אני בהחלט חושבת שלמדתי משהו בחודשים האחרונים על איך להתלבש: גם איזה מתווה כללי של עשה ואל תעשה בבגדים, גם קיבלתי טיפה בטחון להעז וללכת על שילובים או בחירות שפעם הייתי חוששת לעשות, והכי חשוב - הבנתי שצריך להשקיע עוד טיפה מאמץ, להמשיך למדוד גם אם כבר נגמר הכוח, לא להתפשר ולא לקחת משהו שנראה פחות ממעולה. זה לא עניין של כסף, אלא יותר של מנטליות ודבקות במטרה.
את השיעורים החשובים האלה אני חבה למנטורית שלי, עורכת FF סיון דה ליאו, שהעיפה לי 8 מתוך 12 מעילים מהארון וגם קטלה לי את ארון הנעליים, בגדי החג ובגדי היום-יום. בקיצור, תוך כדי שהיא מסבירה לי מאילו פריטים במלתחה שלי אני ממש צריכה להיפרד, סיון לימדה אותי גם אילו פריטים ממש כדאי לי לאמץ. ועם הידע הזה יצאנו הגורו שלי ואני לקניון, למבחן הסיכום של פרויקט השדרוג שלי.
נכנסתי לבדי לאחת החנויות והתחלתי לחפש לעצמי משהו שווה. די מהר אחרי שהתחלתי למדוד ניגש אליי אחד מהמוכרים והציע לי, כאילו בכוונה לדרוך לי על היבלת, לעזור ולבחור לי בגדים שיותר יתאימו לי.
"אבל זה המבחן שלי, אני צריכה לבחור לבד!", גערתי בו. בחנות נוספת כמעט התפתיתי לפנות למוכרת ולשאול אותה איזו חולצה כדאי לי לשדך למכנסיים – אבל לא! הזכרתי לעצמי שהמטרה היא להתמודד עם השאלה בעצמי. אז מדדתי כמה דברים והצטלמתי, ואז הגיע תורה של סיון.
כרוח סערה היא עברה בחנות וזרקה עליי שלל פריטים, שאת רובם בחיים לא הייתי שוקלת לנסות לבד. על רוב הבחירות שלה לא הסכמנו. אני חשבתי שאני נראית בהן נורא ואילו היא התמוגגה ומלמלה "מושלם, מושלם". אז מכיוון שאני צריכה קצת רוח גבית, תהיו חברים ותעזרו לי לקבוע האם עברתי את המבחן. הנה לפניכם כל הלוקים שמדדתי, ועכשיו נסו לנחש מתי התלבשתי לבד ומתי סיון הלבישה אותי.
אין ספק שהבחירות של סיון הרבה יותר מלאות סטייל משלי, אבל בסופו של דבר זה עניין של טעם. המראה האינדיאני שגרם לה להתעלף גרם לי לייצר קולות של דהרת סוסים, השמלה הצבעונית במראה וינטג' פשוט לא ישבה עליי טוב ומראה הבוהו-שיק עם הג'ינס המתרחב נראה לי סמרטוטי. לגבי חצאית העור אני חייבת להודות שבעולם מקביל, שבו לא הייתי נועה יחיאלי, אולי הייתי לובשת אותה, כי אין ספק שהמתניים שהיא יצרה לי הם לא מהעולם הזה. אבל אנחנו בעולם הזה, ובשביל נועה יחיאלי - גם זו שלאחר השדרוג - חצאית עור שחורה זה עדיין קצת יותר מדי.
מנגד, מתוך חמישה אאוטפיטים שאני בחרתי לעצמי סיון קטלה לחלוטין רק שניים: את שמלת הפסים (ובצדק, היא באמת עושה לי בטן) ואת מכנסי הבד (לא בצדק, כי בעיניי זה ממש לוק חמוד וכיפי). כלומר, די הצלחתי עם שלושה – וזה בהחלט גורם לי להרגיש שבאיזשהו אופן עברתי את המבחן. בכל מקרה, קיבלתי תיאבון: ממש מתחשק לי ללכת עכשיו לשופינג לבד, כשדמותה של סיון מלווה אותי רק ברוחה (טוב נו, וגם בוואטסאפ).
בפעם הבאה אני אספר על 10 דברים שלמדתי בזמן שהפכתי לכוסית