מי שהסתובב בתל-אביב בשבועות האחרונים לא יכול היה להתעלם מהתחנות להשכרת אופניים שהחלו לצוץ בפינות שונות בעיר. בינתיים יש שם רק מכשיר שנראה כמו כספומט והמון עמודים קטנים, אבל צריך רק לעצום את העיניים ולדמיין את בנות העיר בחצאיות פרחוניות, מתכופפות בחן, משחררות את האופניים מהעמוד ומדוושות באצילות לאורך השדרה כשהלפ-טופ בסל מקדימה, בדרכן לישיבת מערכת או פגישת הפקה. אבל מי שהסתובב ליד תושבי רחוב בלוך שבעיר בשבועות האחרונות, לא יכול היה להתעלם מזה שהם עצבניים רצח.
עיריית תל-אביב החליטה לגזול מהרחוב הנ"ל לא פחות משישים מקומות חנייה לטובת מסלול לאופניים, ושום אוויר נקי או בחורות בחצאיות מתנפנפות לא ירגיעו את המקומיים. "אין כאן אידיאולוגיה לרדוף את בעל הרכב הפרטי, אבל יש בפירוש העדפת הרכב הציבורי ואמצעי תחבורה כמו אופניים. וזה יקרה בעוד מקומות. זו המדיניות", קובע מנכ"ל העירייה מר מנחם לייבה. קביעות מהסוג הזה בטח עזרו לתל-אביב להיכנס למקום הראשון ברשימת הערים הירוקות בישראל – באמת יופי של יחסי ציבור, אבל כמדיניות שנוסחה על ידי אנשים שהשם שלהם רשום על מקום חנייה ליד העירייה, היא קרובה למציאות בערך כמו ששדרות רוטשילד קרובות לשאנז אליזה.
מי צריך חצי טון מתכת בחנייה?
שום רכב ציבורי ושום מסלול אופניים לא יפתרו את בעיות התחבורה של העיר הזו, ואם יצא לכם להיכנס אליה או לצאת ממנה בשעות העומס, אתם יודעים שהבעיות האלה הן לא רק שלה אלא של חצי המדינה לפחות. כי עם כל הכבוד לפתרונות הירוקים, אין כאן אלטרנטיבה אמיתית לרכב פרטי.
קחו לדוגמא משפחה כמו שלי. ארבע נפשות שחיות, עובדות ולומדות בלב העיר. אנחנו לא באמת זקוקים לחצי טון מתכת בחנייה. כמעט לכל מקום אנחנו יכולים להגיע ברגל או באופניים. הבעיה מתחילה כשצריך להגיע למרחקים גדולים יותר. תחבורה ציבורית? הצחקתם אותי. איך אפשר לסמוך על אוטובוסים שאף אחד לא יודע אם יגיעו בזמן, יעצרו בתחנה ולא יריחו כמו חדר הלבשה של קבוצת כדורגל? או רכבות שיורדות מהפסים, עושות תאונות או סתם עולות באש? בשביל המרחקים הארוכים אנחנו מחזיקים רכב, עם כל ההוצאות שכרוכות בכך. ואם כבר יש לנו רכב, למה שלא נשתמש בו גם למרחקים הקצרים? זה הרי הרבה יותר נוח, ושכל שוחרי איכות הסביבה ילכו להזדהם.
ומה בשבת?
עם הזלזול בלוחות הזמנים ותנאי התברואה עוד אפשר להסתדר, אולי גם עם הנושא הבטיחותי. אבל אחת הסיבות העיקריות לכך שאפילו קברניטי התחבורה הציבורית לא מתייחסים אליה ברצינות היא שאי אפשר להפעיל אותה בשבת. בשביל כל מי שרוצה לבקר אצל ההורים בסוף השבוע או סתם לנסוע לטייל בטבע, אין ברירה אלא להחזיק רכב פרטי. וממש כמוני, אם כבר יש לו רכב למרחקים ארוכים, הוא ישתמש בו גם למרחקים הקצרים.
וכך, במקום להיות פתרון לגיטימי לפקקים ולזיהום האוויר, הפכה התחבורה הציבורית למפלטם של אחרוני המסכנים. אלה שאפילו לא יכולים להחזיק גרוטאה מודל תשעים ושתיים. בשביל לקוחות מהסוג הזה, לא שווה לאף חברה לשפר את השירות. מנכ"ל העירייה יכול לכסות את התחת שלו בירוק כמה שהוא רוצה, אבל רק כשפתרונות התחבורה הציבורית יפעלו עשרים וארבע שעות ביממה גם בשבתות וחגי ישראל, הם יוכלו להחליף באמת את הרכב הפרטי - ועוד לא נולד מסלול האופניים שיצליח לשנות את זה.