זהו, אפשר לסגור את הכדורגל בארץ. יותר טוב מזה לא יהיה. זו המחשבה הראשונה שעברה לי בראש כשערן זהבי שם את ה-5:2 לטובת מכבי תל אביב במשחק גמר הגביע נגד הפועל באר שבע שהתקיים אתמול. ואז כמה דקות אחר כך מהראן ראדי עשה את זה 6:2 והתברר שבכל זאת יכול להיות יותר טוב. אני לא חושב שאוכל לבוא יותר לראות כדורגל אחרי המשחק הזה.
לא היה הולם מראדי לנעוץ את המסמר האחרון בארון הגביע. השחקן שלאורך החודשים האחרונים ספג קריאות נאצה גזעניות מגעילות מלא מעט בבונים בקהל הצהוב, הקהל שלו, קיבל בגמר את קריאות העידוד הקולניות ביותר – אפילו יותר מזהבי ושני רק לראדה פריצה שחגג שלושער - כאילו במופגן מצד הרוב השפוי המוחץ.
עוד לפני הקונצרט על המגרש, השמיעו באצטדיון סמי עופר מוזיקה בפול ווליום, חלקה מצד תזמורת הווי שקר כלשהו חיפאית, בניסיון להכניס את הצופים לאווירה המתאימה. אלא שבחירת השירים הייתה הזויה במיוחד ונעה מג'אז לקלאסיקות ארצישראליות ("דרך ארוכה" של גלי עטרי? באמת זה מה שצריך כדי להרים קהל שבא לראות כדורגל?). לא הייתי לוקח את הדיג'יי הזה אפילו לערוך לוויות.
מצד שני, שום דבר לא הכין אותנו לטקס האשכבה המפואר שנערך להפועל באר שבע, עד לפני שבועיים עוד טוענת לכתר בפוטנציה ובעלת שאיפות לגיטימיות לזכות בגביע. אבל במחי החלטה אומללה אחת של הבעלים אלונה ברקת, שהודיעה למאמן אלישע לוי על סיום דרכו רגע לפני שיא העונה, הקבוצה הפכה לעוד דוגמה טיפוסית אומללה לניהול הישראלי הכושל, ולשטיח מסמורטט תחת רגליהן הדורסות של היריבות. זה התחיל מתבוסה 4:0 למכבי חיפה, והסתיים עם ההשפלה בגמר הגביע. ברקת ירתה לקבוצה שלה ברגל, ביותר ממובן אחד.
באופן מעט הזוי, גם עתידו של מאמן מכבי תל אביב פאקו אייסטראן לא הפך ברור יותר אחרי הזכייה בגביע. פאקו, שהוביל את הצהובים לטרבל ראשון בתולדותיה, טרבל ראשון לאיזושהי קבוצה בארץ (אליפות-גביע-גביע הטוטו), עשוי למצוא את עצמו בחוץ בעונה הבאה. הדבר המעניין הוא שהאוהדים, שכמעט כל השנה קראו למאמן להתפטר בגלל תצוגות הכדורגל המאוד לא מרשימות של הקבוצה לצד בחירת הרכבים מוזרים, פתאום ממש ממש לא רוצים שהוא יעזוב/יועזב. בפעם האחרונה שמאמן שלקח דאבל במכבי נזרק זה היה דרור קשטן באמצע שנות ה-90, כשלאחר מכן הגיעו שבע שנים שחונות ושחורות. שמעתי לא מעט קולות ביציאה מהאצטדיון שאומרים שאסור לפטר מאמן שהביא תארים וחוששים שמקרה דומה יביא שוב מנחוס וקללה של עשור. אולי יהיה עדיף עכשיו לפאקו, שיותר מרמז על כך במסיבת העיתונאים, לארוז ביוזמתו. גם הוא יודע שיהיה קשה מאוד להתעלות על התצוגה הזאת.
כמה קטנות:
ביציאה מהמשחק ראיתי אבות שרצו לקנות לילדים הקטנים שלהם מזכרת בדוכנים בחוץ בדמות צעיף או חולצה של הקבוצה. חבל שצעיף עולה 50 שקלים וחולצה לא פחות מ-200 (!). גם על השערורייה המופקעת הזו צריך איכשהו שיהיה פיקוח.
נשיא המדינה רובי ריבלין, שחיבק ארוכות את מהראן ראדי, דיבר לקהל לפני המשחק, אני לא זוכר שהנשיא הקודם עשה את זה, ודיבר מדם לבו על הכדורגל ונגד האלימות, וסיים בקריצה כשאמר "אתם יודעים איזו קבוצה אני אוהד", מוכיח שאוהד הוא אוהד הוא אוהד, לא משנה באיזו משרה רמה הוא נושא.
שרת הספורט החדשה מירי רגב, מאידך, כתבה אחרי המשחק בפייסבוק: "חשמל באוויר - מכבי ת"א אלופה". כי למה שמי שאחראי על הענף יידע את ההבדל בין אליפות לגביע. אבל היי, לפחות היא לא בירכה את מכבי שקלעה 6 גולים.