העסקים הקטנים, שנציגיהם פנו לבית המשפט, ירו לכולנו ברגל. נכון, הם סובלים מהקנסות הרבה יותר ממקומות כמו טיב טעם ו- AM:PM, שיכולים להרשות לעצמם לשלם ועדיין לצאת ברווח נאה מהעבודה בשבת, אבל רגע – מישהו הכריח אתכם לפתוח בשבת? אז מה אכפת לכם שמישהו אחר פותח? אכיפת החוק במקרה הזה לא תועיל לכם בכלום, רק תפגע מעט במתחרים. צרת רבים במקרה הזה היא נחמת טפשים. תחרות בעסקים הגדולים לא חייבת להיות רק בשעות הפתיחה, היא יכולה גם להיות – ואני יודע שאני מציע כאן רעיון מהפכני – במחירים נמוכים יותר.
רוצים בכל זאת לפתוח בשבת וחוששים מהקנסות? החוק מתיר לעסק בבעלות או בניהול של מי שאינו יהודי להיות פתוח בשבת. פתרון אפשרי: להכניס שותף / למנות מנהל ערבי.
גם בציבור ובכלי התקשורת הדתיים חוגגים שלא בצדק. שם מייחסים את החלטת בית המשפט לשמירת השבת ומציגים זאת כניצחון גדול לדת. זה קצת כמו השמחה של המשטרה על תפיסת החשוד בברנוער - לא באמת עבודה שלכם. את בית המשפט לא עניינה שמירת השבת, אלא שמירת החוק.
העירייה תחפש את הכסף במקום אחר
לא שבית המשפט לא נסחף בפרשנות שלו. השופט אליקים רובינשטיין, טרחני כהרגלו, כתב כי "מרבית האנשים כיום אינם עובדים ביום שישי, ולכן האם יהא זה בלתי סביר לרכז קניות ביום ו'?". ובכן כבוד השופט, זה לא עסקך מתי אני רוצה ו/או יכול לעשות קניות בסופר. בטח ובטח שאין לי כוונה לרכז קניות לפי הצעתך. מתי לאחרונה היית בסופר ביום שישי, נסחב ומזיע עם המוני בית ישראל? לא, תודה.
ולבסוף, עיריית תל אביב. העירייה שהקלה על מצוקת דוחות החנייה של תושביה ונצטרכה למצוא השלמת הכנסה באפיק אחר, ולכן היה לה נוח להגמיש את דרישות החוק שלה עצמה, ולשלח את פקחיה לחגיגת קנסות פרועה במתחמים שונים כמו שינקין או נווה צדק. מעניין אם זה יצא להם יותר כלכלי.
חוק העזר העירוני המדובר שנועד לשמור על הסטטוס קוו בתל אביב קיים מ-1980, עוד מימיו של ראש העיר צ'יץ'. ראשי העירייה לא טרחו מאז לשנותו ולהתאימו לרוח הזמנים והעיר. למה להם להסתבך עם שותפים פוטנציאלים לקואליציה.
הפארסה הזאת חייבת להיפסק ואת החוק חייבים לשנות. עיריית תל אביב לא יכולה להמשיך לרקוד על שתי החתונות: אי אפשר מצד אחד להתהדר בהיותה עיר "חופשייה" ו"ללא הפסקה", ומצד שני להתנכל למי שרוצה להיות חופשי וללא הפסקה. תנו לאנשים להחליט בעצמם מה לעשות בשבת. זה העסק שלהם.