בשיח הציבורי העוסק בסוגיית המסתננים ומהגרי העבודה מאפריקה, רוב הציבור זוכר את הסודנים, לעיתים את הדרפורים. אבל עובדה מרכזית אחת נעלמה מהדיון: כמעט שני שליש מהם מגיעים ממדינה אחת השוכנת לחוף הים האדום – אריתריאה. למרות שהמילה "אריתריאה" מוזכרת שוב ושוב בהקשר לתופעת המהגרים מאפריקה, לא עצרנו רגע לחשוב מחוץ לקופסא ולהתמקד באריתריאה כיעד לאומי לפתרון הבעיה ולהתמודדות עם התופעה כולה.
כבר שנים אנו קונים את התובנה שאלו המגיעים מאריתריאה ראויים להגנה כפליטים, וכי לא ניתן להשיבם לארצם. ואני טוען, כבר כמה שנים, לרבות בישיבות קבינט מדיני-בטחוני ובפני ראשי ממשלה בישראל, שיש לבדוק את הנחות היסוד הללו ולאתגר אותן. את עמדתי הצגתי גם בפני נציגי נציבות האו"ם לפליטים וגם בפני אנשי משרד החוץ. לצערי, עד כה נתקלתי בקיבעון מחשבתי מוחלט של משרד החוץ הישראלי, שסבור שאין מה לעשות במצב הקיים. אני מבקש לאתגר את התפיסה הזו, וקובע כי לפחות יש לבחון אותה מן המסד עד הטפחות.
עוני ופגיעה בזכויות אדם אבל גם יחסים דיפלומטיים עם ישראל
אריתריאה איננה מעבר להררי החושך. היא בסך הכל שעתיים טיסה מכאן. מדינה בת ששה מיליון נפש, המורכבת מקבוצות אתניות שונות ודתות שונות, ושוכנת על חוף הים האדום בקרן אפריקה. אריתריאה קיבלה את עצמאותה ב-1993 לאחר התנתקות מאתיופיה, שהיא עדיין יריבתה הגדולה. לישראל יחסים דיפלומטיים מלאים עימה, לרבות שגרירויות, והנשיא המייסד של אריתריאה אייסיאס אפוורקי אף טופל בבתי חולים בישראל בגין מחלתו. בתקופת ממשלת רבין חנך בה שר הבריאות דאז ד"ר אפרים סנה בית חולים שהוקם בסיוע ישראלי. זוהי מדינה ענייה מאד במונחים בינלאומיים אם כי לאחרונה התגלו בה מרבצי מתכות יקרות, המשפרים את מצבה במעט.
בהיסטוריה של עמינו מוכרת אריתריאה כמקום הגלייתם של מאות מאסירי המחתרות, ובהם יצחק שמיר ומאיר שמגר יבדל"א. בארץ חיים גם יוצאי תימן, במיוחד מהמושבה הבריטית דאז עדן, שדילגו לצדו השני של ים סוף לאסמרה בירת אריתריאה, ולימים עלו ארצה לאחר קום המדינה. אני מכיר אישית כמה מהם, השומרים על קשר עם מקום מושבם ההוא.
אריתריאה איננה מדינה דמוקרטית. היא נמצאת בתחתית הסולם בכל הקשור לזכויות אדם. בשל כך ובגין נסיבות אחרות סר חינה מעם ארצות הברית בשנים האחרונות, למרות מיקומה האסטרטגי. היא זוכה לביקורת קשה מנציבות האו"ם, ונטען כי למהגרים המגיעים לארץ יבולע רע באם יוחזרו אליה בשל היותם משתמטי גיוס לצבא. בעיה נוספת עם אריתריאה הוא היותה כאמור בסכסוך ארוך שנים עם יריבתה אתיופיה (שגם לגביה קיימת ביקורת מסוימת על מצב זכויות האדם באיזורים מסוימים).
איפה משרד החוץ?
כל אלה הם נימוקים כבדי משקל, ואינני מזלזל בהם כלל. אך בהתחשב בממדי הבעיה הלאומית הניצבת לפתחינו, הם עדיין לא מספקים בסיס לשלילה מוחלטת של בדיקת החלופה של דיאלוג עם אריתריאה. אני סבור שלא נעשתה עבודת עומק יסודית לבחון את אמיתות הטענות, ואת הסיכון האמיתי לחייהם של מהגרים מאריתריאה שיושבו לארצם. אני סבור שלא נבחנו האינטרסים השונים והמנופים הרלבנטיים שיכולים להביא לשינוי המצב ומערכת הקשרים עם צמרת מדינה זו.
בקיצור – לא נבחנה מדיניותה של ישראל כלפי אריתריאה בכל הקשור למשבר הנוכחי, שבגינו מגיעים עשרות אלפי אזרחי אריתריאה לישראל ועוד מאות אלפים נמצאים בדרכם הנה. לא נאסף המידע הנדרש לקברניטים ולא גובשה חשיבה יצירתית כיצד להפעיל מנופים מדיניים וכלכליים נכונים כדי לשנות את המצב ההומניטארי הבסיסי שנוגע לאזרחים אלה בארצם. בוודאי שלא נעשה בירור פורמאלי מסודר מול נשיא אריתריאה ולא ננקט מהלך מדיני רב משמעות, שייתכן והיה משנה את המגמה מן היסוד, והיה מניח את דעתם של נציבות האו"ם לפליטים וארגוני הזכויות בישראל, שגם הם ניזונים בעיקר ממידע המסופק להם על ידי מבריחי הגבול עצמם.
זאת ועוד, כאשר לישראל יעד אסטרטגי כה משמעותי, לא ייתכן שנפגין בורות וחוסר ידע בסיסיים כלפי מדינת היעד שסיפקה לנו עד כה עשרות אלפי מבקשי עבודה או מקלט המגיעים לכאן בדרך לא דרך. הגיעה העת שראש הממשלה ימנה צוות מומחים מיוחד, שיכלול מומחים רלבנטיים לכל היבטיה של מדינת היעד הזו, ויציע מתווה ראוי לפעולה ביכולות דיפלומטיות, מדיניות, כלכליות ומשפטיות שישנו לחלוטין את כיוון המחשבה והפעולה הקיים. ארשה לעצמי להציע מחשבה אפיקורסית ממש – שישראל תנהל משא ומתן עם ממשלת אריתריאה לחתימת אמנה שתאפשר תעסוקה חוקית של חלק ממבריחי הגבול בתחומי הסיעוד והחקלאות, כפי שהיא עושה עם הפיליפינים ועם סרי לנקה, לתקופת העסקה מוגבלת ומוגדרת שבסיומה ישובו העובדים לארצם עם ממונם ויתקבלו בה בברכה.
אנחנו בשעת חירום בכל הקשור לממדי התופעה של כניסת המהגרים הלא חוקיים מאפריקה. במצב שכזה מוכרחים לחשוב מחוץ לקופסא. יש להפוך את אריתריאה למדינת יעד מדינית וכלכלית, ולשנות מן היסוד את התפיסה הנוגעת למהגריה. על הממשלה ועל ועדת החוץ והביטחון של הכנסת להידרש לכך לאלתר.
ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג הוא יו"ר סיעת העבודה בכנסת וחבר ועדת החוץ והביטחון