"אתם חייבים להוציא את האופניים מהמקלט", אמרה לי יושבת הראש הנצחית של ועד הבית, "מישהו עוד ירד לשם בחושך וישבור את הראש". שמחתי שהפעם היא לא דרשה ממני להיכנס אליה בערב עם פנקס צ'קים כדי להסדיר חובות, אבל החרדה הקלה שהיא טפטפה העיבה קצת על תחושת ההקלה. למה שמישהו ירד למקלט בחושך? יכול להיות שבידי ועד הבית מידע מודיעיני איכותי לגבי התקפת טילים על ישראל? כשראיתי את כותרות העיתונים, הבנתי איך הפך סילוק האופניים מהמרחבים המוגנים לנושא בעל עדיפות עליונה. מתברר שאחרי שלא כל כך הצליח להם להשמידנו בדרך הים, אויבי ישראל מתכננים לעשות את זה מהאוויר.
אז כסו את החלונות בשמיכות עבות, אחים שלי, צבעו את החלונות בכחול, הכניסו את הילדים למקלטים עם קופסאות של צנימים ובשר משומר ותתכוננו לימים, חודשים ואפילו שנים של דם, יזע ודמעות עד לניצחון. Keep Calm and Carry On, כמו שביקשה ממשלת בריטניה מאזרחיה בתחילת מלחמת העולם השנייה, בשעה שטורי מפציצים מתקדמים בשקט אל עבר מדינת ישראל, נושאים תחת כנפיהם טונות של מוות, הרס וייסורים. המטס בדרך, והוא לא עשה את כל הדרך עד לכאן כדי לקחת שבויים. תשכחי מוועד הבית, שכנה יקרה, מה שחשוב עכשיו זה למלא שקי חול ולאגור מים.
שייכנסו, יפגינו ויצאו
מה לא? יכול להיות שהגזמתי? חיל האוויר הפלסטינאי לא מתכנן מתקפת מחץ על תל-אביב? התשובה מסתתרת מתחת לאותן כותרות בדיוק. ככל הנראה עומדים להגיע לישראל, ממש בסוף השבוע הזה, בין מאתיים לחמש מאות פעילים פרו פלסטינאים ממקומות שונים בעולם. זה יוצא קצת פחות מכמות הנוסעים שנכנסת לבואינג 747 אחד, לא משהו שרשות שדות התעופה לא מסוגלת לטפל בו. האם הם באים לבצע פיגוע או לזרוק את אנשי חיל הים מהסיפון? לא, הם פה כדי להשתתף בהפגנות - פעולה שעד כמה שזכור לי, עדיין חוקית במדינות שחושבות עצמן לדמוקרטיות.
אבל העיקר שהשר אהרונוביץ' נערך. "נמנע מהחוליגנים מלהיכנס לישראל", הוא זועק בהיסטריה, כשמהצד השני שר התיירות מתכוון לחלק פרחים לעשרות אלפי התיירים "הטובים", שסתם באו לבקר. מעניין איך יצליחו להבחין ביניהם. מה אכפת לכם שייכנסו, יפגינו ויצאו? בעבריינים תטפלו כמו בעבריינים, ואת השאר תעזבו. הדמוקרטיה החזקה במזרח התיכון לא תתמוטט בגלל חמש מאות מפגינים, ואפילו לא בגלל חמשת אלפים.
הרי כל המשטים, המטסים והמצעדים הללו, לא מגיעים לכאן סתם, אתם יודעים. בספטמבר, שזה ממש עוד מעט, צפויה להתקבל החלטה על הקמת מדינה פלסטינאית עצמאית, וכולם רוצים להיות שם כשזה יקרה. זה לא סיפור חדש, ולממשלת ישראל היה מספיק זמן להתכונן, להגיב או להציע אלטרנטיבות למצב הבלתי נמנע הזה. אבל הרבה יותר קל ונוח לחפור שוחות בחצר, לאיים עלינו מפני גשם של "חוליגנים" שיגיעו ב"מטס" ולהשיג את אפקט הפחד המתבקש. במקום להתעלם מהאירוע השולי הזה, הממשלה החליטה לשתף פעולה עם הפרובוקציה ולהגדיל בלי פרופורציה את הרעש והצלצולים סביבה. כולה חמש מאות איש, כן? אם זה לא יעבוד, בפעם הבאה אפשר לקרוא לזה "פלישה", "בליץ" ואולי אפילו "על השחיטה".
אגב, את האופניים לא הוצאתי מהמקלט, אבל אם מקבלי ההחלטות לא יוציאו בקרוב את הראש מהתחת, יש לי הרגשה שכולנו נצטרך לפנות את המרחבים המוגנים.