אין תמונה
שימי לב, הניתוח לא מתאים לכולן

בשנת 1974 הומצא ההליך המודרני של שאיבת שומן, ומאז הוא נמצא ברשימת הניתוחים הפלסטיים הכי נפוצים. המשבר הכלכלי הצליח אמנם למתן את הנהירה הזו, אבל אפילו הוא לא הצליח לבלום אותה. ואנחנו אומרות – סבבה, אבל אם זאת הדרך שאת בוחרת בשביל להיפטר מהעודפים, מוטב שקודם תתוודעי לתהליך. אז הנה, כל מה שאת צריכה לדעת על שאיבת שומן, ועוד קצת.

לפני שמתחילים: ההכנות

לפני הכל, חשוב לדעת שניתוח שאיבת שומן אינו מתאים לכל אחת. בעלות עודף משקל גדול מאוד, למשל, לא יוכלו להיעזר בו, משום ששאיבה של יותר מ-6 ליטרי שומן בניתוח אחד היא מסוכנת ואסורה. גם בעלות יכולת ריפוי נמוכה, כמו נשים הסובלות ממחלות כרוניות (סוכרת למשל), לא יהיו מועמדות מתאימות לניתוח. אם הבדיקות וייעוץ הרופא קבעו שאת כשירה, תוכלו להחליט ביחד כמה שומן לשאוב ומאיפה. מרבית שאיבות השומן נעות בין 2 ל-3 ליטרים, ומתמקדות באזורים עתירי השומן בגופנו: הבטן, הישבן, הירכיים, המותניים, ולעתים גם הזרועות או הסנטר (הכפול).

השיטות

הטכניקה הבסיסית של שאיבת השומן משותפת לכל הניתוחים: מחדירים צינורית הקרויה קנולה לאזור המבוקש, ובאמצעותה שואבים את רקמת השומן החוצה. במרוצת הזמן צצו בשוק טכניקות נוספות, שנועדו להקל על פעולת השאיבה ולייעל אותה. ההחלטה מה הטכניקה המתאימה ביותר תלויה במיומנות של המנתח, ברצונות שלך ובכמות השומן שיש לשאוב. בגדול, אלה השיטות הקיימות:

השיטה הקלאסית – באים, שואבים, הולכים. בשיטה הקלאסית, בניגוד לאחרות, אין פעולה מקדימה לריכוך השומן, ולכן היא דורשת מן המנתח השקעת כוח לא מבוטלת. למרות שאין בשיטה הזאת כל פסול, היום כמעט לא משתמשים בה.

שיטת טומסנט – בשיטה זו מזריק המנתח לאזור המבוקש כמות גדולה מאוד של חומר נוזלי, המורכב ממים מיוחדים, משככי כאבים וחומרים העוזרים בהמסת השומן. לאחר ההזרקה מתבצעת השאיבה, שעלולה לארוך זמן רב, אפילו 4-5 שעות. יתרונה הגדול של השיטה הזו הוא שהיא כרוכה בהרדמה מקומית בלבד, ואובדן הדם בה מועט יחסית.

השיטה הסופר-רטובה – דומה לשיטת טומסנט, בכמה הבדלים משמעותיים: כמות הנוזלים קטנה בהרבה, השאיבה מהירה יותר ויש צורך בהרדמה כללית. חשוב להבדיל בין שיטת טומסנט או השיטה הסופר-רטובה לבין הזרקת נוזלים מינורית, הנהוגה גם בטכניקות אחרות. שתי השיטות הללו נפוצות פחות מאחרות בישראל, ולכן המנתחים צברו פחות ניסיון בהן.

קנולה רוטטת – הטכניקה הנפוצה ביותר בישראל. הניתוח מתבצע כרגיל, אך הצינורית שמשתמשים בה היא משוכללת יותר, ורוטטת במהלך השאיבה. הרטט מסייע בפירוק ובשבירה של השומן הנשאב, ובכך הופך את השאיבה לפשוטה, מהירה ויעילה יותר.

הפרוצדורה

למעט שיטת טומסנט, כל ניתוחי שאיבת השומן מתבצעים בהרדמה כללית. בתחילת ההליך מבצע המנתח חתכים זעירים באזור המבוקש, ודרכם מכניס את הקנולה לאזור רקמות השומן שמתחת לעור. בתיווך הקנולה יעבור כל השומן המיותר החוצה במנות קטנות, עד שתישאב הכמות הרצויה. הליך שאיבת שומן ממוצע אורך כשעה-שעתיים, אולם בשאיבות גדולות (או בשיטת טומסנט) הניתוח עלול להתארך.

זמן ההתאוששות

כדי להתאושש מן ההרדמה הכללית נדרש לרוב לילה באשפוז, ואם הכל תקין אפשר להשתחרר הביתה ביום למחרת. ההתאוששות הביתית היא כבר מורכבת יותר: בימים שלאחר הניתוח צפויים כאבים, נפיחות וחבלות תת עוריות באזור המטופל. כמו כן תיתכן דליפת נוזלים קלה מן החתכים שדרכם הוחדרה הקנולה. כל זה אמור לחלוף בתוך כמה ימים, ובמהלכם ניתן בהחלט להיעזר במשככי כאבים (באישור הרופא כמובן). אחרי ימים ספורים תוכלי לחזור לעבודה ולקיים שגרת חיים רגילה, אם כי זהירה.

האביזר החשוב ביותר שתצטרכי לדאוג לו לאחר הניתוח הוא חגורת לחץ, שתפקידה להדק את העור אל קווי המתאר החדשים של הגוף ולייצב את התוצאות. החגורה תלווה אותך צמוד-צמוד בערך חודש, ופרק זמן דומה יידרש לך לפני שתוכלי לחזור לבצע פעילות גופנית.


*התמונות מתוך סרטוני 3D באתר אסתטיקה

התוצאות

לאחר כחודשיים אמור תהליך ההחלמה להסתיים, והגזרה החדשה צריכה להסתמן באופן ברור למדי. עם זאת, ירידת הנפיחות עשויה לקחת עוד כחודש, וכך גם הסתגלות העור למצב החדש – כך שלמעשה התוצאות הסופיות יופיעו בתוך כשלושה חודשים.

לכמה זמן זה מחזיק?

נקודה חשובה מאוד שצריך לקחת בחשבון היא טווח ההשפעה של הניתוח. מצד אחד, תאי השומן שנשאבו נעלמו לצמיתות ולא יכולים עוד להתמלא. מצד שני, לצד התאים שנשאבו קיימים תאים אחרים, כך שסכנת ההשמנה עדיין מרחפת, ובגדול. יותר מזה, מכיוון שחלק מהתאים הוסרו, השמנה קיצונית אחרי הניתוח עלולה ליצור חוסר פרופורציות בגוף. כדי להימנע מהתוצאות הלא סימפטיות האלה את חייבת לחזור ולשנן לעצמך: שאיבת שומן אינה תחליף לתזונה מאוזנת ולפעילות גופנית סדירה, ואינה מונעת השמנה.

הסיכונים

איור של שתי נשים (צילום: istockphoto)
אף ניתוח לא יציל אותך מההמבורגר | צילום: istockphoto

במהלך שנות פעילותו השתפר הליך שאיבת השומן לאין ערוך מבחינת יעילות ובטיחות, ובכל זאת – עדיין קיימים סיכונים וסיבוכים שכדאי להביא בחשבון. במהלך הניתוח, בייחוד אם הוא כרוך בהרדמה מלאה, עלולים לצוץ קשיים נשימתיים, זיהומים, פגיעה באיברים פנימיים, אלרגיה לחומרים המוזרקים או לחומרי ההרדמה ודימום. שאיבת השומן עלולה גם להוביל לירידה במאזן הנוזלים, וכדי למנוע זאת יש לעקוב אחר מצב הנוזלים בגוף. כל הסכנות האלו תקפות במיוחד בניתוחים רחבי היקף, וזו הסיבה שאסור לשאוב יותר מ-6 ליטרים בניתוח.

סיכון נוסף, אם כי נדיר מאוד, הוא היווצרות קרישי דם. סיכונים אפשריים נוספים לאחר הניתוח כוללים אי סימטריה של צדי הגוף, אובדן תחושה באזור הניתוח, שינויים בצבע או במרקם העור ואי ריפוי של הצלקת. עוד תופעה אפשרית היא עודפי עור, משום שלא תמיד העור נצמד כראוי לקו המתאר החדש של הגוף. כדי להקטין ככל האפשר את הסיכונים יש לבחור במנתח מנוסה ואמין, ולדבוק בהוראותיו לפני ואחרי הניתוח.

כמה עולה?

שאיבת שומן היא מהניתוחים הפלסטיים היקרים ביותר. עלות ממוצעת לניתוח עומדת על 10,000-15,000 שקל, אולם המחירים יכולים לטפס עד 20,000 שקל - תלוי בשיטה הנבחרת וברופא המנתח.

העתיד כבר כאן

כמו במרבית תחומי האסתטיקה, גם בתחום המלחמה בשומן המיותר המגמה העולמית היא העדפה של טיפולים לא פולשניים. בעקבות זה החלו בשנים האחרונות לצוץ טיפולים להמסת שומן, שאמורים לטפל במצבורי שומן עקשניים בעזרת קרני לייזר או אולטרסאונד, להמס אותם ולשלוח אותם לפירוק במערכת הלימפה. במרבית המקרים הטיפולים האלה התגלו כלא מספיק יעילים, אולם טיפולי המסת שומן שהתמקדו בכמויות שומן קטנות, או כאלה שהיוו הקדמה לשאיבת שומן – הניבו תוצאות טובות.

 >> למדריך המלא להסרת שיער