5. חלום הטרבל נגוז
אם יש משהו שהפועל באר שבע הוכיחה זה שהיא יכולה להתגבר על המשברים הקטנים שקורים גם לקבוצות גדולות במהלך העונה. אלופת המדינה הצליחה עד עכשיו להתנהל ללא דופי, ולהתגבר גם על איבוד נקודות וגם על משחקי הפיפי-קקי של כוכביה מאור בוזגלו (פוסט ילדותי בפייסבוק שהסתיים בהזמנת הקבוצה לארוחה) ואליניב ברדה (ירד בזעם לחדר ההלבשה באמצע משחק לאחר שהבין כי לא ישותף, והושעה למשחק אחד). אלא שהשבוע זה אולי עלה לה ביוקר עם ההדחה מגביע המדינה כבר בשמינית הגמר.
באר שבע, שכל כך רוצה שיזכירו אותה בנשימה אחת עם מכבי ת"א הגדולה של השנים האחרונות, אולי תזכה שוב באליפות (וזה כבר הפך ל"אולי" אחרי שהיה קונצנזוס גורף בענף). אבל דאבל, שלא לומר טרבל, היא כבר לא תיקח - אלא אם כן מסע החלומות בליגה האירופית יסתיים במשהו בלתי נתפס, והוא לא. עוד שבוע-שבועיים כאלה של צמצום הפער בצמרת, וברק בכר ואלונה ברקת עלולים לגלות שהם לא כל כך בשליטה כמו שהם חושבים. ומתישהו יגיע הקש שישבור את גב הגמל.
4. משפחה שכזאת
מירי רגב שלום,
לפני כשנה וחצי, במהלך דיון בכנסת, יצאת בתוקף נגד ההגדרה של "לה פמיליה" – החבר'ה הנחמדים אוהדי בית"ר ירושלים, שאף הצטלמת בידידות עם חלקם - כארגון פשע שמסית לגזענות ותומך באלימות. ובכן, השבוע הורשעו ארבעה מחברי הארגון בשלל עבירות, בהן קשירת קשר לביצוע פשע ותקיפות אלימות. לפי עסקת הטיעון עם הנאשמים, הם הודו בפירוש כי מטרת הארגון, שהוקם ב-2005, היא "לזרוע אלימות ו-ונדליזם, מתוך אידיאולוגיה אנרכיסטית וגזענית של שנאת המגזר הערבי". במילים אחרות: שוב מתברר שפלטת שטויות פופוליסטיות חסרות ביסוס.
לתגובתך אודה.
3. חלום הטריפל נגוז
המבקרים החריפים ביותר של יוסיין בולט, גדול האצנים בכל הזמנים, מחכים לו בפינה. הם בטוחים שתוצאות מדהימות כמו שהשיג לאורך הקריירה יכולות להגיע רק כתוצאה משימוש בחומרים אסורים. כולם חיכו בשפשוף ידיים לרגע שהבלוף יתגלה והמדליות יישללו. אז הנה, מדליה אחת כבר נלקחה ממנו, והשילוש הקדוש של שלוש מדליות זהב בשלוש אולימפיאדות ירד לטמיון. אלא שלא בולט הוא העבריין שנתפס, אלא חברו לנבחרת השליחים מבייג'ינג 2008, נסטה קרטר.
תשע שנים אחורה, עד כדי כך רחוק הגיעה ידה של הוועדה. לא יהיה מנוס, למרות ההצהרות, בולט יצטרך לחזור גם לאולימפיאדת טוקיו ב-2020, ולו למרוץ השליחים, כדי להשיב את הזהב האבוד, כל זמן שהוא עדיין צח כשלג וחף מסטרואידים, או לפחות נמצא צעד אחד לפני הבוחנים - בכל זאת מדובר באיש המהיר בהיסטוריה.
2. ביגר דה השפלה
לא הלכתי למשחק של מכבי ת"א בהיכל אתמול. אם מישהו - ועוד כזה שאני אוהב - ממשיך לבזות ולהשפיל אותי באופן עקבי ולא עושה רושם של כוונה אמיתית להשתנות, אין לי שום עניין לתת לזה יד. יש גבול. הפסד ב-39 הפרש לקבוצה הגרועה ביותר ביורוליג - כלומר, הגרועה ביותר עד אותו משחק - ואחריו אותן מנטרות מוכרות על ישיבות חירום ודברים שחייבים להיעשות. מספיק זה מספיק.
ארבעה מאמנים העונה, ובגאצקיס הוא הגרוע שבהם, שבעה מאמנים בשנתיים וחצי האחרונות. סגל נוצץ על הנייר ומביך על המגרש, קבוצה שנבנית בלי מחשבה, התדרדרות שיטתית שזורקת לפח את מורשת המכביזם. "מנהל" "מקצועי" וה"סקאוט" שטרם נשלחו לקיבינימט משום מה, והנהלה בכירה שממשיכה לא להבין שהיא הבעיה הכי גדולה של המועדון. והקהל ימשיך למחות על עליית מחירי המנוי וכל מי שיוותר עליו ימצא טרמפיסט שיקפוץ על השלל וימלא את מקומו. אותו מקום ששלוש דקות לפני סיום כל משחק נותר ריק כי הישבן שמילא אותו רץ למלא את מושב הרכב כדי להקדים את הפקקים. פראיירים לא מתים, רק מתחלפים. השאלה עד מתי.
1. שבעה מיליון דולר סינים לא טועים
ערן זהבי חתם על חוזה חדש בגוונגז'ו הסינית, חוזה שמגדיל את השכר הגם-ככה-לא-נמוך שלו בכמעט 50 אחוז, לכ-7 מיליון דולר. הכל רק כדי שלא יילך לקבוצות הגדולות באמת בסין. אה, ויש גם בונוס של 20 אלף דולר על כל גול שיבקיע - והוא מבקיע לא מעט.
אפשר לדבר הרבה על חולשת הליגה הסינית והבחירה של זהבי להתפשר על התקדמות בקריירה לטובת קידום חשבון הבנק, אבל הוא ימשיך לצחוק על כולם, לענות לכל מי שפקפק בו גם בעל פה וגם על הדשא, ולהזין עוד ועוד את יצר התחרותיות הבלתי נגמר שלו, זה שיגרום לו לרצות לנצח גם במשחק סטנגה בשכונה נגד ילד בן 6. זה מה שעושה אותו לגדול הכדורגלנים הישראלים של התקופה.