דנה (שם בדוי) היא עובדת הייטק בשנות ה-40 לחייה, אם לשתיים. בחודש שעבר, כשהגיעה לבלות במועדון "מאיו" בחיפה, היא התפרעה בכניסה למקום והמאבטח סירב להכניס אותה לאירוע. היא בתגובה התנפלה עליו, נשכה את אוזנו וכרתה חלק ממנה. ניידת טיפול נמרץ של מד"א פינתה את המאבטח לבית החולים והוא נאלץ לעבור ניתוח לאיחוי האוזן. על גופה של האישה נמצא סם לשימוש עצמי והיא הובאה להערכת מעצר. בכוונת המשטרה להגיש נגדה כתב אישום.
ימים ספורים לאחר אותו אירוע התקיימה בקיסריה הופעה של איתי לוי. דקות לפני סיום ההופעה הורד לוי מהבמה והובהל אל מאחורי הקלעים בשל קטטה שהתפתחה בקהל; גורמים שנכחו באירוע סיפרו שאחד הצופים ניסה להשליך כיסאות על המאבטחים, ובהמשך תקף את אחד מהם באגרופים בפניו. המאבטח ריסס את האיש בגז פלפל, מה שגרם לתחושת מחנק ולכאוס, ולבסוף גם לפיזור האירוע.
לפני כשבועיים הגיעו מאות בליינים לפסטיבל "זאמנה" בחוות רונית, ומצאו את עצמם ממתינים בכניסה במשך יותר משעה. בשער נוצר דוחק, והמאבטחים שזיהו את העומס פתחו אותו. צוואר הבקבוק שנוצר גרם לבליינים להגיב באגרסיביות, עד שנתקלו באלימות מצד האבטחה. לפי תיאורים שמסרו כמה מהבליינים, אנשים "נפלו אחד על השני, נמעכו, יצאו בטראומה".
על רקע הצטברות האירועים הודיעו השבוע מנהלי פסטיבל המוזיקה האלקטרונית "דיי זירו" במצדה - שאמור היה להיערך מחר, 16.9 - על ביטול האירוע. "לאחרונה מתגלה בישראל מציאות חדשה באירועי תרבות", כתבה חברת ההפקה של הפסטיבל, The Tripping, בעמוד הפייסבוק שלה. בפוסט תואר גל של אלימות כלפי "ההפקה, אבטחה, סדרנים, ברמנים... לצערנו זה רק עניין של זמן עד שיהיה פה אסון".
השבוע פנינו למאבטחי מועדונים בהווה ובעבר כדי לשמוע על ההתמודדות עם אתגרי התפקיד: חיכוך עם קהל משולהב וניסיון להשליט סדר במצבים שמעורבים בהם חומרים נרקוטיים, גורמים עברייניים, אלימות והטרדות מיניות. הסיפורים שלהם היו מעניינים בדיוק כצפוי, וקשים הרבה יותר מהצפוי.
המאבטח נשכב על הרצפה. הוא התחיל להכחיל ולפרכס
עאטף נאשף, עד לפני שנתיים מנהל האבטחה במועדון מוכר בתל אביב, כרגע עובד בעבודה משרדית בחברת האבטחה
ביום העצמאות לפני שנתיים הגיעה למועדון חבורה של 13 גברים בסביבות גיל 30. הם סגרו שולחן כדי לחגוג מסיבת רווקים לאחד מהם, שתו המון, צעקו והציקו לבנות שהיו בסביבתם. כשהגיעו אלינו תלונות על ההתנהלות שלהם ביקשנו מהם להירגע ולהפסיק. הם אמרו "בסדר", אבל מי היה מאמין - לא הפסיקו.
האנשים האלה רבו עם אורחים אחרים ועשו המון בלגן במשך משהו כמו שעה לפני שהחלטנו להוציא אותם מהמועדון. הם התנגדו, התפרעו, ואחד המאבטחים נאלץ להפעיל כוח. הוא אחז בבחור שעשה הכי הרבה בעיות וגרר אותו החוצה. כל החבורה יצאה אחריו, ושניות אחר כך אותו בחור שהורחק תפס את המאבטח מאחורה, ננעל עליו ונתן לו אגרופים בפנים. ניסיתי להפריד ביניהם, אבל הבחור אחז במאבטח יותר ויותר חזק עד שהוא כמעט נחנק. בשלב הזה בעטתי בבחור כדי שייפול וישחרר את המאבטח, אבל הוא לא שחרר והם נפלו ביחד.
כשהמאבטח נשכב על הרצפה הוא התחיל להכחיל ולפרכס. הייתי בטוח שהוא עומד למות, ובשלב הזה בעטתי בבחור בכוח ביד וברגל כדי שישחרר אותו. בסופו של דבר הצלחתי, אבל אני מאמין שאם זה היה לוקח לי עוד כמה רגעים, המאבטח כבר היה נחנק למוות.
כמה ימים אחרי האירוע הזמינו אותי לחקירה בתחנת משטרה. הייתי שם במשך שעות, שאלו אותי אין-ספור שאלות והראו לי סרטונים מהאירוע. רואים בהם באופן ברור את המצב שתיארתי, אבל השוטרים אמרו לי, "יכולת להפריד בצורה אחרת" ו"יכולת לברוח". הסברתי להם שאם לא הייתי מתנהל ככה, המאבטח היה נרצח. אנחנו, המאבטחים, בעייתיים מבחינת השוטרים. במקום שיעבדו איתנו, הם עובדים נגדנו. מתייחסים אלינו כאילו שאנחנו גורמי החיכוך.
באותו יום פתחו לי תיק ולקחו לי את הנשק ואת תעודת המאבטח. החיים שלי נהרסו, אני לא יכול לעבוד יותר במקצוע שלי. באותה תקופה הייתי מאוד בכיר בחברה שעבדתי בה, ראש תחום האבטחה במועדון פופולרי. למזלי החברה מכירה בחוסר הצדק ואפשרה לי להמשיך לעבוד, אבל בתפקיד מנהלי.
הוא הסתכל עליי ולחש, "אפילו המשטרה לא תעזור לכם איתי"
עומר (שם בדוי), לשעבר חלק ממערך האבטחה במועדון במרכז הארץ
זה קרה בערב חג לפני שלוש שנים, טרום הקורונה. המועדונים מפוצצים בחגים והמנהלים רוצים להכניס כמה שיותר מבלים, זה הזמן לעשות כסף טוב. אני עמדתי במשמרת בתוך המועדון, וקרוב אליי התחיל ריב בין שתי בנות. הן צעקו אחת על השנייה, קראו לחברים שלהן שיתמכו בהן. אחד הגברים ניסה להרגיע את הרוחות, אבל השני באותו זמן גנב בקבוק מתוך הבר וניפץ אותו על הרצפה. זכוכיות עפו בכל הרחבה, בחורה אחת נפלה ומישהו אחד נדקר בצוואר. הבקבוק עצמו הפך לסוג של נשק, כמו סכין.
תפסתי את הבחור ומאבטח אחד התקשר למשטרה, שם ביקשו שנחזיק אותו עד שהם יגיעו למקום. החזקתי אותו, אבל הבחור היה גדול פיזית ומאוד שיכור, והוא הצליח לצאת מהידיים שלי. הוא לקח את הבקבוק שהיה מונח לידי, יצא מהמועדון ורץ בכל מתחם הבילוי כשהבקבוק ביד שלו. יצאנו כמה מאבטחים החוצה ורצנו אחריו כדי שהוא לא יפגע חלילה בעוברי אורח. בשלב מסוים הצלחתי לתפוס אותו ובדיוק הגיעה ניידת משטרה.
השוטרים שאלו את הבחור מה קרה, והוא ענה "שום דבר". הסברנו להם שהוא מסתובב עם נשק, אבל בגלל שזה לא היה ממש "נשק", זה לא נחשב מבחינתם. השוטרים הובילו את הבחור למנהל המועדון ושאלו אותו אם הוא מעוניין להגיש תלונה על האירוע. המנהל השיב שהוא לא מעוניין. לי היה ברור למה: כי במצבים מסוימים המשטרה סוגרת את המקום בגלל אירועי אלימות, ומנהל המקום חשש שיפסיד כסף אם הוא יתלונן. בסופו של דבר השוטרים שחררו את הבחור במקום. כששאלתי אותם למה, הם ענו שאין להם מה לעשות בגלל שאין תלונה.
רגע אחרי שהמשטרה עזבה, ההוא חזר לדלת של המועדון וביקש להיכנס שוב. כשסירבנו הוא התפרע וקילל את המאבטחים. אני זוכר שהוא הסתכל עליי וכזה לחש, "אפילו המשטרה לא תעזור לכם איתי".
בתיק שלו היה סכין נשלף באורך של כמעט חצי מטר
מיכאל, מאבטח ומפקח אבטחה במועדון במרכז הארץ
חודש יוני, יום חם מאוד. עמדתי מחוץ למועדון וקיבלתי הודעה בקשר מהמאבטח שנמצא בפנים שהוא צריך אותי דחוף. כמפקח זו האחריות שלי לוודא שהכל בסדר.
כשהגעתי ראיתי ריב בין שני גברים בשנות ה-20 שלהם, משהו בווייב מאוד אלים. אחד מהם איים על השני שהוא ירצח אותו. יחד עם המאבטח השני אחזנו בשניהם והוצאנו אותם החוצה, אבל גם בחוץ הם המשיכו לריב. פניתי לצד המאיים, שאלתי מה קרה, והוא ישר הודה, "כן, רציתי לתקוף אותו כי הוא התחיל עם חברה שלי, המאבטח שהיה איתך שם לב והחלטתם להוציא אותנו החוצה". ניסיתי להרגיע אותו בנועם והוא התהפך עליי. צעק, קילל, איים. הוא ביקש לחזור למועדון וכמובן שהשבתי בשלילה. הוא הסתכל עליי ואמר, "אני עוד אחזור ואהרוג אותך". לא התרגשתי, אני מכיר איומים כאלה מצד אנשים שיכורים. לא הגבתי.
אחרי בערך שעה, ההוא צץ שוב בכניסה למועדון בבגדים אחרים. הוא לבש קפוצ'ון שחור עם כובע, כיסה את עצמו עד למעלה. הוא עמד בערך 10 מטר מהמועדון, הסתכל עליי וסימן לי עם היד כאילו הוא עומד להרוג אותי. עדיין לא חשבתי שהוא רציני, התעלמתי ממנו. אנשים שמאיימים ככה עומדים לרוב מחוץ למועדון כמה דקות, גג חצי שעה, עד שהם מתייאשים והולכים. אבל הבחור הזה לא התייאש. הוא עמד בחוץ כמעט שעתיים.
בשלב מסוים עברה במקום ניידת משטרה וביקשתי ממנה לעצור. השוטר יצא מהרכב, הסברתי לו את הסיטואציה, וניגשנו אל האיש – אני, השוטר ושוטרת נוספת. הם שאלו אותו מה קורה, והוא השיב שהוא סתם יושב על הרצפה וזו זכותו. אמרתי לשוטרים שאני מרגיש שהוא מסתיר משהו. השוטר בדק אותו ועשה עליו חיפוש. בדיעבד היה לי הרבה מזל, כי בתיק שלו היה סכין נשלף באורך של כמעט חצי מטר. השוטרים אזקו אותו, עצרו אותו, וכרגע עומד נגדו כתב אישום.
הבחורה הלכה לשירותים, ואז בא בחור וניסה להיכנס
ואדים (שם בדוי), מאבטח במועדון באזור השרון
בשנה שעברה אבטחתי במסיבת צהריים של צעירים בני 18–20. אחת המבלות כנראה שתתה יותר מדי, נכנסה לשירותים והרגישה מאוד רע. חברות שלה היו איתה, אבל בשלב מסוים הן יצאו, ואז הגיע בחור לתא השירותים שהיא הייתה בו וניסה להיכנס פנימה. אמרתי לו שאסור לו להיכנס לשירותי הנשים, והוא צעק עליי שהוא ידיד שלה ושהוא רוצה לעזור לה. יכול להיות שהוא באמת היה ידיד שלה, אבל מבחינתי הוא באותה מידה יכול להיות גם מישהו שרוצה לפגוע בה. הוא התווכח איתי מחוץ לתא, ניסה להיכנס בכוח. נאלצתי לחסום אותו ולהרחיק אותו מהמקום. הוא יצא מהמועדון, הזמין משטרה וטען שתקפתי אותו. הסברתי לשוטרים את הסיטואציה, אבל זה לא עזר. הכניסו אותי לניידת ועיכבו אותי חמש שעות בתחנה.
בחקירה השוטרים התייחסו אליי כמו לאחרון העבריינים. שוטר איים עליי שהוא ישלח אותי לאבו כביר על תקיפה, נפתח לי תיק, ואחרי שבעה חודשים הוא נסגר על חוסר אשמה. שבעה חודשים שלא יכולתי לעבוד בתפקיד שלי, שלא ידעתי מה יהיה בעתיד.
השוטרים יוצאים מנקודת ההנחה שהמאבטח אשם. החקירה תמיד מתחילה ב"מה המאבטח עשה?", לא בשאלה איך האירוע התגלגל. אנחנו נמצאים מדי יום בחיכוכים עם שיכורים, מסוממים, אנשים שלא שולטים בעצמם, ובסופו של דבר אנחנו רק עושים את העבודה שלנו וממלאים את ההוראות שקיבלנו ממנהלי המקום. ואיך שלא מסתכלים על זה, תמיד יוצא שאיכשהו המאבטח אשם.
היא אמרה, "המאבטח הטריד אותי מינית"
אלכס (שם בדוי), אחראי אבטחה במועדון בצפון הארץ
המסיבה הייתה ביום חמישי לפני כמה חודשים. לאירוע הגיעו בין השאר זוג לסביות שרקדו ביחד ונראה שמאוד נהנו אחת עם השנייה. בשלב מסוים נכנסה למועדון אקסית של אחת מהן, ובין שלוש הנשים התחיל ריב רציני. הן צעקו, קיללו, כמעט הלכו מכות. המאבטחים הוציאו את שלושתן כדי שיירגעו בחוץ, ואחרי כמה דקות הן ביקשו להיכנס בחזרה. בנות הזוג נרגעו, אז המאבטח בכניסה הכניס אותן, אבל השלישית המשיכה לצעוק ולהיות אגרסיבית, אז לה הוא לא נתן לחזור פנימה.
בשלב מסוים האישה ביקשה מהמאבטח לדבר עם האחראי, והוא קרא לי. ניגשתי אליה, שאלתי מה קרה, והיא אמרה: "המאבטח הטריד אותי מינית". אמרתי לה שכדאי שתתקשר למשטרה כדי שיבררו את האירוע, כי אני לא שוטר ולא ראיתי את הסיטואציה. היא לא רצתה להתלונן והתעקשה להיכנס שוב למסיבה. אחר כך היא נרגעה, ניגשה אליי וסיפרה שהיא לא הוטרדה ואמרה את זה מעצבים כדי להיכנס למסיבה.
עד לאותו רגע לא האמנתי שמישהי יכולה להמציא דבר כזה, ועד עכשיו קשה לי להאמין שהיא עשתה את זה רק כדי להיכנס למועדון. מאבטח היה יכול לאבד את העבודה שלו כי מישהי רצתה לרקוד".
כיסו אותו ואמרו שהוא נהרג במקום
אלון כתריאל, מנהל אבטחה בכיר בחברת האבטחה "צוות שגיא". עוסק בתחום האבטחה יותר מ-20 שנה
שגיא ואני היינו במשמרת אבטחה מחוץ למועדון ה"נייט" בתל אביב. זה היה יום חמישי ובערך בשעה 2 בלילה התחילה קטטה בין כמה בליינים, ככה שהיינו חייבים להוציא אותם החוצה. הם התנגדו קצת, אבל די מהר הבינו את הסיטואציה ויצאו. רק כשהם הלכו לכיוון הרכב שלהם, אחד הבחורים צעק לשגיא: "אתה לא יודע מי אני, אני אראה לך מה זה". אלה איומים שאנחנו שומעים 200 פעם ביום, אנשים היום זורקים את השמות של כל העבריינים במדינה. זה קורה כל הזמן, ובעבודה שלנו אתה ממילא פחות דופק חשבון לעבריינים, כי בעל המועדון יזרוק אותך מהעבודה אם תיראה חלש. הרי הוא צריך מאבטחים חזקים, כי הוא מפחד שאם יהיו אירועי אלימות, יסגרו לו את המקום. אז המאבטח לא יכול להירתע מאיומים, לא משנה מה.
למחרת, ביום שישי, שגיא ואני שוב עמדנו במשמרת מחוץ למועדון. פתאום הגיע אופנוע שחור ועליו שני אנשים עם קסדות שחורות ומשקפי שמש שחורים. האופנוע עשה סיבוב ליד המועדון, וזה נראה לנו מוזר מאוד. אז הוא עשה עוד סיבוב, ובסיבוב השלישי הוא כבר ירה.
הסתובבתי אחורה וראיתי ששגיא נפל. עכשיו, זה הר אדם, מאוד חזק פיזית. בהתחלה, מהלחץ של האירוע, חשבתי בכלל שהוא צוחק עליי. שגיא בן אדם מצחיק, שטותניק מאוד. אבל ברגע הבא כבר הבנתי שהוא לא צוחק. ניסיתי להנשים אותו, ובמקביל אנשים כבר הזמינו משטרה ואמבולנס, אבל לא היה יותר מדי מה לעשות. כיסו אותו ואמרו שהוא נהרג במקום.
ככה זה עם מאבטחים. יש להם את הסיפורים הכי מעניינים, אבל הם גם חווים את הטרגדיות הכי גדולות, כי הם אנשים שקופים. הם נמצאים בעמדה בעייתית, כי בעל המועדון רוצה שהעסק יעבוד והמבלים רוצים להיכנס בכל מחיר. המאבטחים עצמם חוטפים את כל האלימות, כי גם כשיש אלימות בין שתי קבוצות של אנשים, בסופו של דבר הן מתהפכות על האבטחה. והמשטרה, במקום לגבות את המאבטחים ולתת להם יד, פותחת להם תיקים.