השיחה הממושכת והמתוקשרת בין נשיא ארה"ב, ברק אובמה, וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לא עסקה רק במו"מ הפתטי המתנהל בימים אלה בין יצחק מולכו לסאיב עריקאת בירדן. אובמה יודע היטב שלא ייצא מזה כלום, וגם כאשר ביבי אומר לו שהוא יגיש נייר בעוד שלושה חודשים, וכי הוא מוכן לסיים את המשא ומתן עד סוף השנה, אין הוא עוצר את נשימתו. אובמה יודע היטב שנתניהו אינו עומד להגיש שום מפה, לא בעוד שלושה חודשים ולא בעוד שנתיים, אבל אין לו שום התנגדות לכך שהצדדים ימשיכו להרוויח זמן. הדבר האחרון שחסר לו בשנת הבחירות הזו הוא התפרצות של עימות נוסף בין ישראל והפלסטינים. מצידו – שידברו כמה שהם רוצים, העיקר שלא יריבו.
הנושא העיקרי בשיחה היה הנושא האירני והצורך לתאם פעולות בנושא זה. אבל אין מדובר רק בשאלה כיצד להדק את הסנקציות. אובמה אינו צריך לשכנע את ביבי להטיל סנקציות על אירן או לתאם איתו את הדרך לפעול במיצרי הורמוז או להחרים את הבנק הפרסי המרכזי. כנראה שלא במקרה נערכה השיחה זמן קצר לאחר חיסולו של המדען האירני, מוסטפה אחמדי רושאן (חיסול רביעי באותה שיטה בשנתיים האחרונות), שהיה קשור בפיתוח הגרעיני של ארצו. כנראה שלא במקרה עמדו ברקע השיחה שתי הודעות חד משמעיות ולא שגרתיות של שני השרים האמריקאים הבכירים ביותר – מזכירת המדינה, הילארי קלינטון ומזכיר ההגנה, ליאון פאנטה – כי ארה"ב אינה מעורבת בהריגתו של אחמדי רושאן.
הממסד הישראלי מפזר רמזים
פרסום במגזין "פוריין פוליסי" עשוי לשפוך אור על אחד מנושאי השיחה האפשריים בין השניים. על פי הפרסום יש בארה"ב כעס רב על כך שהמוסד הישראלי מגייס סוכנים מארגון הטרור הסוני הקיצוני "ג'ונדאללה", היושב בפקיסטן על גבול אירן, כדי לבצע פעולות חיסול באירן. הבעיה היא שהמוסד מגייס לכאורה את הטרוריסטים הללו תוך שאנשיו מתחזים לנציגי ה-CIA, סוכנות הביון האמריקנית. כעת ארה"ב חוששת כי אנשיה נמצאים בסכנה במקומות שונים בעולם על רקע העובדה שאירן (המודעת לגיוס הטרוריסטים באמצעות המודיעין שלה) חושדת בה שלא בצדק כמי שעומדת מאחורי החיסולים, ולכן תנסה לנקום בנציגים אמריקנים. זו, לכאורה, הסיבה לכך שקלינטון ופאנטה מיהרו להכחיש כל קשר לחיסול, ואולי גם לשיחת אובמה ונתניהו.
הסיפור ב"פוריין פוליסי" לא אושר על ידי שום גורם רשמי. בארה"ב אישרו זאת גורמים אנונימיים ואילו ישראל לא הייתה מוכנה להתייחס אליו. יכול להיות שזה סתם ברווז עיתונאי, אם כי העיתונאי, מרק פרי, הוא אדם המקושר היטב לגורמי המודיעין האמריקנים. יכול להיות שישראל אינה מעורבת כלל בחיסול המדענים האירניים, אם כי הממסד הישראלי עושה הכל כדי לרמוז לנו את ההיפך.
אבל אם יש אמת בסיפור, חייבים האחראים לכך לשאול את עצמם: האם חיסול המדענים יכול לדחות משמעותית את ייצור הנשק הגרעיני באירן, עד כי נכון יהיה לייצר מתיחות שכזו עם הממשל האמריקאי, דווקא כשהוא פועל כפי שלא פעל בעבר כדי לסגור על אירן, להטיל עליה סנקציות, ולאיים עליה כפי שרק ארה"ב מסוגלת לאיים, כדי שתימנע מייצור של נשק שכזה?