זה סיפור קשה ועצוב על אישה ששוקלת 24 קילו, זאת לאחר שנים של דיאטות קיצוניות. אך במקום להסתתר, החליטה ולריה לוויטין להציג את עצמה לראווה ולהוות שעון מעורר עבור כל אותן נערות שמשתוקקות לגוף רזה ודקיק. נשמע לכם כמו משהו שלעולם לא יכול לקרות לכן? תתפלאו יותר לשמוע שוולריה, בת ה-39, "זוכה" ללא מעט מיילים ממעריצות שפשוט רוצות להיראות כמותה.
"אמי חששה שאסבול מעודף משקל"
"אני מקבלת הודעות מבנות צעירות שמבקשות ממני עצות כיצד הן יכולות להיראות כמוני", היא מספרת לדיילי מייל. "רוב המיילים שאני מקבלת הן מנשים, רובן בשנות העשרים לחייהן, שרואות בי סוג של השראה". כתגובה, החליטה ולריה, במקור מרוסיה והיום מתגוררת במונקו, לעשות צעד פומבי ולככב בקמפיין הפועל נגד אנורקסיה. לדבריה, היא מסרבת ללמד צעירות איך למות.
וולריה, כך נראה, יודעת על מה היא מדברת. היא פיתחה הפרעות אכילה בגיל התבגרות ומאז המצב הידרדר, וחייה נהרסו כליל. היא מספרת כי הייתה זו אמה שחששה מאוד שולריה הילדה תגדל עם עודף משקל, כפי שקרה לקרובי משפחתה ולכן גרמה לה להיכנס למשטר דיאטות כבר בילדות.המרדף לשלמות היה, מסתבר, תורשתי. כשהייתה בת 16 ושקלה 60 קילו, היא והוריה עברו לשיקגו. בניסיון להשתלב בבית ספר חדש, חשבה ולריה שאם רק תוריד כמה קילוגרמים, היא תתקבל באהבה. אז היא עשתה את זה והורידה מהתפריט היומי פחמימות וסוכר. הערה נבזית מאחד התלמידים בבית ספר, גרמה לה להקשיח את התפריט ולהקצין אותו עוד יותר. כשהגיעה לגיל 23, חלומה היה להפוך לדוגמנית, מה שהחריף את צעדיה. בתעשייה שמחפשת את הרזות בהחלט, ולריה נחשבה עדיין מלאה. בגיל 24, היא שקלה 36 קילו.
בעשור שחלף, ראתה ולריה עשרות מומחים, אך דבר לא עזר. האירוניה היא שהיום גם היא מעוניינת לאכול מאכלים שהיא עצמה מנעה בעבר, היא לא מסוגלת. חלף זמן כה רב מאז טעמה לחם, שהיא כבר לא זוכרת את הטעם שלו. אנורקסיה, היא מספרת, הובילה אותה לחיי בדידות. "אף אחד לא נמשך אליי, למעשה אנשים נגעלו ממני". בכל הנוגע לזוגיות, מספרת ולריה, שהיא אינה מסוגלת להיות בזוגיות ולעשות מה שאנשים נורמלים עושים, כמו למשל ללכת למסעדה.
היום, מרגישה ולריה, שהצעד הנכון עבורה יהיה לשוב למוסקווה, שם היא מרגישה טוב יותר עם עצמה, והיא שואפת לממש את חלומה הגדול ולהפוך לאמא. זה הדבר היחיד שיכול לגרום לה לעלות במשקל. "אני רוצה מאוד שתהיה לי משפחה משלי. אני מרגישה שיש לי כל כך הרבה לתת. אבל כמובן שזה לא יהיה נכון לעשות את זה כל עוד אני חולה. זה לא יהיה הוגן כלפי התינוק. אני רוצה לנצח את האנורקסיה . אני מעולם לא ויתרתי על עצמי ואני ממש לא מתכננת לעשות את זה עכשיו".
