלי זין.
אחחח... אלה היו הימים. הפרחים פרחו, הציפורים צייצו והגברים אנסו. אבל אנחנו, הפמיניסטיות הלא מסופקות מינית שמנו לנו למטרה להרוס הכל ולדרוש שרומנטיקה תתבסס על כבוד הדדי ורצון של שני הצדדים. מואהאהאהאהאה.
להעליל עלילות שווא
אין דרך טובה יותר להשליט טרור מאשר שכל גבר שנכנס איתנו למעלית, יפחד שהוא ייצא משם עם תלונת שווא על הטרדה מינית (חוץ מאשר, כמובן, לגרום לנשים לפחד שהן יוטרדו בה מינית). לשם כך חילקנו פלאיירים לכל הילדות מגיל 9 (הגיל שבו מתפתח לנו האופי המתירני) ועד לגיל 40 (שאחריו אנחנו קמלות ונעלמות עד להופעתנו מחדש בגיל 62 כסבתות חסרות מיניות שדואגות לאוכל בקופסאות), ובו הוראות מדויקות:
הוא עיצבן אותך? תמציאי שהוא התקיף אותך מינית; הוא בא לך לא טוב בעין? תמציאי שהוא התקיף אותך מינית; הוא קיים? תמציאי שהוא התקיף אותך מינית.
אנחנו מודות שבקמפיין הזה די נכשלנו כי הצלחנו לגרום לפחות מ-2% מהנשים לשתף איתו פעולה. כשעשינו חשיבה משותפת כדי להבין למה זה קורה, הבנו שיש שתי בעיות שאנחנו לא מצליחות להתגבר עליהן. קודם כל, כל הנשים באמת הוטרדו ו/או הותקפו מינית. ושנית, נשים אולי רוצות כוח, אבל זה לא בהכרח הופך אותן לשקרניות ומניפולטיביות. באסוש.
האמת שגם די הופתענו מכמה נשים שבאמת הותקפו ממשיכות ללכת למשטרה להתלונן למרות היחס הדוחה שהן מקבלות שם, וגם נותנות עדות בפייסבוק למרות שמאשימים אותן בתקיפה המינית שלהן. נשים ועוצמה פנימית, לכי תביני.
להרוס לגברים את החיים
אנחנו כבר מכירות את הדברים הבסיסיים - לקחת להם את הילדים (הם הרי הוציאו אותם פעם בשבוע מהגן), לסחוט אותם בשביל כסף (הם הרי הרוויחו אותו בזמן שוויתרנו על הקריירה שלנו בשבילם שבה היינו מרוויחות פחות ובזמן שעבדנו במשק הבית), ולהפיל זכרים (זה הרי רץ ככתבה ממקור הזוי באינטרנט, אז זה בטוח קרה בניגוד לכל המחקרים והעדויות על ג׳נדרסייד של נקבות בסין ובהודו).
כעת הגיע הזמן לעבור לשלב המתקדם בהריסת חייהם של גברים, ההשפלה האולטימטיבית, הסירוס הכואב ביותר – לקרוא להם נקבות.
להכחיד את חוש ההומור
ולגרום לכולם לשבת ולקרוא את קתרין מקינון ואת ויקי שירן מבוקר ועד לילה.
כי רוזאן בר, ג׳ון ריברס, בטי וויט, אלן דג׳נרס, וופי גולדברג, מרגרט צ׳ו, ג׳וליה לואיס דרייפוס, איימי פוהלר, שרה סילברמן, טינה פיי, איימי שומר, תום יער, גלית חוגי, רות אלבז, עמית הרשקוביץ, שיר ראובן, מיטל שפירו, לילך ברנע לשם, לילך וולך ועוד כמה נשים, הן רק הסחות דעת מכך שאנחנו לא יודעות לנהוג, שהבלונדיניות מבינינו לא יודעות להחליף נורה ושהקומיקאים הגברים טוחנים כבר עשורים את אותן הבדיחות.
להשתלט על העולם
אנחנו אולי נראות כמו נשים שמנסות להשמיע את הקול שלהן ולקבל חלק שווה במשאבים, אבל בעצם המטרה שלנו היא לצאת למלחמת מינים ולהשתלט על האו״ם, נאט״ו, גוגל, הבית הלבן ותקציב האיפור של משפחת נתניהו.
לשם כך אנחנו עושות את מה שעשתה כל קבוצה שרצתה להשתלט. אמנם לא הקמנו צבא, שמנו מתנגדים במחנות, אנסנו כאמצעי הרתעה וגרמנו לגברים לחשוב שהם נחותים בתהליך פסיכולוגי תמידי. אבל (!) אין לנו ספק שלערוך מחקרים אקדמיים, להיכנס לכנסת, להעצים נשים, לסייע לנשים פגועות אלימות ולכתוב מאמרי דעה יביא אותנו לשם ממש עוד רגע!
לסיכום הישיבה נשבענו אמונים לסימון דה בובואר, שרנו את ההמנון Who Run the World? Girls (ההמנון הקודם היה You Don’t Own Me), התפללנו לאלוהימה שתיתן לנו סוף סוף פין ורצנו מהר הביתה כי צריך לאסוף את הילדים מהגן – מי לעזאזל קובע ישיבה שמתחילה ב-16:00?
תודה לכל הטרולים שהשתתפו בהכנת הכתבה