ועכשיו לעניין המהותי יותר: האם זה בכלל חשוב אם שר האוצר עישן סמים קלים בעברו או לא? ברמה העקרונית ודאי שלא. גם נשיאי ארה"ב הודו בעבר כי לקחו שאכטה או שתיים. לחלקם זה לא הפריע להישמע גם אתמול כאילו הם עדיין בסוטול ("תקיפה בסוריה? עזבו, אולי מחר, או שבוע הבא, או בעוד חודש. יש במבה?").
אז למה לפיד כל כך מתעקש להכחיש שמכל "חולשותיו" – אלכוהול, סיגרים, סיגריות (ולכך יש להוסיף רכבים יוקרתיים ואימוני בוקס שונים) – רק הקנאביס לא ברשימה?
ואגב, על הבקשה שלו לבדוק בספר המחזור של גימנסיה הרצליה שם נכתב לדבריו שהיה נגד גראס מההתחלה ואיים להלשין למשטרה, אפשר לומר שני דברים: 1. לא חסרים אנשים שהתחילו לעשן בגיל מאוחר יותר מהתיכון. דומני שהרוב כאלה. 2. כמה ילד קקה אתה יכול להיות.
>> סופיה טרוטוש ארגמן ותומר שרון טוענים: יאיר לפיד עישן איתנו
אולי זה בגלל שלפיד, שמטוריו ומעבודותיו הטלוויזיוניות ומנאומיו וממסעו הפוליטי עלה הרושם שמדובר באיש הסחי ביותר בעולם – חושש לפגיעה בדימויו. דימוי שייתכן שהוא נכון, אבל גם ייתכן שלפיד עמל עליו כל כך קשות כדי להגיע לעמדה שבה הוא נאהב כל כך ע"י המיינסטרים. ומיינסטרים זה הדבר הכי משעמם שיש. משהו ששאיפה קלה מגו'ינט עלול לסדוק אותו באופן כמעט בלתי מורגש, שעם הזמן יילך ויתרחב, יילך ויגדל עד שהתהום שתיפער תהיה בלתי ניתנת לגישור.
וזה דבר ידוע אצל גוזמאים, שאם תחזור על שקר מספיק פעמים בסוף גם אתה תאמין למה שאתה אומר. לפיד הלך כל כך רחוק עם ההכחשות האלה, שעכשיו אם פתאום יודה שכן ניסה ג'וינט - ולפחות לפי העדויות היו ניסיונות חוזרים - הוא חושש שזה עלול לפגוע בו עוד יותר מבחינת התדמית. ותכל'ס אם עישן באופן קבוע אפשר להבין אם הוא לא זוכר – סמים מוחקים לך את המוח.
איפה תביעת לשון הרע המתבקשת?
אם אמנם מדובר בשקר כה גס, כפי שהוא מציג זאת, ניתן לצפות לתביעת לשון הרע (או מינימום דרישת התנצלות) נגד סופיה טרוטוש ארגמן ותומר שרון שהעידו כי עישן, ונגד העיתונאי אורי משגב, שגם פרסם את הדברים. הימור פרוע: זה לא יקרה.
כי הבעיה היותר גדולה היא שלנו. פעם אינטגריטי ואמירת אמת היו הקלפים החזקים ביותר עבור מי שמבקש את אמון הציבור. הו כמה תמימים היינו. ככל שעברו השנים "מנהיג חזק" הפך חשוב יותר מ"מנהיג ישר".
הרי לפיד הוא לא השקרן הראשון וגם לא האחרון של הפוליטיקה הישראלית. הוא גם לא השקרן שהגיע הכי רחוק במערכה (אם כי הוא עוד חדש בתחום. הפוליטי, כלומר). שרון שיקר, אולמרט, ברק (בואו נמרח "לכאורה" גורף על הפיסקה הזו). היי – ביבי נתניהו נבחר השנה לקדנציה שלישית כראש ממשלה.
הציבור הישראלי מזמן לא שופט את מנהיגיו בסטנדרט הזה וגם "הפוליטיקה החדשה" לא תצליח לשנות זאת. בקצב הזה, לפיד, מבלי לשים לב, הופך לנגד עינינו לנתניהו. וזו, אם תהיתם, לא מחמאה.
>> אורן דותן מסביר למה גראס חייב להיות חוקי בישראל