סיכום השנה בקטגוריית ניתוחים פלסטיים הוא נוהג מקובל אצל האמריקאים, וקצת פחות כאן בישראל. אבל כיוון שנראה שהניתוחים והפרוצדורות השונים רק הולכים וצוברים פופולאריות, אולי זה לא רעיון כל כך גרוע לאמץ את המסורת הזאת; לבדוק בסוף השנה האזרחית מה הכי הפריע לנשים ולגברים בישראל במראה שלהם, את מה הם הכי נוטים לשפר ולשפץ, ומה הולך לקרות בשנה הבאה. מה קרה ב-2010 בתחום הניתוחים הפלסטיים וההליכים הלא כירורגיים, ומה צפוי לנו ב-2011?
במקום הראשון: הגדלת חזה
בכל מה שקשור לניתוחים פלסטיים, הסטטיסטיקות של 2010 לא יפילו מהרגליים את הגבר או האשה הממוצעים שמסתובבים קצת ברחוב, צופים בטלוויזיה, ורואים שהרבה יותר אנשים עוברים שינויים גופניים. הגדלת חזה עדיין מככבת בראש הטבלה, לפי הנתונים שפרסם האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית. ניתוחי הגדלה בקרב נשים צעירות בגילאי 18 עד 40 היוו השנה 25 אחוז מסך הניתוחים.
את המקום השני, עם 20 אחוז מהניתוחים, תופס ניתוח אף, שמבוצע לשני המינים. אחריו, בהפרש לא גדול, ניתוחי עפעפיים לגיל 50 פלוס, עם 15 אחוז. למשבצת המקום הרביעי נדחקים שני ניתוחים עם 9 אחוז לכל אחד – מתיחת בטן פלוס הרמת חזה, והקטנת חזה לנשים מעל גיל חמישים. במקום הלפני אחרון, ועם סטטיסטיקה מכובדת של 8 אחוז, נמצאת הרמת פנים, בלי ציוני גיל או מין.
אבל ההפתעה שמורה לסוף – את המקום האחרון תופסים ניתוחים להצמדת אזניים, שמהווים 2 אחוז מכלל הניתוחים הפלסטיים שבוצעו בישראל ב-2010. הקליינטים העיקריים לניתוח זה הם נערים לפני הגיוס לצבא, שעומדים להסתפר קצוץ.
עדיף פרוצדורה שאפשר לחזור אחריה לעבודה
סטטיסטיקות של ניתוחים פלסטיים לא יכולות להיות שלמות בלי התייחסות להליכים לא-ניתוחיים שהולכים ותופסים תאוצה בעולם ובישראל. "אין ספק שהשוס הגדול של הטיפולים האסתטיים בשנים האחרונות זה ההזרקות למיניהן", אומר פרופסור יהודה אולמן, יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית. פרופסור אולמן מדבר על סדרי גודל של עשרות אחוזים יותר מאשר הניתוחים עצמם. "אנשים נוטים לעשות פעולות שהן יחסית מינימליסטיות, שניתן לאחריהן לחזור לעבודה כמעט באופן מיידי או אחרי יום-יומיים, ולא לעשות ניתוחים שמחייבים שהייה בבית של שבועיים".
למעשה, ההליכים האלה מביאים לירידה בכמות הניתוחים הפלסטיים, לפחות בחלקם. "זה נותן רענון ואיזושהי השהיה של הצורך בניתוח", מסביר פרופסור אולמן, ומתייחס בעיקר לאזור הפנים. הבוטוקס, שמטפל באזור השליש העליון של הפנים, והמילויים למיניהם, שמטפלים בשני השלישים התחתונים של הפנים. מנקודת המבט של המטופלים, היתרון בהליכים הללו הוא זמן ההחלמה הקצר, שבימינו הוא קריטי עבור אנשים עובדים.
עוד מגמה מעניינת, שגם היא התגברה בשנים האחרונות, היא ניתוחים שנלווים לירידה מסיבית במשקל, שלפי פרופסור אולמן גם נכנסו בצורה כזאת או אחרת לסל הבריאות בישראל. "אחרי שיורדים הרבה במשקל, לעור כבר אין את אותה אלסטיות והוא לא חוזר למקומו, ואז מבוצעות מתיחת בטן, הרמת ירכיים, הצרת זרועות, הרמה של החזה ושל הפנים, כי הכל נופל”.
באיזה גיל מותר להתחיל
מבחינת נתוני הגילאים של המטופלים שעברו השנה טיפולים אסתטיים, לא נרשם שינוי ממשי. לטענת פרופסור אולמן, ממוצע הגיל נשמר בשל שתי מגמות מנוגדות: “יש עליה מספרית בניתוחים לגילאים מבוגרים בגלל מודעות גבוהה יותר לנושא האסתטי, ומצד שני קיימת ירידה במספר המנותחים המבוגרים שנובעת מתופעת ההזרקות, שהן פיתרון פשוט, זמין, וקורץ גם לרופאים שאינם מומחים לכירורגיה פלסטית".
ויש גם בשורות לעתיד
קיימות לא מעט מגמות מעניינות בעולם הרפואה האסתטית, חלקן נמצאות בשלבים נסיוניים, וחלקן עומדות או-טו-טו להגיע לארץ. שווה לציין את הנסיונות להעשיר את השומן העצמי, שמשמש היום להזרקות והוספת נפחים לפנים ולגוף. בניגוד לחומרי מילוי אחרים, אם השומן נקלט באזור שאליו הוא מוזרק, הוא נשאר לתמיד. הבעיה היא שלא ניתן לחזות מראש כמה ממנו ייקלט. בימים אלה נעשים נסיונות להעשיר את השומן העצמי לצורך הזרקה בתאי גזע ובחומרים אחרים שמיועדים להגדיל את שיעור הקליטה שלו בגוף. "זה עדיין לא משהו שאפשר להכריז עליו כעל בשורה גדולה", אומר פרופסור אולמן, אבל צופה גידול בהזרקות השומן העצמי ב-2011.
הבשורה הגדולה ל-2011 היא בטיפולים חדשניים והליכים ללא ניתוח לפנים. בשנה האזרחית הבאה עלינו לטובה נוכל לעבור הרמת פנים בלי חתכים – על ידי החדרת חוטים ורשתות מתחת לעור, במטרה להעלות את רקמות הפנים שצנחו. עוד טיפול שייכנס לישראל הוא פילינג בלייזר מקוטע, שגורם לשיפור בקמטוטים, משפר חוסר אחידות של צבע בפנים, ומטפל בתופעות אחרות של הזדקנות עור הפנים, אך מאפשר זמן שהייה בבית קצר הרבה יותר מאשר טיפולי הפילינג הקיימים כיום.