"לא כתוב בשום מקום שהגבר צריך לעבוד", הוא עונה בתשובה לשאלתן של המראיינות מירב ארלוזורוב וסיון קלינגבייל על שיעור ההשתתפות הנמוך של גברים חרדים בשוק העבודה, "מספיק טוב אם האישה עובדת". עוד הוא אומר ש"זה הרי אבסורד ששני בני הזוג יעבדו. כי מי יחנך את הילדים? מי ישגיח?".
במילים אחרות, לפי ליצמן – לא עוד האישה הקטנה במטבח, דואגת לניקיון, לטיפול בילדים ולאחזקת הבית, אלא האישה החזקה, המפרנסת, אשת חיל. מוזר שהוא לא נמנה על רשימת המתדפקים על דלתה של מפלגת העבודה. עושה רושם שהוא ושלי יחימוביץ' היו מסתדרים מצוין.
מעבר לטיעון הילדותי של "לא כתוב בשום מקום" – כי הרי בשום מקום גם לא כתוב ההפך – נראה שליצמן קצת מקמט את המציאות כדי שתתאם להשקפותיו. הרי אתם לא באמת חושבים שהגברים הם אלה שאחראים לבייביסיטינג בעולם החרדי (או לכביסה, או לניקיון, או לבישול לצורך העניין). מספיק ללכת בכל רחוב חרדי כדי להתרשם מכך שמי שמוליך את העגלות ואת עדר הילדים שנשרך מאחור הן הנשים.
גברים חרדים בברוקלין לא עובדים?
ליצמן לא טיפש. הוא גדל בברוקלין עד נערותו המאוחרת, ולבטח זוכר ששם – כמו בכל מדינה שאיננה ישראל – האזרחים החרדים לא חושבים פעמיים לפני שהם יוצאים לעבוד. אין פריבילגיות מיותרות מהמדינה למי ש"תורתו אומנותו".
זה לא סתם שבני ברק וירושלים, שתי הערים המזוהות ביותר עם הציבור החרדי, נמצאות דרך קבע בתחתית הרשימה בדו"חות העוני. ליצמן יכול לטעון עד מחר שהעוני לא נובע מאבטלה אלא כתוצאה מהמשפחות שהן ברוכות ילדים, כפי שהוא עושה באותו ראיון, כי הדברים כרוכים זה בזה. יתרה מזאת – אם עודף הילדים כל כך מקשה על קיום המשפחה, מדוע לא עושים משהו בציבור החרדי כדי להגביל את הילודה? מדוע לא מלמדים אותם למשל על אמצעי מניעה. רגע, אל תסקלו אותי. הסיבה היא שהמדינה מסבסדת את ריבוי הילדים באמצעות הקצבאות (שליצמן וחבריו הם המתנגדים הראשיים לקיצוצן).
מזל שהם לפחות לא לומדים חשבון
כל עוד זה קורה, וכל עוד המדינה ממשיכה לתת הטבות – למשל ברכישת דירה - לא על בסיס כושר השתכרות או שירות צבאי/לאומי, אלא על סמך מדד הזוי כמו "ותק בנישואים", אין סיבה שהמגמה הזו תיפסק. ולכן לשיטתו ליצמן צודק.
לכן הוא גם מתנגד ללימודי הליב"ה. כי חלילה שהחרדים ידעו מתמטיקה, או אז הם עוד עלולים לחשב ולהבין שאין להם מספיק כסף ויחליטו לצאת לעבוד וייפתחו לעולם התועבה. לא, הפוליטיקאים החרדים מברכים על הבערות של ציבור בוחריהם.
ורק לא ברור איפה קולן של הנשים החרדיות, במיוחד אלה המופיעות בתקשורת? מדוע הן לא יוצאות בריש גלי נגד ההתבטאויות, הלך הרוח ואורח החיים הזה? מדוע הן לא מתייחסות להיעדר נשים ברשימות החרדיות לכנסת וחלקן הגדול אף ממשיך להצביע לרשימות מפלות?
אולי במקרה הזה הן יודעות את מה שח"כ ליצמן - ששיעור הנוכחות שלו במשכן ובוועדות הכנסת נמוך במיוחד – יודע: להיות חבר כנסת זו לא באמת עבודה.