השבוע הארכתי את המנוי שלי למועדון הכושר בשנה נוספת. מרוב דיונים עם נציגת המכירות הרגישה והנחושה בנושאי העלות החודשית, צ'ק הביטחון והקשר ביניהם, כמעט ולא שמתי לב לכך שזו הפעם השנייה ברצף שבה אני מחדש את המנוי. המשמעות היא שבימים אלו אני מתחיל את שנתי השלישית כמתאמן מן המניין. אנשים שמכירים אותי די מופתעים מזה. גם אני. אחרי שנים שבהם לא עסקתי בשום פעילות פיזית מתוך עיקרון, הבנתי שאם אני רוצה להמשיך לתפקד אני חייב לעשות משהו עם הגוף שלי. להפתעתי אני אפילו נהנה מזה.
עם פרספקטיבה שנרכשה במהלך שנתיים של אימונים, אני מרגיש מספיק בכושר כדי להציג בפניכם כמה טיפוסים שתוכלו לפגוש במועדון הכושר שלכם. לאלה שמשווים גדלים במלתחות אני מבטיח להקדיש בהזדמנות פוסט נפרד.
האתלט
בין העגלות כדוגמתי, שגוררים את עצמם להתאמן פעמיים שלוש בשבוע, יסתובב תמיד לפחות אתלט אחד של ממש. למרות שאת חולצת "מרתון תל-אביב 2010" הוא רכש בזיעה ואת המכנסיים מהבד הנושם באלפי שקלים, הדרך הקלה לזהות אותו היא דווקא באמצעות סגנון ההליכה. זה יכול להיות "ברווז עם רגל אחת" או "אזרח ותיק שהפיליפינית ברחה לו עם הקלנועית", אבל בכל מקרה, על פי הצליעה החמורה שלו, ברור שאין חלק בגופו שלא נמתח, נשחק או נקרע. למה הוא לא מפסיק להתאמן? כי אם הרופאים יגמרו לעבוד על הסחוסים שלו בזמן, יכול להיות שהוא יוכל להשתתף במרוץ עפולה בלי מקל הליכה.
הלא מוותר
הוא תמיד נמצא שם, ממהר משיעור עיצוב לאימון ספינינג, או נח לרגע בין יוגה לזומבה. יש לו את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בתחום: משקפיים איירו-דינאמיים, כפפות מחומרים שפותחו בנאס"א כדי לגעת בסלעים לוהטים מהמאדים וסרט ראש שמשדר גלי מוח למחשב העל הממוקם בסוליית נעלו השמאלית ומעלה את הנתונים המעודכנים ישר לפייסבוק. מה שהכי מרשים זה שלמרות כל ההשקעה הזו בזמן וציוד, הוא נשאר שמן, מתנשף ומזיע בדיוק כמו שהיה ביום שהתחיל להתאמן.
הכימרה
במיתולוגיה היוונית כימרה היא מפלצת עם גוף של עז, ראש של אריה, וזנב של נחש. במועדוני הכושר מסתובבות מפלצות עם גוף של ספורטאיות בנות שש עשרה ופנים שנראים כאילו היו שם גם בימי יוון העתיקה. מצטער, את הזנב לא יצא לי לבדוק. בנים, כשאתם מתמקדים בחלק האחורי של זו שרוכבת על האופניים לפניכם, שימו לב: יכול להיות שמדובר בכימרה, וממש כמו אצל אחותה המיתולוגית, האש שתצא מהפה שלה כשהיא תשים לב למבטים שלכם, יכולה לשרוף.
הקבועים
אין מדריך שהם לא מכירים, אין פרט בחיי הזוגיות של פקידות הקבלה שהם לא מודעים אליו וההשוואות שהם עורכים בין סדנת הבטן של אתמול לזו של שבוע שעבר, עמוקות מים. קבלו את הקבועים: האנשים שעבורם מועדון כושר הוא יותר מועדון מאשר מקום שעושים בו כושר. אזהרה: היום שבו הם יתחילו לברך אתכם לשלום ולשאול מה שלום הילד, הוא היום בו מומלץ שתצאו לחפש לכם חיים.
הצועק
לא משנה עד כמה חזקה המוזיקה ברמקולים או כמה כסף הוצאתם על אוזניות, מהצעקות קורעות הלב של הגבר מתחת למשקולות לא תוכלו להתחמק. קוטר הזרועות שלו עולה על זה של הראש שלכם, המשקל שהוא מעמיס עליהן הוא של מכונית משפחתית פלוס משפחה מרובת ילדים בדרך לפיקניק בכינרת, ואת כל זה הוא מלווה בצלילים שהיו יכולים לשמש פסקול לניתוח לב פתוח בלי הרדמה. תתרגלו - אתם הרי לא הולכים להעיר לאחד עם כאלה ידיים.