הליכוד ביתנו, המפלגה החדשה בראשות נתניהו וליברמן היא נקודת המפנה המכוננת של מערכת הבחירות הקרובה. היא נתפסת לשיטתו של נתניהו כמהלך אסטרטגי שיביא אותו ללשכת ראש הממשלה בפעם השלישית, אך מהלך זה עשוי להתברר כטעות מכוננת, שתפחית בסופו של דבר את אחוזי התמיכה ברשימה המשותפת, ותאפשר לגוש החוסם, בצד השני של הקשת הפוליטית להרים ראש, ואולי גם לקבל את המנדט מהנשיא.
עם השקת הרשימה המאוחדת הציבור בישראל יבין את מה שהיה נסתר מעיניו בשנות כהונת הממשלה הנוכחית, שהחיבור בין נתניהו לליברמן מלווה את מדינת ישראל כבר יותר מעשור.
הקואליציה הנוכחית חיזקה את הממשלה, ואפשרה לה את פרק הזמן הארוך ל"משילות", רק משום שליברמן וישראל ביתנו אפשרו זאת. כוחו ושליטתו של איווט בממשלה הנוכחית היו ללא עוררין, ותמכו בפועל ביציבות הממשלה: ברצותו תיפול או תשרוד.
לאן נעלם הימין של בגין?
"הליכוד ביתנו" במתכונתה המתהווה היא מפלגת ימין קיצוני, שראשיה רואים בה את העוגן סביבו תורכב הממשלה הבאה. מקורה בגח"ל ההיסטורית שהקים מנחם בגין ב-1973 אך בפועל, המפלגה החדשה היא ההיפך הגמור מהרעיון המקורי. הכוחות והקולות הדומיננטיים בליכוד בשנים האחרונות הם קולותיהם של יריב לוין, מירי רגב, לצד התחזקות האגף הפייגליני. הברית החדשה תמוסס לחלוטין את הפלג המתון, הליברלי והפלורליסטי בתנועה.
המחנה הלאומי ממנו נולדה תנועת הליכוד, הייתה מפלגה בעלת גיוון מסוים בדעותיה, ליברלית ופלורליסטית, ואפשרה לתנועת ה"חירות" להפוך למרכזית יותר ולהגיע לקהלים חדשים. משם נסללה דרכו של בגין למהפך של 1977 וללשכת ראש הממשלה. בגין, שטבע את המונח "יש שופטים בירושלים" וראה בעליונות מערכת המשפט, לצד היותו איש של ערכים ליבראליים וזכויות אדם הציע לציבור בישראל תנועת ימין מרכז עם איזונים פנימיים.
המפלגה המאוחדת של נתניהו וליברמן מציעה את ההיפך הגמור. קול אחד ימני קיצוני, קולו הדומיננטי של ליברמן, אשר לא יותיר מקום לקולות המתונים של דן מרידור ומיכאל איתן, תוך ויתור מראש על המצע הדמוקרטי-פלורליסטי, ומבלי לשכוח את יחסיו המורכבים עם מערכת המשפט ועליונות שלטון החוק.
הצעד שנקט נתניהו מסתמן כמו "המפלט האחרון" להבטחת מקומו כראש הממשלה הבא. לאחר שניסה להרחיב את הקואליציה באמצעות צירוף קדימה, ונכשל, לאחר שראה את דרעי משתלב בש"ס ונוגס בליכוד, ואת התחזקות יחימוביץ' ונהירת הכוכבים להתמודדות בעבודה, נתניהו "נדרש לעשות מעשה".
לבני ואולמרט עשויים עוד לשנות את התמונה
למרות שאינו מוטרד מהאפשרות ששלי יחימוביץ' תתבקש על ידי הנשיא להרכיב את הממשלה הבאה - כל עוד לבני ואולמרט לא אמרו את דברם, מעדיף נתניהו לשמר את מעמדו על חשבון ערכיה ההיסטוריים של הליכוד וחבריה המתונים.
והשמאל? ייאלץ להמתין עוד מספר ימים עד להתבהרות התמונה בנוגע ללבני ואולמרט, ולהחלטתם בנוגע להצטרפות למירוץ. השמאל החדש של 2013 עשוי להיות מונהג על ידי אנשי המרכז, נסיכה או נסיך שגודלו וחונכו על פי ערכיו ודרכו של בגין.
בפרדוקס הזה, קיימת אפשרות והזדמנות להציב את האלטרנטיבה לליכוד החדש, הוא "הליכוד ביתנו", דווקא על ידי נסיכי הליכוד המקורי. המהלך של חיבור הרשימות והכתרת "ביברמן" כראש המדינה הבא, עשוי להתחוור כמהלך שגוי דווקא לנתניהו וליברמן. מהלך שמאפשר למנהיגי המרכז-שמאל וחניכי הליכוד ההיסטורי לבקש (ולקבל) את אמונם וקולם של הכוחות המתונים והמאוזנים בחברה הישראלית, ולהיות לגשר בין הימין המתון למרכז ולשמאל.
מירב פרסי צדוק מתמחה בייעוץ אסטרטגי תקשורתי, שימשה כיועצת התקשורת לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, השתתפה בקמפיינים ציבוריים ובניהול מערכות בחירות.