מיד עם צאת גליון 'את' האחרון, שהכריז על 100 המשפיעים בתעשיית האופנה בישראל פגשנו את ראובן כהן, מחלוצי תעשיית האופנה בארץ, שהגיע למקום ה-7 והמכובד:
קודם כל ברכות על הזכייה במקום ה-7 ברשימת המשפיעים בעולם האופנה. אתה מתייחס לטייטל הזה ברצינות?
"אני מתייחס לכל מה שאני עושה מאוד ברצינות, אני עושה את הכל מאהבה, לכן אני מחזיק מעמד בתחום הרבה שנים, ושמח לראות שזה מוכר ומוערך בסביבה."
זה הפתיע אותך?
"האמת היא שאני לא תחרותי, לא אוהב דירוגים ומספרים, וכשהבנתי שזה קורה, הבעתי את דעתי שזה צריך להיות ללא הדירוג. אני שמח להיות ברשימה בכזה מספור גבוה, אבל חושב שקשה מאוד לאמוד יצירתיות וכשרון בצורה כזו. אני מבין את הצורך העיתונאי של זה, וזה באמת היה גיליון מרתק ויפה."
מה לדעתך הביא אותך למעמד כזה גבוה בתעשיית האופנה?
"אני לא משתעמם ממה שאני עושה, אני באמת נהנה מזה. זה מה שמשאיר אותי במקום שאני נמצא בו. אני נהנה למצוא דרכים חדשות להביע את העולם הויזואלי של הלבוש והמראה, ומתייחס לזה כיצירה."
מה דעתך על מה שקורה בתחום הסטיילינג היום?
"סיימון אלמלם הוא אחד הסטייליסטים שאני מאוד מעריך בתעשייה, ויש גם לא מעט סטייליסטים חדשים ומוכשרים כמו יונתן פרינרמן, אייל אזרזר ועוד. אני מאוד אוהב לראות עבודות של סטייליסטים. העולם הזה נעשה יותר ויותר מעניין מרגע לרגע"
מה מבדיל אותך מסטייליסטים אחרים?
"אופנה בעיני היא דבר פונקציונלי, היא דבר חולף, ואני לא מתייחס לזה כאמנות גרידא. כל חצי שנה אני מחפש דרך חדשה להביע את אותו הדבר, ומהבחינה הזו אני מוחק כל חצי שנה את מה שהיה קודם, ומתחיל מחדש. את החורף האחרון מחקתי לפני חודשיים. אני כבר חזק בתוך בעונות הבאות".
ומה תחזית הטרנדים לאביב/קיץ באמת?
"נראה המון צבעי גלידה, ממתקים וצבעי פסטל, עד שנקיא את זה. ככה עובדת השיטה הכלכלית של הטרנדים: ממאיסים עלינו משהו כדי שנקנה משהו חדש. יש לך בארון מכנסיים, חולצה, סוודר, נעליים- נכון? אז למה לך לקנות חדש? טרנדים זו שיטה כלכלית של קרטלים גדולים שלועסים משהו עד כדי מיאוס ומייצרים אצל הקונים את התפיסה, שמה שיש להם בארון זה לא טוב מספיק וצריך חדש".
אז איך שורדים את זה מבלי להפוך לקורבן אופנה?
"אני לא רואה טלוויזיה, לא קורא עיתונים וככה אני שורד את זה. משתדל לא לצרוך את כל הדבר הזה. אדם צריך להבין שכשהוא מתבונן בארון שלו – הוא מסתכל על מה שיש לו ולא על מה שאין לו. זה מצחיק שזה בא ממני, אדם שפועל בתחום האופנה כבר המון שנים, אבל אנשים צריכים לדעת ולהבין קודם כל שיש להם, ועכשיו צריך לבדוק איך לשלב, ואם לקנות אז לדאוג שישתלב".
"פעם הייתי יותר נופל לטרנדים, היום יש יותר משהו שמגדיר אותי, שאני אוהב. מה מאפיין את הלבוש שלי? אני לא מכור למותגים, אין לי את הקטע הזה של המיתוג ויש לי חולשה גדולה לנעליים. שם אני יותר בררן. יש לי תקופות של צבעים, תקופות כחולות, אפורות, שחורות. אני מאוד מעריך את הרשתות הגדולות שבעזרתן אפשר היום להתלבש יפה ומכלום."
קווים לדמותה של המתלבשת הישראלית:
"זו שאני מכיר, באה מהמקום האורבני של תל אביב ואני רואה שהיא משתפרת ומפתחת סגנון אישי ולוק שלה, קצת יותר בטוב טעם. הכניסה של הרשתות הקלה עלינו וגם ההתפתחות של האופנה הישראלית עושה את שלה. חברות כמו קסטרו למשל, הבינו שהן צריכות להיות עם היד על הדופק והן עוזרות גם למי שנמצא בפריפריה להיראות קול. כל אשה רוצה להיראות במיטבה, לא משנה איפה היא נמצאת".
ובכל זאת?
"תשמעי, אי אפשר באמת להתלבש כאן. רק בחורף אני אוהב להתלבש. בקיץ אני לא מסוגל לשים עליי שום דבר חוץ מגופייה. אנחנו מקום קטן ששמונה חודשים בשנה חם כאן וזה לא הקיץ של אירופה שאפשר ללבוש ז'קט קליל, כך שרוב הזמן פשוט קשה להתלבש."
על איזה כלל מרכזי כדאי להקפיד כשמתלבשים?
"פשוט להבין את הקשר בין הגוף שלך לבגד. להיות קשובה, ולהבין כשמשהו לא נראה טוב או כן נראה טוב. זה מקום של האדם עם עצמו מול המראה. אין לי תשובה חד משמעית לזה, למעט להקשיב לתחושות בטן."
"דנה פרימן, דורית בר אור, אפרת גוש, אמילי קרפל. אני אוהב מאוד את איך שליסה פרץ לבושה, יש לה סגנון אישי מובהק. גם את איתי יעקב אני אוהב, את חן מהמדור חיננית בעיתון 'את'".
איזה מעצבים ישראליים אתה אוהב?
"מאוד מאוד מאוד אוהב את יוסף ואת מה שהוא עושה, הוא וירטואוז של אופנה. אלון ליבנה הוא ילד מוכשר ביותר. נתנאל זיקרין הוא עדין ויודע לעבוד, דורית בר אור הביאה עולם שלם ומפתיע וגם מסחרי, אניה פליט כשרונית מאוד בעיני. יפית אוחיון, ממש מדלות החומר, עושה בגד שיושב טוב על הגוף. יש לנו כאן המון מעצבים מאוד מאוד מוכשרים. בשניים שלושה דורות אחרונים כל הנושא של המעצבים עלה ופרח".
אתה חושב לעשות משהו בכוון של גדי אלימלך ולהרים קולקציה וחנות משלך?
"יש לי מחשבות בראש, אבל אני לא רוצה כרגע לשתף"
אתה אייקון אופנה?
"זה משהו שאת יכולה להגיד עלי, אבל אני לא אעיד על עצמי. אם אני כזה, זה לא שהתכוונתי להיות. האייקונים הגדולים הם פשוט הם, והוכתרו כאייקוני אופנה בגלל מה שהם. החברה היא שמגדירה אותם כאלה, לא הם את עצמם. לעומת זאת מי שמתאמץ להיות אייקון אופנה לא יהיה כזה באמת".
רוצה לדעת איזה אקססוריז, נעליים ובגדים ראובן אוהב במיוחד? כנסי לגלרייה