בקיץ האחרון סיפרנו לכן כאן על הישג פמיניסטי: בזכות פעילותה העיקשת של תושבת תל אביב נעה נוצני, והלחץ הציבורי שהופעל בעקבות הפרסום ב-mako, עיריית תל אביב החליטה להתערב בתכנים המשודרים על גבי מסכי הטלוויזיה בחדר הכושר ״קאנטרי מגדלי תל-אביב״. לא עוד תמונות של נשים רזות, חלקות, בהירות בעירום חלקי שהוצגו בערוץ האופנה, כי אם תכנים "לשביעות רצון כל המנויים". יצירת אימפקט ושינוי מציאות – צ׳ק.
כמה נאיביות היינו. כי אחרי שהזעם שכך, בן הזוג של נעה, שהגיע לאותו חדר כושר גילה שהערוץ משודר שוב - רק שבינתיים התכנים גם הסלימו. בגדי הים הזעירים נעלמו, והנשים נותרו בעירום מלא: חזה חשוף, ישבן וגם כוס (מגולח כמובן). הרי אם פורנו משודר בכל מקום מבלי לעורר רעש ציבורי גדול, למה באמת לא להראות את הנשים למטרה שלשמה התכנסנו כאן: כלי לאיסוף זרע.
בעקבות הגילוי, נוצני פנתה שוב לעירייה, ואחרי יותר מדי שבועות קיבלה בחזרה תשובה מדהימה. בקצרה, נאמר לה שהיועץ המשפטי של העירייה מאשר את המשך שידור התכנים בשם "השוויון, חופש הביטוי והדמוקרטיה", ושהם ישקלו לצמצם את היקף הזמן שבו התכנים המשודרים.
אה וואלה. תודה לעיריית תל-אביב על שיעור האזרחות, אבל פספסתם בגדול. על איזה חופש ביטוי מגינים כאן בדיוק? החופש של מנהלי הערוץ להרוויח כסף על חשבונן של הנשים המצולמות, של בעלי הקאנטרי להתייחס לקהל הנשי שלהם כאל אובייקטים מיניים או אולי חירותם של המנויים שנורא חשוב להם לצפות באשה בעמדת דוגי בזמן שהם רצים על ההליכון? בעירייה עדכנו שלצד פנייתה של נוצני "התקבלו פניות ממנויים נוספים אשר מציגים עמדה שונה המבקשת להמשיך ולשדר את הערוץ", אשמח מאוד לקבל מידע קונקרטי על מספר האנשים שפנו והסבירו כמה חייהם אינם חיים בקאנטרי מאז שהפסיקו לשדר להם פורנו.
אם כבר חופש ביטוי ושוויון, למה היועץ המשפטי או העירייה לא מתייחסים לחופש הביטוי ולשוויון של המתאמנים שמבינים כמה התמונות האלו פוגעות בכל הקהלים: בין אם בנערים וגברים שלומדים ככה להתייחס לנשים או נערות, או בנשים שלומדות שככה הן צריכות להיראות להתנהג. מה עם הזכות לשוויון של נערות שהצפייה בתכנים כאלה משפיעה על תחושת הערך העצמי? איפה השוויון של הנשים שנאנסות כי מלמדים גברים שהתפקיד של אשה הוא לספק מין כל הזמן, כי הנה, עובדה: אפילו בחדר הכושר, מקום ציבורי לכל המשפחה אליו נשים מגיעות כדי לחזק את עצמן ולחוש חיבור לגוף שלהן, מראים שככה נראה האידיאל הנשי. ואיפה הדמוקרטיה בסיבוב של 180 מעלות אחרי ההבטחה של העירייה שהתכנים האלה לא ישודרו יותר.
מעבר לזה, ברור לגמרי שהאמירה שתיבחן האפשרות לצמצם את השידורים נועדה לסתום לנעה ולכולנו את הפה. סגנון דונט קול אס, וויל קול יו, כשמאחורי הקלעים צוחקים על הפמיניסטיות והפמיניסטים המציקים האלה שמתעקשים להרוס את הכיף ומפריעים להפוך את חדר הכושר למרחב שנועד לחרמן גברים וללחוץ על המתאמנות להיראות ולהתנהג כמו בשידורים. מדובר בזריקת עצם שמטרתה להשתיק, ולא התייחסות רצינית ומכבדת לטענות שעלו. זה כנראה מה שקורה כשלא מתייחסים לנשים כאל בנות-אדם, אלא ככלי לסיפוק צרכים מיניים.
השאלה הזאת בכלל לא הייתה אמורה להגיע ליועץ המשפטי כי אין בעיה משפטית בשידור התכנים. הבעיה כאן היא בעיה מוסרית וההחלטה הייתה צריכה להתקבל ברמה הזו. אבל בסדר, אם עיריית תל-אביב מתעקשת לנפנף בכל מיני כלים, גם לנו יש כלים – לחץ ציבורי, חרם צרכנים, יח״צ שלילי ועוד. גם אנחנו יודעות להתעקש על מה שנורא חשוב לנו שיקרה.