הנה כמה עובדות:

1. אבא של רגב פנאן מת.

2. חוקי ומותר להגיד את זה, גם בפניו.

3. זה לא הופך את מי שעושה את זה לאביר חופש הביטוי. או לפחות חלאה.

אוהדי הפועל תל אביב אוהבים להגיב למי שמתייחס לשירי הנאצה שלהם, להיתקלויות האלימות עם שוטרים ומאבטחים ובכלל לכל ביקורת שהיא, באופן הבא: "תלמדו אותנו איך להתנהג". זו התשובה הסטנדרטית, בדרך כלל בליווי דוגמה לכמה הצד השני לוקה גם הוא. "תלמדו אותנו איך להתנהג". וואו כמה מגניב.

אין לי עניין ללמד אותם איך להתנהג. זה משהו שאבא ואמא שלהם היו צריכים לעשות, וחלקם כנראה לא עשו עבודה כל כך טובה (היי, החלטתם שמותר לערב הורים, לא?). מי שמוצא פורקן בלאחל לאדם אחד להתאבד ובלבוז ליתום על מות אביו - אפשר רק לרחם עליו. אין טעם לכעוס על ילדים קטנים שעושים דווקא, הם רק מחפשים תשומת לב.

הבעיה של הטהרנים, המתחסדים, הבכיינים והלא-הכי-מתוחכמים בעולם האלה, היא שהם לא הסתפקו בקריאות כלפי רגב פנאן (שאביו, מוני ז"ל, היה מנהל מכבי ת"א בעבר, ושנה לאחר שהועזב תלה את עצמו, ולאחר מותו התברר ששקע לחובות כבדים בגלל "בנק" שוק אפור שניהל), אלא זרקו לעברו כוסות שתייה במקרה אחד ומציתים במקרה שני. וכאן צריך להפסיק לצקצק ולהתחיל לנקנק.

אני מאמין קטן מאוד בענישה קולקטיבית, וספק אם לרדיוס או לסגירת יציע תהיה אפקטיביות בטווח הארוך. וממילא במנהלת ובאיגוד מטילים את האחריות לפיקוח זה על זה. הטיפול צריך להיות פרטני. הרי את ה"אוהדים" האלה רואים בטלוויזיה, הם מתגאים במעשים בפייסבוק. אפשר למנוע מהם את הכניסה למגרשים. זה די פשוט. קחו את הכסף חזרה וביי.

בהפועל ת"א לא יעזו לעשות דבר כזה מיוזמתם. כקבוצת אוהדים הם לא ינקטו סנקציות נגד האוהדים, "קומץ" ככל שיהיו, ויעדיפו להמשיך להתנער מאחריות ולהתקרנף כדרכם. מה שכדאי לשקול הוא תביעה בגין תקיפה. זה דבר אחד לצעוק משהו, זה דבר אחר להשליך חפץ במטרה לפגוע. תלונה במשטרה, כמה לילות במעצר, כתב אישום. הרתעה.

הבעיה היא שרשויות החוק, ובעיקר בתי המשפט, נוטים להקל ראש בסיטואציות כאלה ומשום מה מחשיבים את מגרשי הספורט למין טריטוריה אוטונומית עם חוקים פנימיים משלה. כאילו שאלימות ביציע היא דבר מקובל שיש לצפות לו. נדירים המקרים שאוהד אלים ותוקפן מקבל עונש מהותי.

מייאש, זה נכון. מבין כל הדברים שכתב רגב פנאן בפוסט הכואב שלו בתגובה לאירועים, השורה התחתונה היא המשמעותית ביותר: "אני מתבייש שאף אחד לא באמת מתבייש".

קראתי גם כמה פוסטים של אוהדי הפועל ת"א שלמעשה מאשימים את פנאן בכך שהוא בחר להיות מועסק ע"י המועדון שפיטר את אביו ולכאורה, בסופו של דבר, הביא אותו לשוקת שבורה. כאילו שזה העסק של האבא שלהם.

אני מקווה שרגב לא יפסיק להגיע למגרשים וייתן פרס לטרור. להפך - אולי שיגיע לדרבי הבא בחולצה עם הדפס של מוני.

כן, הפועל ניצחה דרבי ליגה בהיכל אחרי שהפסידה את דרבי הגביע בבית (במשחק שהפלא ופלא שודר בערוץ הספורט למרות איומי הקבוצה. התקשורת אשמה כמובן). גם זו עובדה. הנה עוד אחת: הפועל ת"א תסגור אוטוטו 50 שנה מאז האליפות האחרונה שלה. זה אומר שגם אבא של האוהדים שצועקים לפנאן לא ראה זכייה. שימשיכו לבכות.