"משבר ההגירה החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה": כך הוגדר השנה גל ההגירה של פליטים ממדינות כמו סוריה ומדינות באפריקה - לאירופה. למעלה ממיליון איש הגיעו בסירות רעועות ורכבות עמוסות במטרה למצוא מקלט, וכעת חלק מהמדינות הקולטות מנסה להתמודד עם השאלה: איך לסייע לדיירים החדשים להפנים את העובדה שבמערב הנשים הן שוות זכויות.
"כאשר אבדו אוסמה קאליפה הגיע לאירופה מאזור קרן אפריקה, הוא נדהם לראות נשים בלבוש חושפני שותות אלכוהול ומתנשקות בפומבי. 'במדינה ממנה באתי, רק זונות מתנהגות כך', הוא אומר", במילים אלו נפתחת כתבה בניו יורק טיימס המתארת את המפגש התרבותי. כדי להתמודד עם המצב החדש, קאילפה התנדב להשתתף בתכנית מיוחדת - ושנויה במחלוקת - שאמורה לסייע במניעת פשעי מין בקרב המהגרים.
אחת המדינות שדוחפות לאימוץ תוכנית מסוג זה היא דנמרק, בה המחוקקים דורשים לשלב שיעורי חינוך מיני בלימודי השפה. בנובמבר השנה פורסם שהפרלמנט במדינה צפוי לאשר תכנית במסגרתה השיעורי אף יהיו בגדר חובה. היוזמה עלתה לאחר ששלושה אריתריאים נעצרו בחשד לאונס צעירה בת 25 בעיר היורינג. גם בבוואריה שבגרמניה (נקדות הכניסה העיקרית של פליטים למדינה) פועלות תכניות דומות, ותכני חינוך מיני מועברים במקלטים המקבלים אליהם בני נוער.
אך מי שבולטת במיוחד בעשייה היא נורבגיה, שאליהם הגיעו השנה קצת יותר מ-20 אלף פליטים. שם, מזה שנתיים המדינה מכשירה עובדים במרכזי קליטה להעביר שיעורי חינוך בנושאים של עבריינות מין ואלימות באופן כללי. התכנית הראשונה יצאה לדרך ב-2011 בעיר סטוונגר, מרכז תעשיית הנפט במדינה, זאת לאחר שבמשך שנתיים אירעו שם מספר תקריות אונס. "אנשים שהגיעו ממקומות שונים בעולם מעולם לא ראו אישה בחצאית מיני", אמר הנרי אוב ברג, מי שהיה מקד תחנת המשטרה המקומית בזמנו, לניו יורק טיימס. "כשהם מגיעים לנורבגיה, משהו קורה להם במוח".
אמירות מסוג זה הן כמובן מאוד בעייתיות באירופה הפוליטיקלי קורקטית. יתרה מכך, לא כולם הסכימו שאכן יש קשר בין הגירה לרמת הפשיעה. בחודש שעבר שר הפנים הגרמני, תומאס דה מזייר, אמר כי מבקשי המקלט לא נוטים יותר לפשע מאשר אזרחים גרמנים. "ממצאים מראים שפליטים מעורבים בפשיעה באותה הרמה כמו אנשים המשתכיים לאוכלוסיה המקומית". מנגד, אתר החדשות The Local פרסם נתונים לפיהם 34.5% מהמורשעים באונס בין השנים 2013 ו-2014 בדנמרק היו מהגרים או צאצאי מהגרים, שמהווים בקושי 12% מאוכלוסיית המדינה.
בשיחה עם הטיימס, הפליט קאליפה הודה שלמרות השיעורים עדיין קשה לו לקבל את העובדה שאישה יכולה למשל להאשים את בעלה בתקיפה מינית, אבל הוא למד כיצד לפרש בצורה נכונה יותר מצבים בהן נשים מחייכות, לובשות חצאיות או מתהלכות בלילה לבד בלי ליווי. "לגברים יש חולשות", הוא אומר. "וכשהם רואים מישהי מחייכת, קשה להם לשלוט בעצמם. אם מישהו (במדינת המקור) רואה אישה שמוצאת חן בעיניו, הוא יכול לקחת אותה והוא לא ייענש. בנורבגיה לעומת זאת, מתייחסים לנשים אחרת. הן יכולות לעבוד במה שהן רוצות, מראשות ממשלה ועד נהגות משאית, ויש להן את הזכות להירגע בברים או ללכת ברחוב מבלי שיטרידו אותן".