השבוע נערכו בחירות היסטוריות בטורקיה: הבחירות הראשונות לנשיאות. הפתעות מיוחדות לא נרשמו, וכשלמעלה מ-50 מיליון אזרחים טורקים התייצבו בקלפיות, היה זה רג'פ טאיפ ארדואן, 60, ראש הממשלה המכהן מזה קרוב לעשור, שקיבל את מירב הקולות. המשמעות: הוא יוכל לכהן בתפקיד הנשיא לשתי קדנציות לפחות, ולכן כנראה יישאר בתפקידו עד שנת 2023, שנת חגיגות ה-100 לרפובליקה הטורקית.
בישראל לא משתגעים על ארדואן, בלשון המעטה, אבל האמת היא שמדובר בדמות שפשוט אי אפשר להתעלם ממנה. בעשור האחרון, מאז שעלה לשלטון כראש ממשלת טורקיה, הצליח לבצע שורה ארוכה של מהלכים יוצאי דופן במדיניות הפנים והחוץ שלה שאמנם הקנו לו מתנגדים רבים, אך גם הפכו את מדינתו לכוח משמעותי באזור וזיכו אותו עצמו ב-2011 בתואר "איש השנה", שהוענק לו על ידי גולשי אתר האינטרנט של מגזין טיים.
בשבועות האחרונים, בדיוק אחרי שהיה נדמה כי משקעי תקרית המרמרה מפנים את מקומם לסוג של יציבות ביחסי ישראל טורקיה, הגיע מבצע צוק איתן ושלח את ארדואן לעוד מסע השתלחויות בישראל, בחברי הכנסת שלה ובפעולותיה בעזה, באותה לשון. אין פלא, אם כך, שההודעה על זכייתו הצפויה בבחירות התקבלה כאן בעיוותי פנים: ספק אם היה בשנים האחרונות מנהיג מדינה זרה שהציבור הישראלי מגיב אליו בכזו אמוציונליות – קודם נעלב, אחר כך כועס, בסוף מסתפק בלקרוא לו אנטישמי. אבל מה עומד מאחורי הטייטל הזה? כמה עובדות שכנראה ולא ידעתם על הטורקי שהישראלים אוהבים לשנוא.
1. רג'פ טאיפ ארדואן נולד ב-1954 בשכונת עוני באיסטנבול בשם קסימפשה, למשפחה בת 7 נפשות. הוריו שלחו אותו לבית ספר ממלכתי דתי, שם גילה את הדת ואת אלוהים.
2. שנים מאוחר יותר חזר ארדואן לאותה עיר כמנצח, כשבמרץ 1994 נבחר לראש עיריית איסטנבול. אפילו מתנגדיו המרים ביותר מודים שהוא היה ראש עיר חרוץ ויעיל – כזה ששיפר מאוד את מצב התשתיות ואת המראה הכללי של העיר המכונה "פריז של המזרח".
3. בילדותו, לאור מצבה הכלכלי הקשה של המשפחה, נאלץ רג'פ הצעיר לצאת לעבוד ולעזור בפרנסה. התפקיד הנבחר: מכירת לימונדה ובייגלה טורקי (הידוע בשמו המקומי סימיט) בכמה מהשכונות היותר קשות של איסטנבול.
4. כשהיה נער, חלם ארדואן להיות שחקן כדורגל. אבל אביו החליט שלא מדובר בקריירה ראויה עבור בנו, ויש המספרים שהאב אף היכה אותו כדי שלא יתאמן על המגרש. ארדואן הבין שאין ברירה וכנראה שהוא צריך לרדוף אחר התחביב האלטרנטיבי – פוליטיקה.
5. בדרך לשם הוא עשה כמה עצירות ביניים: לימודי תואר ראשון בלימודי כלכלה ומסחר באוניברסיטת מרמרה, בתור התחלה.
6. וגם פאזה אמנותית מכובדת: כך, אם היה יוצא לכם לבלות ערב בתיאטרון הטורקי באמצע שנות ה-70, אולי הייתם נתקלים בשחקן חובב ואלמוני, ארדואן שמו, שכתב, ביים ואף שיחק במחזה פרי עטו בשם "בונים חופשיים קומוניסטים יהודים". העלילה? אתם כבר יכולים לנחש: במחזה, שעובדת העלאתו מעולם לא הוכחה באופן רשמי, אותם בונים חופשיים יהודים תוארו כמקור הרוע בעולם.
7. את אי האהדה ליהודים, כידוע, שכלל מאז ארדואן עד מאוד. מרבית הישראלים תרגמו את התבטאויותיו לאורך השנים בעיקר לחרם על חופשות ה"כל כלול" המפורסמות, אבל יש כאלה שלא עצרו שם: בשנת 2013 מיקם אותו מכון ויזנטל במקום השני ברשימת האנטישמים בעולם. במקום הראשון והמפוקפק, אגב, מככב מנהיגה הרוחני של איראן, האייתולה עלי חמינאי.
8. הנטייה האיסלאמיסטית של ארדואן, פעם אמן מיוסר ובהמשך אחד מפעילי תנועת "מפלגת הישועה הלאומית" הכניסה אותו לצרות. ב-1997 ציטט באחד מנאומיו שיר של המשורר הטורקי זיה גוקאלפ, הנוגד את עקרונות החילוניות של טורקיה דאז. הוא נשפט לעשרה חודשי מאסר, אך השתחרר מהכלא לאחר ארבעה חודשים בלבד.
9. המאסר הזה היה אמור לקטוע את הקריירה הפוליטית של ארדואן, מכיוון שהחוק הטורקי אוסר על אנשים בעלי עבר פלילי לכהן בתפקידים ציבוריים. עם זאת, החוקה אינה אוסרת הקמת מפלגה, וזה בדיוק מה שעשה ארדואן כשהשתחרר. הוא ייסד את מפלגת "הצדק והפיתוח", שסללה בסופו של דבר את דרכו לפרלמנט בשנת 2002 לאחר שינוי החוקה.
10. גם כפוליטיקאי בכיר וקשוח, שרבים מבני עמו מכנים אותו "דיקטטור", ארדואן עדיין נשאר בעל נפש רומנטית, בערך: הוא חובב שירה נודע שבכל התכנסות פוליטית נוהג להקריא שירים שונים, ומסיים כל נאום באימרה "השיר הזה לא נגמר פה". אגב, חיבתו של ארדואן למילה הכתובה אף זיכתה אותו במספר פרסים על הקראת שירה בציבור.
11. ארדואן נשוי באושר לאמינה, 59, גם היא פעילה פוליטית שבעברה הייתה חברה ב"התאחדות הנשים האידיאליסטיות" בטורקיה. הם הכירו והתאהבו במסגרת פעילותם הפוליטית, ונישאו בשנת 1978. אמינה ידועה בתור אישה מעט רגשנית. מסימני ההיכר שלה: היא פורצת בדמעות ברבים מנאומיו של בן זוגה. אולי כדאי להכיר לה את רובי ריבלין.
12. בשנת 2009, מיד לאחר מבצע עופרת יצוקה, רגשנותה של אמינה עשתה כותרות בכל העולם, כשהגיבה לעימות בין בעלה לבין נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס בעת כינוס בדאבוס בשוויץ. "שקריו של פרס גרמו לי לבכות", אמרה בכינוס עם נשים פלסטיניות בביתה שבאנקרה. "כעבור זמן קצר ראיתי את ארדואן מתפוצץ לאחר שסבלנותו פקעה, אחר כך גם אני התחלתי לבכות, ולא יכולתי להחזיק את עצמי עם הבכי".
13. לבני הזוג ארדואן ארבעה ילדים: אהמט בוראק הבכור, בן 35, ואחריו מגיעים האח נחמטין בילאל והאחיות סומאייה ועסרה.
14. מלבד המשכן הנשיאותי, המשפחה המאושרת יכולה לבחור לבלות את זמן האיכות שלה הן בקרקע המשפחתית המשתרעת על שטח של 376 מ"ר באזור בלוקה-גזיוסמנפאסה (ושווה כ-40 אלף לירות טורקיות) או דווקא בשטח של 2,000 מ"ר בכפר אחר, הנמצא גם היא בבעלותה.
15. למעשה, ארדואן הוא מיליונר: במרץ 2010 מסר הצהרה על היקף הרכוש והנכסים שברשותו, ושם נחשף כי בחשבונות הבנק שלו כ-2 מיליון לירות במזומן (כ-1.5 מיליון דולר); מדובר בקפיצה גדולה מהדיווח שמסר בספטמבר 2007, והתקדמות לא רעה עבור הילד משכונת העוני.
16. אגב, בוויקיליקס נחשפו מברקים של דיפלומט אמריקני שטען כי שמע משני מקורות שונים שלארדואן יש גם שמונה חשבונות בנק בשווייץ. הסבריו של ארדואן כאילו מקור כספו במתנות חתונה שקיבל בנו, וכי אנשי עסקים טורקים משלמים בנדיבות עבור ההשכלה של כל ארבעת ילדיו בארה"ב, נדחו במסמך על הסף.
17. בהוראת אב המשפחה, הילדים מקפידים במיוחד על חינוך והשכלה גבוהה, ובילאל אף סיים את לימודיו בהרווארד.
18. אותו בילאל מתפקד גם כמנהל ההשקעות של אביו. עם זאת, לא בטוח עד כמה שווה להסתמך עליו: בהקלטות שהופצו במדינה הוא הפגין חוסר בקיאות בתחום, עד כדי כך שכוחות האופוזיציה לעגו ואמרו כי משפחת ארדואן ודאי נאלצת להזרים כספים להרווארד על מנת שלא יודח מהאוניברסיטה.
19. בלב הבליץ התקשורתי נחלצה להגנתו אחותו סומאייה, הידועה בטורקיה כדמות המגוננת על משפחתה. היא מצידה "התחתנה טוב", ובעלה הוא אחד הטייקונים הידועים והעשירים במדינה.
20. נישואים פחות מוצלחים יש לבן הבכור בורק, שעיתוני טורקיה דיווחו בהרחבה על בגידתו באשתו עם מאהבת נוצרייה. זו לא הייתה הפעם הראשונה שבורק עשה בושות לאביו: הוא הבעלים של חברת ספנות שסוחרת עם ישראל, ובתקופת המתיחות עם טורקיה ביקרו בתקשורת את ארדואן על כך שלמרות הקו המדיני התקיף שהוא מוביל, משפחתו ממשיכה לתרום לכלכלה הישראלית.
21. את הידיעות התוקפות את ארדואן ומשפחתו שווה לגזור ולמסגר, כי סביר שהנשיא החדש – שונא חופש ביטוי ידוע – יעשה הכל על מנת למנוע מכתבות דומות להופיע בעתיד. למעשה, ארדואן כל כך לא מאמין ברעיון הבעת הדעה, עד שבחודש מרץ האחרון טען בעצרת תמיכה המונית שהגיע הזמן לחסל את הרשתות החברתיות בטורקיה. "נחסל את כל האתרים האלו. הקהילה הבינלאומית יכולה להגיד מה שתרצה, אך לי לא אכפת. כולם יראו כמה חזקה הרפובליקה הטורקית".
22. עד שזה יקרה, עמוד הפייסבוק שלו עצמו פעיל במיוחד, ויותר מ-6.2 מיליון גולשים בחרו לעשות לו לייק ידידותי. בטוויטר עוקבים אחרי יותר מ-4 מיליון.