החיים בארץ, כנראה, כל כך מלחיצים ולא מספקים שום אפיק לפריקת המתחים, והישראלים פשוט חייבים לצאת לחופש, שבו הם יוכלו לתת דרור לכל מה שהצטבר אצלם בפנים (הרי סתם לכתוב טוקבקים זה לא מספיק, צריך להתנהג כמו טוקבק אחד ארוך). אחרת, אתם יודעים, זה מתכון לאולקוס.
אלא שהשחתת בתי ההארחה השונים בארץ ובחו"ל היא למעשה סימבול להשחתה הגוברת והולכת באמות המוסר ודרכי ההתנהגות של הציבור הישראלי, במיוחד הצעירים יותר. סממנים של חברה אלימה, דקדנטית, של תרבות ה"מגיע לי" וה"למה מי הוא?".
נותנים רעיונות לארץ נהדרת
לא צריך להתפלא שנציגי "הצבא המוסרי בעולם" לוקחים חלק בפעילות כזו. לצה"ל מתנקז במלוא תפארתו הלך הרוח הזה. וכן – אפשר לגלגל עיניים עד מחר ולטעון להתייפייפות, אבל הכיבוש משחית ומשליך על כל תחומי החיים. השחתה כזו קיימת כיום כבר בגילאי בית הספר, עם תלמידים שמשפילים פיזית את המורים שלהם לקול צחוקם של חבריהם מבלי שייעשה מהלך חד, ברור ובלתי מתפשר כדי למגר את התופעה.
הישראלים לא באמת צריכים אירוח על בסיס חצי פנסיון כדי לקבל משנה לגיטימיציה לברבריות החבויה בתוכם, ולא צריכים ניתוק ממסגרת החיים כדי לקבל שחרור כללי של מתן דין וחשבון כלשהו ומחוייבות לסביבה. במדינת טוקבקיסטן, זהו היחס לאוכלוסיות שאינן זהות, במראה, באמונות, באורח חיים. במדינת טוקביקסטן האלימות היא החוק, מילולית ופיזית.
זה בדיוק מסוג הדברים שבארץ נהדרת עשו ממנו פארודיות לאורך השנים: המעתוקיות, הפילוסים, משפחת אלן דלון. הכל אבולוציה של אותו דפוס התנהגות. במדינת טוקבקיסטן הכל צפוי והרשות נתונה.