מרסאל מייסון בת ה-46, היא גרושה ואמא לשלישייה בגיל 19 ולמרות איחולי המזל טוב, היא בהחלט לא בהריון. עם זאת, בשנה האחרונה היא מתמודדת עם מחלה שלא מעט נשים ממעטות לדבר עליה – מיומות (שרירנים) ברחם.
שרירני רחם הם גידולים שפירים לרוב, שמתפתחים ב-40% מכלל הנשים באזור גיל 35 ולקראת סוף העשוי החמישי לחיים הסיכוי לסבול מהתופעה עומד על כ-60%. לרוב, נשים שסובלות מהתופעה יחושו דימומים מוגברים, חולשה בעקבות הדימום, תכיפות במתן שתן ופגיעה בכושר הפוריות.
"זו תחושה מביכה שמעוררת אי נעימות ובכלל, לא נעים להסתובב עם בטן תפוחה", היא מספרת בראיון ל-mako נשים ומחליטה לשבור את שתיקת הנשים, אבל בעיקר את שתיקתם של הרופאים שהתקשו לאבחן אותה. "הגעתי לרופאים בגלל דימום ארוך ומוגבר של כ-15 יום. הרופא לא ידע לאבחן אותי ורק אחרי מספר שבועות נשלחתי בהקשר רפואי אחר, לעשות בדיקת C.T בגב. בדיעבד גילו שיש לי מיומות".
לדבריה, במהלך הפגישה עם רופא הנשים, הרופא הציע כריתת רחם כטיפול ראוי, מה שהותיר את מרסאל חרדה וחסרת אונים. "ברגע שהרופא העלה את זה כאופציה היחידה, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. שאלתי אותו אם יש אפשרות אחרת – וקיבלתי יחס מזלזל. יצאתי מהקליניקה שלו והייתי נחושה לשמוע חוות דעת נוספות של רופאים – לצערי הן היו דומות".
בעקבות ההמלצה הרפואית, מרסאל החליטה להמשיך ולסבול מתסמיני המיומות שהשפיעו קשות על השגרה היומית שלה. "לא יכולתי לקבל את הרעיון שיכרתו לי את הרחם", מסבירה ומתארת כיצד הדימום התמשך אבל גרוע לא פחות – הבטן שלה גדלה וקיבלה מראה של בטן הריונית.
כיום, כ-3,500 נשים נאלצות לעבור ניתוחי כריתת שרירנים או כריתת רחם כתוצאה מכך. הפתרון הכירורגי עדיין המועדף על ידי הרופאים בארץ, אך הצורך בו קטן בהדרגה, על פי דבריו של פרופסור יונה תדיר, מהמרכז הישראלי לשרירני רחם, "מי – שר".
"בינתיים המיומה גדלה לי בבטן ואני לא יודעת עד לאן זה יכול להגיע", מסבירה מרסאל שגודל בטנה דומה לשל בטן בשבוע ה-16 להריון. "יש לי כאבי בטן ולחץ על מערכת השתן. אבל מעבר לקושי הפיזי אני גם סובלת מקשיים מהסביבה. אני כל הזמן צריכה להסביר שאני לא בהריון. אני מרגישה שפולשים לי לחיים כשאני במצב רגיש. יש אנשים חצופים שמרשים לעצמם לגעת לי בבטן".
למרות הקושי הפיזי והחברתי, מרסאל מנסה להמשיך לשמור על שגרה, אך משתדלת להסתתר מאחורי בגדים רחבים כדי להימנע מתשומת לב ומתגובות חטטניות. "אני גם שמה חגורת בטן, זה כואב וחם לי כי אני מהדקת אותה ממש חזק". מרסאל עדיין מנסה למצוא אלטרנטיבות כדי להציל את הרחם שלה. והיא עדיין לא מוכנה לוותר.