ב"להב 433", היחידה הארצית למלחמה בפשע המאורגן, מאוד אוהבים מסיבות עיתונאים. למעשה, נראה שהיחידה מפגינה חיבה מיוחדת לכלי התקשורת. סקירה של המעצרים שביצעה בשנים האחרונות מגלה שרבים מהם התרחשו בצמוד לצוותי צילום שהוזמנו מראש מהטלוויזיה, מאתרי אינטרנט גדולים ומעיתונים. כך בדיוק קרה גם במהלך מעצרו של יו"ר ועד העובדים בנמל אשדוד, אלון חסן, בחודש מאי השנה. המעצר תועד על ידי ynet, וחסן צולם כאשר הוא נעצר בביתו ויורד כבול באזיקים ממשאית העצורים.
חסן עוד יצא בזול. במקרה של ראש עיריית בת ים שלומי לחיאני, שנעצר לפני כשנה בגין שורת עבירות מרמה והפרת אמונים, התלווה אל השוטרים צוות צילום של חדשות ערוץ 2, אשר תיעד את מעצרו דקה אחר דקה, בצורה משפילה במיוחד. ההתנהלות הזו צרמה גם לבית המשפט, עד שאפילו בגזר דינו של לחיאני תקף בחריפות השופט בני שגיא את המשטרה: "מעצרו של אדם, כל אדם, הינו מורכב ובעל אלמנטים משפילים. מתקשה אני להבין מדוע התנהלה המשטרה כך. הכשל הוא כשל משמעותי. זכויותיו של לחיאני נפגעו ללא הצדקה".
כידוע, ההמולה הגדולה סביב מעצרו של לחיאני הסתיימה לבסוף בקול ענות חלושה. על לחיאני נגזר עונש קל יחסית - שישה חודשי עבודות שירות, לצד קנס כספי והרחקה מהשירות הציבורי לשבע שנים - ומרבית העבירות החמורות שבהן הואשם נמחקו.
כל זה לא עצר לרגע את מסע יחסי הציבור של להב 433, שכיום היא היחידה הכי מיוחצנת במשטרת ישראל. דוברות המשטרה טורחת לשלוח לכלי התקשורת מאות הודעות מדי שנה הנוגעות לפעילות היחידה. לא רק אישי ציבור מקבלים סיקור וי-איי-פי, גם עבריינים בכירים כמו אבי רוחן, ראש ארגון פשע בשרון, זוכים למעצר ראווה מסוקר היטב. בנובמבר 2013 נעצר רוחן בחשד שתכנן סדרת חיסולים של עבריינים יריבים. במשטרה הזדרזו לפרסם הודעות בנוגע למעצרו, אבל רוחן שוחרר ממעצר, מבלי שהוצגה אף ראיה נגדו.
כך בדיוק קרה גם עם העבריין דרור אלפרון, בנו של יעקב אלפרון שנעצר שבועות ספורים אחרי רוחן בחשד למעורבות ברצח כפול של עבריינים בפתח תקווה. להב 433 פרסמו הודעות, והזמינו את כלי התקשורת לבית המשפט, אבל כעבור ימים ספורים התברר שגם המעצר הזה לא מחזיק מים ואלפרון שוחרר.
"בלהב 433 קודם עוצרים ואחר כך חוקרים", אומר שוטר לשעבר מהיחידה, וקצין אחר ששירת בה מחזק: "זו יחידה שאוהבת יחסי ציבור. דואגים לתעד מעצרים של סלבריטאים או אנשים מוכרים כדי לזכות בתהילה ולהשפיל אותם, כך שיפלילו את עצמם בחקירה. במקום להגיע לבית המשפט עם חומר ראיות מבוסס, הם עוצרים חשודים על בסיס רסיסי מידע ושמועות".
אפשר היה עוד להתמודד עם חיבתה של להב 433 לחשיפה תקשורתית, לו הייתה מציגה גם מספיק תוצאות ופענוחים שאפשר להתגאות בהם. אבל היחידה מציגה נתונים לא מרשימים במיוחד בכל הנוגע לפענוח תיקי פשיעה חמורה. מאז הקמתה הצטברו עשרות תיקי רצח שהיחידה נכשלה בפיצוחם: כ-30 בני אדם, בהם חברים בארגוני פשיעה ואזרחים, חוסלו בשנים האחרונות ברחבי הארץ בעזרת מטענים שהוטמנו בכלי רכבם. חוקרי להב 433 לא הצליחו לפענח עד היום אפילו תיק אחד. כמה בעלי מעבדות חומרי נפץ נעצרו, אבל לא נמצא קשר בינם לבין החיסולים או לעבריינים.
יותר מ-25 בני אדם נרצחו בשנים האחרונות - בשרון, בתל אביב, בחולון ובמקומות נוספים - כשהמכנה המשותף ביניהם הוא הפעלת צ'יינג'ים (חלפנות כספים). זאת אחת הדרכים בהן העולם התחתון מלבין מיליארדי שקלים בשנה, ולפיכך מתלקחים סביבו לא פעם קרבות פנימיים בין ארגוני הפשיעה. גם במלחמה על הצ'יינג'ים נעצרו חשודים - אבל כולם שוחררו. "זו יחידה כושלת", קובע קצין בכיר במשטרה, "יש ביחידה הזו הרבה שומן, היא נהנית מתקציבים רבים, אבל ביחס לתוצאות - זה פשוט בזבוז כספי ציבור".
"הפכנו לבדיחה. לא כבוד גדול לשרת ביחידה הזו"
יחידת להב 433 הייתה אמורה להיות האף.בי.איי הישראלי, היהלום שבכתר. אבל היום, שש שנים לאחר שנוסדה, היא רחוקה מאוד מהחזון שהביא להקמתה. היחידה הוקמה ב-2008, כמחלקה בתוך אגף המודיעין של משטרת ישראל, ונוסדה ביוזמת השר לביטחון פנים דאז אבי דיכטר, מפכ"ל המשטרה דאז דודי כהן וראש אגף חקירות דאז יוחנן דנינו.
להב 433 מכנסת תחת כנפיה חמש יחידות מרכזיות: היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה); היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל); היחידה הארצית לחקירות כלכליות (יאל"כ), והיחידה ארצית לאיתור גניבות כלי רכב (אתג"ר). היחידה החמישית היא "הגדעונים" – יחידת שוטרים סמויים המבצעת מעצרים מורכבים ובעלי סיכון גבוה (זהות חברי היחידה נשארת סודית). המספר 433 מסמל את ארבע היחידות הארציות שסונפו אליה ו-33 מסמל את מספרה של יחידת הגדעונים.
ההחלטה להקים את להב 433 יצרה ציפיות גדולות. לא פחות מ-1500 שוטרים גוייסו ליחידה. על פי הערכות המשטרה מקציבה למעלה ממאה מיליון שקל בשנה ללהב 433, בלי לספור את האמצעים הטכנולוגיים שהם נעזרים בהם, כולל הוצאת תדפיסים של טלפונים סלולריים ואיכונים לעבריניים, שעולים לקופת המשטרה עוד עשרות מיליונים בשנה.
זה חזון היחידה, כפי שהוא מופיע באתר האינטרנט של המשטרה: "היחידה תוביל מאבק כלל מערכתי לצמצום תופעות הפשיעה החמורה הארצית, הבין-לאומית והשחיתות הציבורית, ומאבק נחוש בארגוני הפשיעה במטרה להגן על שלום הציבור ועל ביטחונו".
"הציפיות היו בשמיים, הייתה התרגשות, תחושה שסוף סוף נוכל לטפל בארגוני הפשיעה בצורה יותר יעילה", נזכר ניצב בדימוס ששירת ביחידה רגישה במשטרה. "המטרה הייתה לחסל את ארגוני הפשיעה, להחזיר את השקט לרחובות ואת האמון של האזרחים במשטרה. אבל בדיעבד מה שנוצר זה תמנון מפלצתי עם זרועות ארוכות, שהסתבכו אחת בשנייה ואיבדו את הדרך".
לאחר תקופה ארוכה של כשלונות בפענוח תיקים, שציירו את תדמיתה של היחידה ככושלת, הגיעה פרשת הרב יאשיהו פינטו ויחסיו ההדוקים עם מפקד להב 433 דאז, מנשה ארביב וריסקה את תדמיתה של היחידה סופית. ניצב ארביב נאלץ לפרוש מהמשטרה לאחר שהרב פינטו הפך לעד מדינה והפליל אותו לכאורה בקבלת טובות הנאה. הפרשה חשפה קשרים עבותים ומורכבים בין קצינים בכירים ביחידה לבין הרב פינטו, הציגה אותם כמי שהדליפו מידע על חקירות לבקשתו, ופגעה אנושות באמינותה של היחידה. במשך כחצי שנה היא התנהלה ללא מפקד. רק לאחרונה מונה ניצב רוני ריטמן למחליפו של ארביב.
"פרשת פינטו הייתה מכה קשה מאוד, ועד היום לא התאוששנו מזה", טוען שוטר ביחידה. "זה הפך אותנו לבדיחה וללעג וזו תחושה ממש לא נעימה. לא כבוד גדול לשרת ביחידה כזו".
עוד לא הספיקו להתאושש מפרשת פינטו, ומיד נחתה על להב 433 פרשת רונאל פישר. לפני כשלושה חודשים נעצר פישר בחשד לסחר במידע מתוך המשטרה לטובת לקוחותיו. עו"הד פישר היה מקורב לקצינים בכירים בלהב 433 ואף ייצג כמה מהם בעניינים שונים. על פי החשד, גם פישר קיבל מידע רגיש ביותר בנוגע לחקירות שהתנהלו על לקוחותיו. "אנחנו כמו מתאגרף שחוטף נוקאאוט, מנסה להתרומם, ואז חוטף עוד ועוד אגרופים", מוסיף השוטר, "זה שלקח להם חצי שנה למנות ליחידה מפקד חדש רק מראה לך עד כמה היא ממש לא מעניינת אף אחד במשטרה".
וזה לא נעצר כאן: במגירה של מפכ"ל המשטרה דנינו שוכבים עשרות דוחות ביקורת על המשטרה, שנערכו על ידי המשרד לביטחון פנים. לפני כחצי שנה אסרה המשטרה על פרסום 21 דוחות מתוך אלו שהוגשו. אחד החריפים שבהם, שהוגש לפני כשנתיים ונערך על ידי המבקר יצחק שגב, עסק ביחידת 433. הדוח עב הכרס, שנכתב לאחר שורה של שיחות עם קצינים ביחידה, חשף ליקויים קשים בהתנהלות בתחום המודיעיני והמבצעי. אלא שהמפכ"ל דנינו, המרבה לנאום על חשיבות השקיפות במשטרה, וגם השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', מסרבים לאפשר את פרסום ממצאי הדו"ח.
עם מפקד לשעבר שנחשד בעצמו בקבלת טובות הנאה, לא מפתיע למצוא בלהב 433 גם שוטרים נוספים שסרחו. רכז המודיעין של היחידה, גלעד גרנביץ', נעצר באחרונה בחשד שהדליף באמצעות חוקר פרטי מסמכים סודיים ומסווגים הנוגעים לחקירה של העבריין אלי מוסלי בתמורה לשוחד של 100 אלף שקל. מוסלי סירב לשלם את הכסף בנימוק שהמידע שהעביר גרנביץ' לא רלוונטי. בעקבות הפרשה הוחלט לבצע בדיקות פוליגרף תכופות לשוטרים ביחידה.
"ברור לכולם שגרנביץ' הוא לא הסוס הטרויאני היחיד בלהב 433", אומר גורם ביחידה, "השוטרים לא מרוויחים משכורות גבוהות והפיתוי לשמש סוכן של עבריינים ולהעביר להם מידע מסווג תמורת שוחד של מאות אלפי שקלים הוא גדול מאוד. הפרשה של גלעד היא תקלה חמורה, והנזק יכול להיות בלתי הפיך".
"חוששים לפרק את היחידה כי זו תהיה הודאה בכישלון"
אחת הבעיות העיקריות שמקשות על להב 433 היא העובדה שבינה לבין מרבית היחידות המרכזיות של המשטרה שורר נתק מוחלט. זה כולל גם הימנעות מהעברת מידע מודיעיני על ארגוני פשיעה. "נוצרו בעיות של אגו בין שאר היחידות המרכזיות (ימ"רים) ל-433", מסביר קצין מודיעין. "אני יכול להבין את זה: שוטרים בימ"רים, שקורעים את התחת 24 שעות ביממה, לא מוכנים להיות פראיירים ולספק מידע לשוטרים, שרוב הזמן יושבים בבניין ממוזג בלוד ולא מסתובבים בשטח. ככה קורה שהיחידות שומרות לעצמן את המידע כדי שלהב 433 לא יגרפו את הקרדיט".
אז האם הבעיה של היחידה טמונה בפיקוד כושל ובאתיקה לקויה או שהבעיה מתחילה בכלל מעצם קיומה? "ליחידות המרכזיות יש יותר יכולת מודיעינית ומקורות מידע טובים יותר בשטח כדי לפענח תיקי רצח ולטפל בארגוני הפשיעה", טוען קצין משטרה בכיר, "אבל האגו של בכירי המשטרה לא מאפשר להם להודות בטעות, והם ממשיכים לזרוק את הכסף על יחידה כושלת".
"בכסף שהשקיעו ביחידה הזו אפשר היה לתגבר את התחנות והיחידות המרכזיות ברחבי הארץ ולהביא תוצאות הרבה יותר טובות", מוסיף קצין בכיר מאוד, "לא יתכן שרכז מודיעין בלהב 433 יעבוד בשלט רחוק, יישב במבנה היחידה בלוד וינסה לטפל בפשיעה חמורה בדרום או בצפון. הוא לא חי את השטח כמו רכז מודיעין ביחידה מרכזית, שמכיר כל עבריין ועבריין ושמקורות המודיעין שלו אמינים וטובים. הבעיה היא שאם המפכ"ל יודה שהיחידה נכשלה תהיה רעידת אדמה, אז כולם שותקים".
הוכחה ניצחת ליריבות בין להב 433 לשאר היחידות המרכזיות במשטרה התגלתה כשלפני כשנה וחצי ביקש ניצב יורם הלוי, בעברו מפקד היחידה בעצמו (וכיום מועמד לתפקיד המפכ"ל) מהמפכ"ל הנוכחי דנינו, להעביר את הטיפול בארגון הפשיעה של שלום דומראני מלהב 433 ליחידה המרכזית של משטרת מרחב לכיש. דנינו דחה את הבקשה על הסף.
"אם המפכ"ל היה מאשר את הבקשה של הלוי, זה היה יוצר תקדים שלמעשה מביע חוסר אמון ביחידה ובכך גורם לעוד ניצבים לבקש להעביר חקירות ארגוני פשיעה ליחידות המרכזיות שלהם", טוען בכיר במשטרה, "כל היחידה הזו היא בלוף. חוקר, בלש או רכז מודיעין ביחידה מרכזית יכול להביא תוצאות הרבה יותר טובות מאשר שוטרי להב 433'".
למרבה האירוניה, היחידות המרכזיות אכן מציגות תוצאות מוצלחות הרבה יותר בכל הנוגע למלחמה בפשע המאורגן. כך, למשל, היחידות המרכזיות במרחב הנגב ובלכיש החלישו מאוד בשנים האחרונות את ארגוני הפשיעה של האחים חגי וניבי זגורי (השניים נשלחו לשבע ול-15 שנים בכלא); הפעילו חמישה עדי מדינה ופגעו אנושות בארגון הפשיעה של האחים מגידיש, יריביו של דומראני. ימ"ר חוף וימ"ר צפון, לעומת זאת, תפסו על חם מהנדסי חבלה בכירים, שהניחו מטענים כדי לחסל חשבונות עם יריבים. בעקבות המעצר הם נכלאו והמשטרה חילטה את רכושם, בערך של למעלה מחצי מליארד דולר. אין ספק שנדרשת עוד עבודה רבה, אבל ההצלחות האלה מוכיחות שאפשר להגיע לפענוחים ולהרשעות.
עו"ד אבי עמירם, מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, המכיר מקרוב את פעילות היחידה מסביר שעיקר הבעיה היא היעדר תחרותיות. "בעבר יאחב"ל ויאח"ה פעלו באופן עצמאי והגיעו להישגים גדולים הרבה יותר", הוא אומר, "זה קרה כיוון שהן היו יחידות עצמאיות, והעצמאות יצירה תחרות בריאה ויצירתיות בעבודה המשטרתית. היום, היחידות המרכזיות נראות מיותרות כי להב 433 לכאורה עושה את העבודה שהם עשו - אבל לצערי, לא באותה איכות. ימ"ר תל אביב היתה פעם יחידת עילית במשטרה, היה שם רעב גדול להצליח ולהגיע להישגים. אבל היום אף ימ"ר במשטרה לא יכול לטפל בארגון פשיעה בלי אישור של להב 433, והמצב הזה בעייתי מאוד".
"כשהם עוצרים אותך, אתה יודע ב-90 אחוז שתלך הביתה"
אפשר לדעת שמצבה של יחידה משטרתית גרוע כשאפילו עבריינים בכירים לועגים לה. מבחינתם, כמובן, חוסר התפקוד של היחידה הוא ברכה. "פעם, כשהייתי נעצר ומגיע לימ"ר תל אביב או לימ"ר נגב לחקירה, היה לי ברור שזה אחרי שהם תפרו אותי מכל הכיוונים", משחזר א', עבריין מדרום הארץ, "רכזי המודיעין היו מושרשים בשטח, היו האזנות סתר, אפילו הביאו נגדי עד מדינה. להב 433 זו בדיחה עצובה. כשהם עוצרים אותך אתה יודע ב-90 אחוז שתשתחרר ותלך הביתה. אתה מגיע לחקירה, משאירים אותך חמש, שש שעות בחדר, בינתיים החוקר מתעסק בעניינים אישיים ובסוף, במקרה הטוב, הוא חוקר אותך אולי 20 דקות".
אבנר הררי, עבריין בכיר שהוגדר בזמנו על ידי המשטרה כמחסל מספר אחת של העולם התחתון, למרות שמעולם לא הורשע, אפילו הגדיל לעשות ושיגר מכתב חריף ליו"ר ועדת הפנים של הכנסת ח"כ מירי רגב, לשר האוצר יאיר לפיד ולמבקר המדינה יוסף שפירא, בדרישה לחקור את הנעשה ביחידה.
הררי, שמרצה עונש של 16 חודשים בכלא "רימונים", כתב במכתבו, בין השאר: "להב 433' הוא גוף חולה וכושל שלא הוכיח את עצמו. ההוכחה לכך היא שהוא כושל פעם אחר פעם בפענוח של פשעים ועובדה זו אינה מצדיקה את קיומו. במקום לעבוד הם ממהרים לפנות לכלי התקשורת ולבסוף ההר מוליד עכבר. הפשע גואה ומתגבר מיום ליום ואין שום הצדקה לכסף הרב שנשפך. זו יחידה כושלת שלא מגיעה להישגים שמצדיקים את קיומה".
מה טומן עתידה של להב 433? פירוק או רפורמה, הודאה בכשלון או החייאה מחדש? בשלב הזה, האיש היחיד שיודע את התשובות הוא המפקד החדש שלה, ניצב רוני ריטמן. "צריך לקוות שריטמן ינקה את האורוות ויבנה את היחידה מחדש", מסכם קצין בכיר, "אחרת כל ההשקעה האדירה הזו פשוט תרד לטמיון".
תגובת משטרת ישראל: מדובר באסופת טענות הזויות וממוחזרות של הכתב, אשר אינו מסקר או חשוף לעבודת היחידה, אולם פונה לעתים קרובות עם שאילתות המזוהות מגרונם של גורמים שלהם אינטרסים מובהקים לפגוע במשטרה בכלל ובלהב 433 בפרט.
להדגיש, כי הטיפול האפקטיבי והנחוש בפשיעה החמורה והמאורגנת הן ע"י להב 433 המאופיינת בראייה ארצית חוצת מחוזות והן ע"י הימ"רים הפועלים עמה בשתוף פעולה פורה, מוכיחה הצלחה רבה.
הצלחת המשטרה בטיפול בארגוני הפשיעה בכלל ושל להב 433 בפרט, הביאה לכליאתם של מרבית ראשי הארגונים, לצד אלה שירדו מהארץ וכן פגיעה קשה בצינור החמצן הכלכלי של אותם ארגונים, הודות למודל אפקטיבי של תקיפה כלכלית, שאפשר חילוט של למעלה מ-300 מיליון ש"ח מאותם ארגונים ע"י להב 433.
להב 433 הינה יחידת עילית חשאית וככזאת פעילותה המקצועית מתבצעת הרחק מאור הזרקורים, אולם תוצריה באים לידי ביטוי בסופו של יום במתן ביטחון לציבור, וכל טענה אחרת ראוי שתדחה על הסף.